הולכים אל הלא נודע: אזרחי ישראל שרויים בערפל

ישנו ויכוח רב־שנים בשאלה "מה הנושא הבוער ביותר לישראלי הממוצע כשהוא בא להצביע למפלגה כזו או אחרת בקלפי"? מסקרים רבים שנערכו לאורך השנים עולה כי הנושא הכלכלי־חברתי עומד בראש מעייניו של המצביע הישראלי, אבל לא מעט חוקרים סבורים כי בזמן אמת רבים מהמצביעים עדיין מושפעים בראש ובראשונה מהשיקול המדיני־ביטחוני ומצביעים ל"מר ביטחון" ולא ל"מר כלכלה". לא רק זה, אלא שבמדינה כמו ישראל אי אפשר באמת להפריד בין שתי הסוגיות, כאשר כל סבב ביטחוני עלול להוביל לשיתוק העסקים בחצי מהמדינה ולפגיעה ביכולת של עסקים ישראלים לסחור עם מדינות אחרות.

ביום חמישי האחרון פורסם כי שר החוץ אלי כהן ומנכ"ל משרדו רונן לוי דחו את המלצותיו ומסקנותיו של דו"ח פנימי של הדרג המקצועי במשרד החוץ. הדו"ח הזהיר מהשלכות ההפיכה המשטרית שהממשלה מבקשת לקדם וקבע כי היא עלולה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה יציבה. כמעט ומיותר לציין כי ממצאי הדו"ח מעולם לא עלו לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני, ואף לא דנו בהם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת או בכל פורום רלבנטי אחר.

זה לא הדו"ח היחיד שהקואליציה והממשלה לא חושפות את ממצאיו ולא מקיימות עליו דיון מסודר. לפי דיווחים, קיים דו"ח "סודי" נוסף שממצאיו לא נחשפו וייתכן שגם לא ייחשפו לציבור הרחב לעולם. מדובר על דו"ח שכתבו צה"ל ומשרד הביטחון, אשר הועבר לשר הביטחון יואב גלנט ובגללו הוא קרא לעצור את הליך החקיקה החפוז של ההפיכה המשטרית ולהיכנס להידברות. פרטי הדו"ח חסויים, אך נטען כי זה מתייחס להתפרקות פנימית אפשרית של צה"ל במקרה שבו ישראל תהפוך למדינה לא דמוקרטית.

כשיש אפס שקיפות אז האזרחים הופכים לשחקנים לא רציונליים שפועלים על בסיס מידע חלקי ויכולת קבלת ההחלטות שלהם נפגעת. כתוצאה מכך היכולת להשפיע על הנעשה במדינה דרך הקלפי או בכל דרך אחרת נפגעת גם היא. לאזרח הישראלי, גם אם הצביע לממשלה וגם אם לאו, מגיע לדעת את "המחיר" שהוא צפוי לשלם על המדיניות שהממשלה מקדמת. ייתכן שמדובר במחיר שכדאי לשלם, סביר להניח שלא. כך או כך, דמוקרטיה אמיתית צריכה לחשוף את הקלפים בפני האזרחים כדי שלפחות יידעו לשפוט אם המדינה צועדת לתהום או לא. אם צועדים לתהום, לפחות שזה יהיה בעיניים פקוחות ולא בערפל.