הכנסות קרן העושר: 1.88 מיליארד שקל - 14% מתחזיות בנק ישראל

1.88 מיליארד שקל נאספו עד כה בקרן העושר, כך מדווחת היום (ב') רשות המסים. אמנם מדובר בזינוק של 90% מאז נפתחה הקרן ביוני, אך בהשוואה להערכת בנק ישראל מלפני תשע שנים מדובר רק ב-14% מהסכום שצפו כי ייאסף - כ-3.9 מיליארד דולר, השווים כ-13.12 מיליארד שקל בשער הדולר הנוכחי (3.36 שקל לדולר).

אם לוקחים בחשבון את הכספים הלא חלוטים, כלומר כאלו שנגבו מחברות הגז אך ממתינים לסיום שנת המס ולאישורה של רשות המסים, סכום הכספים בקרן עומד על 3.84 מיליארד שקל.

בחודש יוני נפתחה הקרן באיחור של ארבע שנים, לאחר שלא הגיעה לרף מיליארד השקלים שהוגדר כמינימום להתחלת פעולתה. אחת הסיבות המרכזיות לזינוק בסכום היא התחלת התשלומים של ICL (לשעבר כיל) לקרן לאחר פתרון המחלוקת מול רשות המסים לפני כחודש. עד עתה שילמה ICL כ-1.73 מיליארד שקל, שמרביתם חלוטים. עד סוף השנה צפוי הסכום לגדול לכ-2 מיליארד שקל.

כספי הקרן מגיעים מהיטל רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע לאחר המלצות ועדת ששינסקי בשנת 2010. את היטל רווחי היתר משלמות חברות המנצלות משאבי טבע מתכלים בישראל לאחר שהכנסותיהם מהמאגר הגיעו ל-150% מהשקעתם הראשונית במאגר. מס זה מוטל בנוסף למס החברות הרגיל אותו כל חברה משלמת ותמלוגים אותם החברות משלמות למשרד האנרגיה בסך של 12.5% מההכנסות. מבנה ההיטל בנוי כך שככל שהמאגר הטבעי הופך רווחי יותר, כך שיעור המס גדל.

על פי תחזית רשות המסים, עד שנת 2032 סך ההיטל שישלמו החברות השונות, ובעיקר חברות הגז, יעמוד על 12-10 מיליארד דולר - סכום הנמוך משמעותית מההערכות הראשוניות. בשנת 2013 צפה נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר כי עד שנת 2037 הקרן תצבור כ-72 מיליארד דולר. ההערכות פחתו בהדרגה, וכיום מעריכים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שבשנת 2050 הקרן תצבור כ-32 מיליארד דולר בלבד.

יתרה מזאת, הערכת רשות המסים העדכנית ביותר היא כי עד התכלות המאגרים לחלוטין (תאריך שיושפע מהחלטות עתידיות בנוגע לכמות הגז שיופק בשנה), סך התשלומים בקרן יעמוד על 53-45 מיליארד דולר בלבד.