מערוץ 14 ועד השטחים: בחסות המלחמה קרעי מקדם את האינטרס של הבייס

מתחילת המלחמה עיקר העבודה של שר התקשורת שלמה קרעי מתרכז במתן הטבות וקידום הבייס, לרוב במסווה של תקנות שעת חירום. גם בשעת המלחמה לא זנח קרעי, חבר הליכוד, את הפוליטיקה הקטנה, והוא עושה שימוש ציני בשעת החירום שפוקדת את החברה הישראלית. החל מדחיית החוב לערוץ 14 והפצת שידוריו בשירות עידן+ ועד ניסיון לשדרוג תשתיות תקשורת ביהודה ושומרון כחלק מהליך שיקום העוטף.

כך, למשל, בשבת השחורה ב־7 באוקטובר נותקו באזור עוטף עזה עשרות אתרי תקשורת - אשר דחוף לשקמם. מתוך כ־113 אתרי סלולר במרחק של עד 10 ק"מ מהרצועה, נהרסו כ־50. מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה פנה למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר בבקשה לקבל תקציב של כ־12 מיליון שקל לקידום תשתיות במקרי חירום: 10 מיליון שקל לחיבור מקלטים לתשתית סיבים אופטיים ועוד 2 מיליון שקל לקניית מערכות לתקשורת לוויינית.

עם זאת, לא מעט מהתקציב שביקש המשרד מיועד דווקא לשיפור תשתיות ביהודה ושומרון, תחת הכותרת של "היתכנות להרחבת הלחימה לגזרות נוספות". בפועל מדובר בניצול של מצב החירום לאישור מהיר של מקלטים בשטחים - בזמן שהמלחמה מתנהלת בעיקר בדרום. קרעי ביקש לקנות מערכות תקשורת לווייניות ל־87 יישובים בצפון ו־46 בעוטף עזה, אך הבקשה כוללת גם 92 יישובים ביהודה שומרון. העלות הכוללת של מכשירי התקשורת הלווינית שביקש קרעי לקנות היא כ־2 מיליון שקל, אך עולה השאלה למה לנצל את תקנות שעת החירום לקידום רכש מערכות כאלו ליישובים שאינם בקו האש.

תמונה דומה עולה גם מהניסיון של קרעי לקדם חיבור סיבים אופטיים למקלטים ברחבי הארץ: 31 יישובים ומועצות בעוטף עזה, 89 יישובים בגבול הצפון ו־23 יישובים ומועצות ביהודה ושומרון, זאת כאשר העלות הממוצעת לחיבור מקלט לסיב אופטי היא כ־1,500 שקל.

עוד בחסות תקנות שעת החירום מנסה קרעי להעביר תקציב של 3 מיליון שקל לתמיכה ב"רשויות מקומיות המפעילות תוכניות העשרה לצעירים ולנוער בתחום התקשורת", לאחר שבחודש יולי משרד התקשורת פרסם קול קורא בנושא.

על פי הבקשה שהגיש מנכ"ל משרד התקשורת, "מאז תחילת הלחימה הרשויות המקומיות מפיקות מגוון רחב של פעילויות 'הפוגה' לטובת התושבים. המשרד סבור כי ביצוע התוכניות שהוגשו על ידי הרשויות במסגרת הקול קורא יסייע ליצירת פעילות נוספת עבור בני הנוער".

ההטבות של קרעי לא עצרו ביהודה ושומרון והגיעו גם לציבור החרדי. בניגוד ללמידה מרחוק בציבור החילוני, שנעשית לרוב באמצעות זום, בציבור החרדי אין גישה נרחבת למחשבים ולכן הלמידה מרחוק נעשית באמצעות טלפונים. בסוף השבוע שעבר הוציא משרד התקשורת הודעה שבה נקבע כי ברשימת מספרים שנקבעה מראש - ומיועדת ללימודים מרחוק - ישלמו המשתמשים אגורה עבור דקה חריגה מחבילת הדקות בטלפון נייח, ו־5.3 אגורת עבור דקה חריגה מטלפון נייד. כך למשל, חריגה של 1,000 דקות תעלה 10 שקלים בלבד.

משמעות הדבר היא שבכך למעשה חברות התקשורת יעניקו מעין סבסוד על חשבונן ללימודים מרחוק של האוכלוסייה החרדית.

בנוסף, כבר בשבוע הראשון ללחימה קידם קרעי את ערוץ 14, ונתן אישור לשדר את תכני הערוץ בפלטפורמת עידן+ לכל תקופת המלחמה. מדובר בהחזרת שידורי הערוץ לפלטפורמה, יחד עם ערוצים נוספים קטנים (ערוץ 9 המשדר ברוסית, הלא TV המשדר בערבית וערוץ 24).

גם בשעת המלחמה לא זנח השר קרעי את הפוליטיקה הקטנה, והוא עושה שימוש ציני בשעת החירום שפוקדת את החברה הישראלית למתן הטבות למצביעיו

בעבר ערוץ 14 סירב לשלם לרשות השנייה עבור הפצת שידוריו בפלטפורמה, בניגוד לשאר הערוצים. לכן הרשות השנייה הוציאה את הערוץ מעידן+. סך החוב של הערוץ לרשות השנייה, שכולל בתוכו את החוב עבור הפצת השידורים בעידן+, עומד על כ־20 מיליון שקל, מתוכם כ־7 מיליון שקל על סירוב הערוץ לשלם עבור הפצת התכנים בעידן+. ההטבה של קרעי לערוץ 14 מוערכת בכ־2 מיליון שקל בשנה.

ביולי האחרון קידם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד חוק שיאפשר את החזרת ערוץ 14 לפלטפורמה, גם ללא תשלום החובות של הערוץ לרשות השנייה. כעת במקום החקיקה, מנצל קרעי את תקנות שעת החירום להחזרת הערוץ לפלטפורמה.

לא רק ערוץ 14 זוכה להפצה רחבה יותר בתקופת המלחמה. קרעי מקדם החלטה שתאפשר לתחנות הרדיו האזוריות לשדר בכל הארץ - אף שהזיכיון שקיבלו מהרשות השנייה מאפשר את שידור התכנים רק באזור מסוים.

לפי ההצעה של קרעי, אם יהיו "התנגשויות" בין תחנות רדיו על תדר מסוים – משרד התקשורת ימצא פתרון.

גם פה מדובר בהחלטה בעייתית שכן תדרי הרדיו הם משאב ציבורי שעבורו משלמות תחנות הרדיו, ושר התקשורת בוחר לחלק אותם בחינם.

על אף פניית "כלכליסט", בלשכת השר קרעי בחרו שלא להתייחס לטענות.