סוגרים שנה בבורסת ת"א: הזרים נהרו לנדל"ן המניב, המשקיעים הפרטיים הימרו על טאואר

הבורסה בתל אביב סוגרת שנה עברית פושרת למדי. בשנת תשפ"ג ירד מדד ת"א־125 ב־3%, ומדד ת"א־35 ירד בכ־2%. לשם השוואה, מדד S&P 500 עלה באותה תקופה ב־20%. הגורם המרכזי לביצועי החסר של השוק המקומי הוא ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה שמעוררת אי־ודאות רבה וחששות מהשלכות דוגמת הורדת דירוג האשראי של ישראל. המצב הזה, והאופן שבו כל משקיע מפרש אותו, הביא את המשקיעים לפעול בדרכים שונות.

בעקבות פניית "כלכליסט" לבורסה, מנהלת יחידת המחקר שרית ברמן ומנהלת מכירות הדאטה הדר רומנו בדקו את דפוסי ההשקעה באמצעות מערכת "כסף חכם" בקרב שלושה סוגי משקיעים: מוסדיים ישראלים, משקיעים פרטיים ישראלים (משקיעי הריטייל) ומשקיעים זרים. ניתן לראות שהמשקיעים ניתחו אחרת את השוק הישראלי. המוסדיים שמרו על חשיפה דומה לשוק המקומי. ניתן לראות זאת בכך שהיקף הגידול והקיטון בסקטורים שבהם נרשמו עיקר המגמות היה דומה. עם זאת, מדובר עדיין בירידה ריאלית בחשיפה לשוק המניות המקומי, היות שאף על פי שסך נכסיהם המשיך לגדול במיליארדי שקלים מדי חודש, הם לא הגדילו בהתאם את החשיפה לשוק המניות המקומי.

לעומת זאת, נראה שהמשקיעים הזרים פחות נבהלו מהשלכות ההפיכה המשטרית, והם הגדילו חשיפה לבורסה המקומית. בעוד שבסקטורים שמהם הם התרחקו נרשם קיטון של 1.8 מיליארד שקל, הרי שבסקטורים שהם הגדילו את החשיפה אליהם, היא הגיעה ל־3.1 מיליארד שקל.

מגמה הפוכה נרשמה אצל משקיעי הריטייל, שהעדיפו להסיט כספים לחו"ל על רקע התשואות העודפות מעבר לים. בעוד בסקטורים הבולטים לרעה הם הקטינו חשיפה ב־1.8 מיליארד שקל, בסקטורים הבולטים לטובה הגדלת החשיפה הגיעה ל־370 מיליון שקל בלבד.

ההבדל בין סוגי המשקיעים לא מסתכם רק במגמה הכללית, אלא גם בסוג ההשקעות. שלושת סוגי המשקיעים מיהרו השנה להיפטר ממניות הבנקים, וצמצמו אליהן חשיפה בהיקף של 1.95 מיליארד שקל (בבורסה מציינים שחלק מהכספים הוסטו לקרנות הסל שהחליפו החזקה ישירה במניות). בקרב המשקיעים הפרטיים זהו הסקטור שבו צומצמה החשיפה בהיקף המשמעותי ביותר - 824 מיליון שקל, ולאחר מכן הזרים עם 781 מיליון שקל. השנה האחרונה היתה שנת שיא לבנקים, שכן הם המרוויחים הגדולים מעליית הריבית והאינפלציה, שניפחו את הכנסות המימון שלהם. אולם לצד זאת, הבנקים נחשבים לסקטור שמשקף את מצב הכלכלה, ובכל פעם שעלה החשש מהשלכות ההפיכה המשטרית, מניותיהם הובילו את הירידות בבורסה.

בתחומים אחרים נרשמו טעמים שונים בין המשקיעים. כך, הסקטור שהמשקיעים הזרים הגדילו את החשיפה אליו בצורה הניכרת ביותר הוא הנדל"ן המניב בישראל, וזאת אף על פי שחברות אלו סובלות מעליית הריבית. הזרים הגדילו חשיפה למניות אלו ב־871 מיליון שקל. לעומת זאת, המוסדיים ומשקיעי הריטייל הקטינו חשיפה לנדל"ן המניב בשנה החולפת בקרוב לחצי מיליארד שקל.

בקרב המוסדיים מגזר הפארמה היה המועדף, והם הגדילו אליו חשיפה במעל ל־400 מיליון שקל. הרוב המוחלט של הגידול נרשם במניית טבע. אחרי טבע מופיעה מניית מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו. נתון זה מפתיע לאור הסנטימנט השלילי של סקטור הבנקאות ובמסגרתו כל סוגי המשקיעים הקטינו אליו חשיפה בשנה החולפת.

בעוד הפארמה היה המגזר המועדף על המוסדיים, אצל המשקיעים הפרטיים מגזר זה אינו מופיע בחמישייה הפותחת, ולעומת זאת במקום הראשון נמצא ענף התקשורת. נציין כי זהו הסקטור שהזרים דווקא הקטינו אליו חשיפה באופן משמעותי, כשרק לבנקים הם הקטינו חשיפה בצורה משמעותית יותר.

המניה החביבה על משקיעי הריטייל היתה מניית טאואר, שעברה רכבת הרים השנה, שכן היא היתה אמורה להימכר לאינטל לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר, אולם באוגוסט האחרון העסקה בוטלה רשמית. בסך הכל איבדה המניה מעל ל־30% משווייה בשיא. המניה האהובה על המשקיעים הזרים היתה ניו-מד אנרג'י שמחזיקה במאגר הגז לווייתן. בימים אלו מתקיימים מגעים למכירת 50% מהחברה לקבוצת BP ולחברת נפט מאבו דאבי בפרמיה משמעותית.

בבורסה בחנו גם את ההשקעה באג"ח ומצאו שהמוסדיים התמקדו בעיקר באג"ח בדירוג גבוה (AA ומעלה) ובמח"מ ארוך של עד כ־11.7 שנים. המשקיעים הזרים התמקדו באג"ח של הבנקים וחברות נדל"ן, במח"מ של עד 4.3 שנים, ואילו המשקיע הפרטי התמקד באג"ח בדירוגים הגבוהים ביותר מקבוצת ה־AAA.