במבחן הכי גדול על דמותן של הכלכלה והחברה, קול הפקידות המקצועית לא נדם

שני ניירות עמדה פרסם משרד האוצר על חוק ההשתמטות שמקדמת הממשלה, ושניהם יוצאים נגדו בנחרצות. הפרסומים האמורים חשובים לא רק בגלל שהם מחדשים, מקצועיים ומתריעים מפני ההונאה שלטונית, אלא בעיקר מפני שהם גם מבליטים את החשיבות של הפקידות המקצועית. מדובר בניירות עמדה שקובעים סטנדרטים גבוהים עבור פקידים מקצועיים, דווקא בימים שהממשלה מבקשת לחסל את המונח "מדיניות ציבורית" ואת מי שאמור לגבש אותה.

שני המסמכים שפרסם משרד האוצר קובעים חד־משמעית כי אין אפשרות אמיתית להפריד בין בעיית גיוס החרדים לבין הצורך להאריך את שירות החובה בצבא והוספת ימי מילואים. הממשלה והעומד בראשה ניסו להפריד בין שתי הבעיות, כדי להשלים את הונאת חוק ההשתמטות. וכאן בדיוק מתגלה החשיבות של פקידות מקצועית ומנוסה, שמבינה ומכירה את המספרים ואת המורכבויות של הנושא. והמסקנה ברורה – שני הנושאים כרוכים זה בזה: גיוס חרדים ימנע את הארכת שירות הסדיר ואת הוספת ימי מילואים, דבר שגם יתרום למשק וגם ימנע את הפגיעה ברמת החיים של כולנו. הם גם מכמתים את זה – למשל, אם החרדים היו מתגייסים, השירות הסדיר היה מתקצר בשבעה חודשים והתועלת למשק היתה נאמדת ב־42 מיליארד שקל. עוד על כך בהמשך.

בחוות הדעת של האוצר מודגש כי הפתרונות המוצעים במתווה הנוכחי כבר כשלו בעבר. וגם זה חלק מתפקידי הפקידות: לסקור ולזכור את העבר ולמנוע העלאת פתרונות שווא. לגופו של עניין מצביעים באוצר על כמה כשלים ספציפיים, כמו המצאת "גיל הפטור" האומלל. כפי שמודגש שוב ושוב בסקירות, לא רק שהוא לא מבטיח גיוס ולא העלה את מספר החרדים המתגייסים, הוא גם מעכב ופוגע בהשתלבות של אותם חרדים בשוק העבודה. השתלבות זו היא אחת ממשימות־העל של המשק הישראלי, קל וחומר כשבעוד 20 שנה החרדים יהוו כרבע מהאוכלוסייה היהודית. "בעתיד הקרוב מדינת ישראל תאסור בחקיקה על כ־150 אלף גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה", כותב הממונה על התקציבים יוגב גרדוס שחור על גבי לבן. בהקשר הזה כדאי לשים לב שבאוצר מקפידים לכמת את הבעיה, דבר שבולט בהיעדרו בתזכיר החוק של הממשלה.

לפי האוצר, גיוס כל תלמידי הישיבות החרדים, כ־63 אלף איש, יגדיל את התוצר בכ־42 מיליארד שקל, בגלל התחלופה עם האוכלוסייה המשרתת כיום. יתר על כן, 33 מיליארד שקל יתווספו לתמ"ג בגין "השתתפות משופרת בשוק העבודה", כלומר גידול בפריון של החרדים. אותו גיוס כללי של חרדים יקצר את משך שירות החובה בכ־7 חודשים לכולם ויצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית ב־2024 בשיעור של כ־86%. ניתוח עלויות ותועלות מהווה אלמנט קריטי בקבלת החלטות. בהיעדרו — או לעתים בהסתרתו — האינטרס הציבורי נבגד וטוב שהאוצר מפנה זרקור לתג המחיר הכבד שמשלם המשק הישראלי, ואשר הממשלה מתעלמת ממנו בחוקיה.

נקודה נוספת שעולה מניירות העמדה של האוצר נוגעת לחלופת ההתנדבות בשירות אזרחי. באוצר קובעים במפורש שלא מדובר בפתרון אמיתי לצרכים הביטחוניים הדחופים של צה"ל. גרדוס מדייק ומסביר, כי גיוס חרדים חייב לכלול שירות בעל תועלת ביטחונית אמיתית, אחרת הוא לא יהווה תחליף להארכת שירות הסדיר והגדלת ימי המילואים.

נקודה חשובה נוספת היא סוגיית הסנקציות האישיות. זאת הפעם הראשונה שפקידות מקצועית מפצירה לוותר על התמריצים החיוביים ולכוון לתמריצים השלילים. לעזוב את הגזר וליטול את המקל, ולא כלפי הישיבות – אלא סנקציות אישיות למשתמטים. בנייר העמדה של האוצר מצביע היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג על הקושי הטכני בסנקציה כללית ועל היכולת של הממשלה לעקוף אותה באמצעות הסכמים קואליציוניים. באופן מרומז, גרדוס מצביע על האפשרות לשלול קצבאות, שהיא הנקודה הכי כואבת אצל החרדים. הוא מדגיש כי שיעורן של אותן העברות חד־צדדיות מהווה חלק משמעותי מההכנסה הפנויה של אותו מגזר – מעל חמישית מההכנסות של משקי בית חרדיים מגיעה מכספי ציבור.

התרומה של ניירות עמדה אלו היא הרבה מעבר לסוגיית ההשתמטות עצמה, והיא מתייחסת לתפקידו של הדרג המקצועי דווקא בימים אלו, כשהוא תחת מתקפה חסרת תקדים מצד פוליטיקאים. הפקידות של משרד האוצר ושל משרד המשפטים - שני משרדי מטה חיוניים לגיבוש מדיניות בנושא כה מסובך - מודרה באופן מוחלט ומכוון. המסר של הדרג המקצועי באוצר, העולה משני המסמכים, ברור: גם אם הממשלה מבקשת למדר ולהחרים, תפקידו של הפקיד הוא לחוות דעתו על סוגיות מרחיקות לכת בעלות חשיבות ציבורית. כלומר, זו לא "זכותם" של הפקידים לחוות דעתם, לנתח, לספק מידע ונתונים - אלא חובתם. גם אם לפוליטיקאים לא נוח והמסקנות לא מתיישרות עם רצונותיהם או האינטרסים הפוליטיים של הקואליציה – על הדרג המקצועי להרים דגלים אדומים כשאלה קיימים תוך העברת מסר ברור: גם מי שמרכיב קואליציה לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו עם המשאבים הציבוריים. עדיין ישנם כללים, נורמות וחוקים במדינת ישראל. בינתיים.

טוב עשו הפקידים שלא התעלמו מהקביעה של מגבשי חוק ההשתמטות, כי אין לו השלכות כלכליות ותקציביות, אף על פי שזה היה הדבר הכי נוח מבחינתם. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ההיעלמות וההתעלמות המכוונת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאף שבעבר התבטא נגד השתמטות חרדים, ההיסטריה הפוליטית שאוחזת בו למראה הסקרים הלא מחמיאים הכריעה אותו. טוב שבשעה שסמוטריץ' מחשב חישובים פוליטיים אלקטורליים צרים, עדיין קיימת פקידות שמחויבת לטובת הציבור.