"הרחבת משק הגז - טעות היסטורית שתערער את הביטחון האנרגטי"

יחתוך את יוקר המחיה? יוביל לשגשוג כלכלי? ידידותי לסביבה? הממשלה החליטה לצאת לסבב חיפושים רביעי של מאגרי גז בים במטרה להרחיב את משק הגז, אך דו"ח מומחים חדש שנכתב לבקשת החברה להגנת הטבע קובע כי "הרחבת משק הגז היא טעות היסטורית שתוביל את ישראל להפסדים כספיים, לערעור הביטחון האנרגטי ולהידרדרות אקלימית". מנגד, נמצא כי האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת וייצור של 50% מהחשמל בסוף העשור באמצעות אנרגיה נקייה צפויים להביא לרווחים משקיים עודפים של 16-12 מיליארד שקל.

בסוף אפריל עתרה החברה להגנת הטבע לבג"ץ נגד שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ, משרד האנרגיה והתשתיות והממונה על ענייני הנפט בדרישה לבטל את ההליך התחרותי לשיווק רישיונות חדשים לחיפוש מצבורי גז בים. לטענת החברה להגנת הטבע, ההליך פורסם ללא תשתית עובדתית נאותה, ללא ניתוח השפעות המהלך על יעדי האקלים, ובלי שנבחנה התועלת הכלכלית לציבור ובלי שנבדקה הפגיעה הצפויה בערכים סביבתיים בים. וכל זאת בשעה שצורכי הגז של המשק הישראלי מובטחים לעוד עשרות שנים קדימה בהסתמך על המאגרים הקיימים.

החברה להגנת הטבע טענה בעתירה כי ישנם פגמים מנהליים וחוסרים בתשתית העובדתית עליה התבסס המשרד בפרסום המכרז, וכעת מגישים אנשיה לבית המשפט חוות דעת מפורטת, שנכתבה על ידי ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ בתחומי המדע והסביבה, ונדב כספי, בוגר אגף תקציבים באוצר, העוסק כיום במחקר ובייעוץ בתחומי כלכלת מאקרו בדגש על אנרגיה וסביבה.

השניים טוענים כי בזמן שפיתוח מאגרי גז בישראל, ככל שיימצאו כאלו, עשוי להיערך בממוצע כעשור, בינתיים אירופה, שאליה לוטשות החברות עיניים כשוק מרכזי, מאיצה את המעבר לאנרגיה מתחדשת ומצמצמת את ההסתמכות על דלקים מזהמים. למעשה במהלך השנתיים האחרונות הואץ קצב הקמת התשתיות ביבשת ב־40%. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, צורך גבוה בגז טבעי באירופה צפוי בחמש השנים הבאות, ובהמשך תחול ירידה משמעותית ומתמשכת בצורך בגז ביבשת עד לצמצום משמעותי בתוך כ־15 שנים. לכן ספק אם אכן יהיה צורך בגז הישראלי באירופה בעשור הבא, וסביר כי מצבור הגז הישראלי יהפוך לפחות רלבנטי ורווחי בשווקים העולמיים.

ומה באשר לשוק המדינות מתפתחות? לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הביקוש לגז בעולם הולך ומצטמצם בשל היתרונות והמחירים של האנרגיות המתחדשות המשולבות בטכנולוגיות אגירה. לפיIRENA International Renewable Energy Agency), ובמדינות מתפתחות אין התקדמות לינארית של משק האנרגיה, כפי שקורה בעולם המפותח (כלומר מעבר מעץ, לפחם, לנפט, לגרעין, לגז ולבסוף למתחדשות ואגירת אנרגיה), וקופצים ישר מעץ או מפחם למתחדשות ולאגירה. לפי ההתקדמות הנוכחית, המאיצה משנה לשנה, ייתכן כי הרבה גז יישאר ללקוחות, ומאגרי ותשתיות גז יהפכו ל"נכסים תקועים", שאינם מסוגלים להחזיר את ההשקעה או להשיא עוד רווח. לכן ייתכן כי המרוץ לפיתוח שדות גז חדשים הוא סיכון כלכלי.

בישראל זה הפוך

בחברה להגנת הטבע אף טוענים כי פיתוח וניצול מאגרי גז חדשים, דווקא בעשור הקריטי להפחתת פליטות עולמית כדי לבלום שינויי אקלים, יגדילו את פליטות גזי החממה ביחס ישיר לגודל המאגרים שיימצאו. אף שישראל קטנה בשטח, היקף פליטת גזי החממה שלה הוא כשל מדינה בינונית, בדומה לזה של נורבגיה, ונמצא בשליש העליון בדירוג הפליטות של מדינות. בעוד המדינות המפותחות מצמצמות את פליטת גזי החממה, בישראל המגמה הפוכה: בשנה שעברה גדלו הפליטות שלה ב־3%.

בני נוער מוחים נגד הממשלה בנושא האקלים. ישראל הייתה כבר אמורה לצמצם פערים מול המדינות המפותחות | צילום: עמית שאבי

אם ינוצלו מאגרים בהיקף מצטבר לזה של מאגר תמר, היקף הפליטות שלהם יגיע להיקף הפליטות הכולל של ישראל במשך עשור. אם ינוצלו מאגרים חדשים בהיקף דומה למאגר לווייתן, היקף הפליטות יגיע להיקף הפליטות הישראליות ב־40-20 שנה. הגברת פיתוח משק הגז תציב את ישראל ברף הפליטות של מצרים, שנמצאת בשש המדינות בעלות הפליטה הגדולה ביותר.

מדר וכספי אף טוענים כי ישראל מחלישה את עצמה מבחינה אסטרטגית. כבר כיום בישראל 70% מהחשמל מקורם בשלושה מתקנים בלבד (שלוש אסדות הגז), ו־90% מהחשמל מקורם בארבעה מתקנים בלבד (שלוש אסדות הגז ונמל פחם אחד), ובעתיד 70%־80% מכל האנרגיה בישראל יגיעו משלושה עד שישה מתקנים בלבד (אסדות גז). זאת בשעה שמשק חשמל המבוסס על אנרגיה מתחדשת הוא משק מבוזר הנסמך על מאות אלפי יחידות ייצור שונות. למעשה ברוב הפרמטרים (נזק כלכלי למתקן מפגיעה אחת, מספר לקוחות מנותקים מפגיעה קריטית ועוד) הסיכון לרשת ריכוזית גבוה עד פי מיליון מזה של רשת מבוזרת.

להמשך פיתוח משק הגז גם צפויה השפעה זניחה בלבד על יוקר המחיה. לפי הדו"ח, רכיב עלות הדלקים בתעריף החשמל ב־2018 – שבה מחירי החשמל, הגז הטבעי והפחם היו יחסית נמוכים – עמד על 25%־30% בלבד ממחיר תעריף החשמל, או 15-12 אגורות לקוט"ש. כך כל ירידה במחיר הגז הטבעי תשתקף רק באופן חלקי במחיר לצרכן. גם ירידה של 50% במחיר דלקי המאובנים לעומת המצב ב־2018 תוביל לירידה של שש־שבע אגורות בלבד לקוט"ש (12%־15%).

בעשור האחרון צללו בחדות מחירי האנרגיה המתחדשת. לפי כותבי הדו"ח, האצת המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות אגירה יכולה להוביל להוזלה של 15־20 אגורות במחיר החשמל, כ־30% ממחירו כיום. מעבר לייצור וצריכת אנרגיה מקומית יצמצם בין היתר את הצורך בהולכת חשמל למרחקים גדולים, את העלויות הכרוכות בהקמת תשתיות הולכה, שנאות ותחזוקה, ויצמצם ואת אובדן החשמל בדרך (3%־7% מהחשמל המיוצר אובד). זאת בעוד מחיר הגז אינו משקף את העלות החיצונית הגבוהה הנגרמת מהשימוש בו: עלייה בפליטות גזי חממה ונזק בריאותי הנגרם משריפת דלקים.

ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים בחברה להגנת הטבע, טוענת: "העולם כולו הולך ונגמל מהגז והדלק. מי שמשקיע כסף בגז צפוי להפסיד. לחברות יש ביטוחים, יש הגנות משפטיות, המנכ"לים שלהן מתחלפים - הן לא דואגות למה שיקרה עוד 15 שנה. ההשקעה בגז באה על חשבון המעבר לאנרגיה סולארית, שהיא זולה יותר, יציבה יותר ביטחונית, נקייה מגזים שמחממים את העולם והרבה יותר יציבה ורווחית לציבור. ישראל צפויה לפספס את המהפכה האנרגטית שמתרחשת היום בעולם ולהפסיד פעמיים".

בינתיים, בזמן שבמשרד האנרגיה לוטשים עיניים לפיתוח משק הגז, ישראל עדיין טרם השיגה את יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה. בשנת 2020 10% מהחשמל בישראל היה אמור להיות מיוצר באנרגיה נקייה, אלא שאפילו ב־2022 היא לא הגיע ליעד, והנתון הגיע ל־9.8% בלבד.

ב־2022 הואץ המעבר העולמי לייצור חשמל באמצעות טכנולוגיות נקיות. לפי דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם בשבוע שעבר, ההשקעות בטכנולוגיות נקיות כמו מכוניות חשמליות ופנלים סולאריים זינקו בשנתיים האחרונות בכ־40%. באותו זמן תוספת קיבולת הפנלים הסולריים גדלה בכמעט 50%, מכירות מכוניות חשמליות גדלו ב־240%, והתקנות סוללות נייחות גדלו ב־200% מאז 2020. לפי ההתקדמות הנוכחית, קיבולת האנרגיה המתחדשת העולמית תצמח פי שלושה עד 2030. קצב הצמיחה של שוק האנרגיה המתחדשת עלה באופן משמעותי על התחזיות בשנים האחרונות, ומדינות רבות אף עדכנו כלפי מעלה את יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה נקייה שלהן לשנים הקרובות.

שריפת דלקי מאובנים (פחם, גז ונפט) אחראית לרוב פליטת גזי החממה בעולם, כ־73%. לכן צמצום משמעותי של הפעילות הזאת הכרחי לבלימת שינויי האקלים. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הצהירה כבר ב־2021 כי על 2022 להיות השנה האחרונה בה מפתחים מאגרי דלקי מאובנים חדשים גדולים, אם העולם שואף לעמוד ביעדי האקלים שהוצבו ולאפס את פליטות גזי החממה בסקטור האנרגיה עד אמצע המאה. לצמצום הפליטות בסקטור הגז נודעת חשיבות גדולה. מדובר בגז מתאן, שבתהליך הפקתו הוא גם משתחרר לאוויר. מדובר בגז חממה שאמנם שורד באטמוספרה רק כ־12 שנה, בהשוואה לפחמן דו־חמצני ששורד כ־300 שנה, אך הוא פי 80 יותר עוצמתי. המשמעות היא שמתאן אחראי ל־30% מעליית הטמפרטורה העולמית מאז המהפכה התעשייתית. לכן להפחתת פליטות המתאן יכולה להיות השפעה מהירה ומשמעותית בטווח השנים הקריטי לצמצום הפליטות, וגופים כמו סוכנות האנרגיה הבינלאומית רואים בכך אמצעי מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים.

מסתמכים על חברות הדלקים

עד כמה משמעותיות פליטות המתאן בסקטור הגז והנפט? הרבה יותר ממה שסברו ודיווחו לציבור ממשלות העולם עד כה. במחקר שפורסם בחודש שעבר ב־Nature Communications, וניתח תצפיות לווייניות של פליטות גזי חממה ממאגרים ברחבי העולם, נמצא כי פליטות מתאן מפעילות נפט וגז עולמית גבוהות ב־30% ממה שהמדינות מעריכות בדיווחים הנמסרים לאו"ם. דיווחי המדינות לא מתבססים על מדידה בפועל, אלא על הערכות וחישובים המתבססים על נתוני חברות דלקי המאובנים עצמן.

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "כנהוג בדיונים משפטיים, תגובתנו תינתן בבית המשפט".