משבר כהזדמנות: ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בביטחון מזון

בשבוע שעבר ניתן בישראל אישור רגולטורי ראשון בעולם לשיווק בקר מתורבת לחברת "אלף פארמס" מרחובות, שבעקבותיו בכוונת החברה להביא את הנתח הראשון שלה למסעדות כבר ב-2024. זה לא יהיה זול בשלב הראשון, כמו כל טכנולוגיה בראשית דרכה, אך אין ספק שמדובר באירוע היסטורי. עם האישור הופכת ישראל למדינה השלישית בעולם שמאשרת מכירת בשר מתורבת, אחרי ארה"ב וסינגפור, והראשונה לאשר בשר מסוג בקר (האישורים הקודמים ניתנו למוצרי עוף).

לעוד כתבות בערוץ TRUST

בשר מתורבת הוא הדבר הקרוב ביותר לבשר הרגיל שאנחנו אוכלים, אך הוא גדל ישירות מתא בעלי חיים, ללא צורך בשחיטה. אחד האתגרים הגדולים היום בבשר מתורבת הוא עלות הנתח, שהיא גבוהה יותר מבשר רגיל. בנוסף, כיום אנו יודעים איך לגדל במעבדה בשר בכמויות קטנות, גרמים, ועלינו לפתח מתקני ייצור שידעו לגדל טונות מהמוצר בכל יום. וכן, הוא יכול להיות אפילו כשר.

מדוע זה חשוב? ברמת המאקרו, צריכת הבשר בעולם עומדת להכפיל עצמה עד שנת 2050. ישראל היא השנייה בעולם בצריכת עוף לנפש וחמישית בצריכת בקר. אנשים רוצים לאכול בשר, אך מבחינות רבות זו תעשייה הרסנית ביותר. מעל 70% מהמים המתוקים בעולם הולכים לתעשיית הבשר כמו גם 77% משטחי החקלאות. חיות המשק פולטות 20% מגזי החממה, יותר מכל סקטור תחבורה עולמי, ויש היבטים הרסניים נוספים כמו זיהום מי תהום, שימוש באנטיביוטיקה, צער בעלי חיים ועוד. לכן בעשור הקרוב האנושות תהיה חייבת להתמודד עם הבעיה וללמוד לייצר בשר בצורה מקיימת. חלבונים אלטרנטיביים לסוגיהם מהווים חלק גדול בפתרון, וישראל היא המובילה העולמית בפיתוחם.

ישראל היא מעצמת בשר מתורבת - ישנן בארץ כ-20 חברות סטארט-אפ בתחום שגייסו מעל 15% מההשקעות בעולם בתחום, כ-700 מיליון דולר. ההובלה הישראלית קיימת גם בטכנולוגיות אחרות של חלבונים אלטרנטיביים, כמו תחליפים מהצומח, ובסך הכל יש בארץ כ-80 חברות סטארט-אפ וכ-70 מעבדות אקדמיות הפועלות בנושא, כמו גם שתי חממות של רשות החדשנות. בשנים האחרונות הושקעו מעל 1.3 מיליארד דולר בחברות ישראליות מה שמציב אותנו במקום השני בעולם בהיקף ההשקעות. אין הרבה תחומים בהם יש לנו יתרון כזה.

איך הופכים מובילות טכנולוגית לתעשייה משגשגת? חברת אלף, כשמה כן היא - רק ההתחלה. בימים אלו, בהם בכל העולם עוסקים במשבר המזון, על ישראל לנצל את המובילות להקמת תעשיית הפודטק המתקדמת בעולם. בכל הקשור ליזמות וחדשנות אנחנו נמצאים במצב מצוין, אבל את היתרון היחסי הזה צריך לשמור ולפתח. אחת הדרכים לעשות זאת היא טיפוח האקדמיה -50% מהסטארט-אפים בתחום תחליפי החלבון נוצרו בתהליך של מסחור ידע אקדמי, בין היתר מהאוניברסיטה העברית והטכניון. כל שקל שמושקע במחקר אקדמי חוזר במכפלות דרך חברות הזנק כמו אלף.

האתגר השני הוא ה-Scale up, מעבר חברות משלב המעבדה לשלב הייצור. כיום, ברגע שהסטארט-אפים מגיעים לשלב הייצור ההמוני הם נוטים לעזוב את ישראל בשל עלויות הייצור התעשייתי בארץ והיעדר תשתית ושירותים נדרשים. באתגר זה המדינה יכולה לתמוך על ידי הקמת פארק לתעשיית מזון עתירת ידע, מודל שבוצע בדנמרק ומושך לשם חברות מכל העולם. ניתוח שערכנו ב-GFI מצביע שאם נשכיל לפתח את הסטארט-אפים לתעשייה ישראלית, נוכל לייצר עוד 55 אלף משרות בשכר גבוה - גם בפריפריה. גם כאן, כל השקעה תניב תשואה גבוהה למדינה ממסים.

וכאן אנחנו חוזרים אל ביטחון המזון הלאומי. שרשרת ייצור והפצת המזון בעולם, ובמיוחד המזון מהחי, ולהערכתנו עד 85% מאספקת המזון מהחי בארץ נמצאת בסכנה בעתות חירום. רק בימים האחרונים עולות לכותרות ידיעות מטרידות סביב גידול וייבוא מזון לישראל. בתחילת השבוע למדנו על השמדת 300 אלף עופות בשל הלחימה בצפון, אירוע שיביא למחסור בביצים בפסח. במקביל, אונייה המובילה עגלי בקר מאוסטרליה לא הצליחה להגיע לארץ דרך הים האדום בשל האיום החות'י. כל זאת בזמן שתעשיית המזון והחקלאות המקומית חוו אתגרי כח אדם וייבוא חומרי גלם משמעותיים. ברור לכולנו שאנחנו חווים מציאות שלא הייתה כדוגמתה בארץ, משבר מזון בהתהוות, בדגש על המזון מהחי, כאשר שאלת עצימות המלחמה בצפון עודנה מרחפת, ולתוצאותיה השלכות ענק, בין היתר כמובן גם על תחום המזון.

משבר הקורונה, המלחמה באוקראינה, חרבות ברזל, שפעת העופות והחזירים - פגעו כולם בשרשראות האספקה והביאו את ממשלות ה-OECD, מלבד ישראל, לפתח אסטרטגיות ביטחון מזון לאומיות, הכוללות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות. בימים אלו ישנה דחיפות לפיתוח תכנית חירום לאומית למשק המזון. בדיוק כפי שפתרנו את משבר המים באמצעות פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות, כך עלינו לעשות עם הבשר.

הפודטק הישראלי מייצר לנו הזדמנות שלא תחזור להפוך למרכז העולמי לטכנולוגיות מזון מתקדמות. האישור הרגולטורי של אלף הוא אבן דרך היסטורית, אבל אם לא נשכיל להשקיע בבניית תעשייה ובחיזוק האקדמיה, היתרון ייעלם תוך שנים ספורות.

ניר גולדשטיין הוא מנכ"ל מכון המחקר GFI ישראל הפועל לקידום תחום החלבון האלטרנטיבי בישראל

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.