החשמלית של וולוו צלחה את האתגר

"תראו את הוולוו המרתקת הזאת" — אמר אף אחד, אף פעם. וולוו היא המקבילה של גבינה לבנה. חברה שמייצרת מוצר שלגבי היותו טוב ומומלץ יש קונצנזוס, אבל זהו מוצר שאף אחד לא יגיד עליו שהוא נחשק. כאשר וולוו מייצרת מכונית נחשקת, מדובר בדרך כלל בגרסה שהיא "פרי מוחו של שבדי משוגע במעבדות הפיתוח".

וולוו חיה במשך שנים עם התדמית הזאת, של משהו שהוא בטוח ומשעמם, ובשלב כלשהו החליטה לאמץ אותה עד הסוף. ואז הגיע העידן הירוק. בוולוו השכילו להבין שמה שיצרני הרכב הגרמנים עוד לא עשו, השבדים צריכים לעשות. לכן וולוו מצהירה שכל המכוניות שלה הן ירוקות, היא רוצה להיות הראשונה שתייצר רק חשמליות, להיות זו שלא תשתמש בפלסטיק שאינו מתכלה, שלא תייצר מושבים מעור, שתיקח את המכוניות שלה למקום שאינו חס וחלילה שמרני ומשעמם אלא סביבתי ואמיץ.

וולוו C40. הנדסת אנוש מרשימה | צילום: טל אזולאי

וולוו היא יצרנית הרכב הראשונה שהבינה שאפשר לייצר מכוניות שמרניות, ידידותיות לסביבה, חמורות סבר וקפדניות ולמכור סיפור שזה לא דנ”א של חברה, זה אופי. והאמת שזה עובד היטב: וולוו C40 היא דוגמה מצוינת למכונית חשמלית שעובדת טוב. זוהי מעין גרסת קופה של וולוו XC40, שהיא רכב כביש־שטח של וולוו שחולק מכלולים עם רכבים סיניים של החברה־האם ג'ילי. לוולוו XC40 יש גם גרסאות עם מנועים ששורפים בנזין, אבל C40 היא משהו אחר. היא רק חשמלית.

במבט ראשון קל להתבלבל. יש הרבה נהגים שחושבים שהוולוו החדשה היא בכלל אאודי, כמה זרקו השערות שמדובר באופל, אבל זה לא רכב גרמני. התוספת מאחור משתלבת היטב עם כל יתר המרכב של וולוו אבל לפעמים נראית מצועצעת. פתחי האווירבגג, הספוילר האחורי הקטן, החלון עם הזווית החדה, כל אלה מבדילים בין וולוואים שמרניים ומשעממים ובין וולוו שיש לה ישבן מדליק.

מערכת הפעלה של גוגל

בפנים C40 היא עניין הרבה יותר חשוב. מדובר במכונית שיש לה מערכת הפעלה של גוגל. האח הגדול נמצא בכל מקום, שולט בכל דבר. אולי הוא אחראי לניתוקים התכופים של מכשיר הטלפון. הוא בטח לא אחראי לאיכות חומרים מעט תמוהה דווקא בחלקי הפלסטיק שנראים לעין. לזו אחראית דווקא המחויבות של וולוו לאיכות הסביבה, ההבטחה שלה שכל פלסטיק יהיה ממוחזר, ואכן זה מרגיש ממוחזר.

וולוו C40 חשמלית. מבט מבפנים | צילום: טל אזולאי

אבל חוץ מדיפוני הפלסטיק יש לתא הנוסעים הרבה יתרונות. המסך גדול בלי להיות מציק, מיועד לדור של טסלה אבל עם הרבה יותר תכל'ס. מערכת ההפעלה, שעושה כמיטב יכולתה להתנהג כמו אנדרואיד, פשוט מעולה, אינטואיטיבית, פשוטה. יש פונקציות קלות מאוד לשליטה, בעיקר בכל הקשור במולטימדיה, ויש פונקציות שממש מבלבלות, למשל מערכת ניהול האנרגיה (היה יותר פשוט כנראה להוסיף מתגים בצדי ההגה כדי לשלוט בבלימה).

מערכת השמע נפלאה. תנוחת הישיבה מצוינת, אבל דווקא מאחור המצב פחות טוב. קודם כל, הראות אחורה גרועה, הנהג מסתכל לאחור דרך חרך קטן ולא נוח. ליושבים מאחור אין שפע של מקום לראש. כן יש שפע של הנדסת אנוש מרשימה, החל בפתחי האוורור וכלה במושבים. המרכב בעל חמש דלתות, כזה שמעדיף עיצוב על פני שימושיות. תא המטען סביר, זה הכל.

C40 היא כאמור מכונית חשמלית. יש לה שני מנועים, ההספק המרבי הוא 407 כוחות סוס. כצפוי, ממכונית עם שני מנועים חשמליים בעידן שבו צריך לזנק ל־100 קמ”ש ברמזור, C40 יודעת לבצע את הקטע של להאיץ בפראות בלי שום מטרה נראית לעין. היא עושה זאת היטב עד שהנהג מתעייף, גם מהמבטים של מי שמסביב וגם מהעובדה שלפתע כל הפרמטרים והמאפיינים שעליהם וולוו בנתה תדמית שלמה הופכים לתיאוריה.

צילום: טל אזולאי

מובן שמדובר במכונית בטוחה, אבל קשה להאמין שמדובר במכונית בטוחה כאשר C40 מגיעה לסיבוב מוכר במהירות היסטרית, ואז צריך לנסות ולחשב היכן נמצאים גבולות האחיזה. כמו הרבה חשמליות, כשאין תחושה מדוושת התאוצה ואין תחושה מההגה, קשה להבין מתי תגיע הנקודה הלא נעימה שבה הוולוו הבטיחותית תתנתק מהכביש. המלל השיווקי של וולוו מדבר על עתיד ללא תאונות. עם כזו תאוצה ייתכן שמדובר במטרה מעט שאפתנית.

כשהשפיות חוזרת לתא הנוסעים, קל להבחין בעוד תכונות. קודם כל, C40 מתנהגת היטב, בטוח וצפוי. הכל מכויל כדי להעניק לנהג שלווה. רמת הרעש נמוכה יחסית למרות הצמיגים הספורטיביים. רמת ההיזון החוזר נמוכה, אבל לא מדובר במשהו חריג במכונית חשמלית.

היכן C40 פחות מצטיינת? בשיכוך הזעזועים במהירויות נמוכות. כל מי שמייצר מכונית חשמלית על פלטפורמה קיימת יודע היטב שיש פשרה: מחד, צריך להכניס בחבילה סוללות כבדות מאוד ולכן יש צורך להקשיח את הקפיצים. מאידך, המכונית צריכה להיכנס לסיבובים בנונשלאנט ולבלוע בורות בזלזול. C40 לא יודעת לבלוע בורות בזלזול, במיוחד במהירויות נמוכות. למעשה, דווקא במהירויות עירוניות לחלוטין היא נכנסת לבורות בחוסר חן ומשמיעה חבטות, תולדה של ניסיון לייצר מערכת מתלים ספורטיבית לוולוו XC40 המשפחתית והמאופקת.

עד כה כמעט שלא נמצאו יצרני רכב שהצליחו להתגבר על הבעיה המורכבת של לחשב את משקלה של מכונית, לגשת לסדנה לייצור קפיצים, להסביר מה נדרש כאשר המכונית תיתקל בבור בכביש וליישם. גם בשבדית זה עדיין לא עובד. אבל מעבר לכך מדובר במכונית חשמלית מרשימה. טווח הנסיעה מגיע בקלות להרבה יותר מ־300 קילומטרים, טעינה מהירה היא באמת מהירה. מדובר במכונית שניכר שאמנם תוכננה כחשמלית וגם שורפת בנזין, סינית וגם שבדית, אבל C40 היא גם מכונית מוקפדת בהרבה מובנים.

מה שאין ליצרנים הגרמנים

בסופו של דבר, ייצור מכונית חשמלית מציב אתגר בפני ערכי מותג של כל יצרן רכב. יצרנים שמבוססים על ביצועים מסעירים ישאפו לייצר חשמלית מסעירה יותר ממה שיצרו אי פעם. במקרה של וולוו המטרה שונה: יצרנית שמייצרת רכב שמרני מבחינה הנדסית המבוסס על ערכי מותג שקורצים דווקא למי שמעדיף משהו שונה, צריכה לייצר חשמלית שתהיה יותר שמרנית. שלא תגלוש בטעות לצד המעניין והמרתק ועדיין תיראה ותרגיש סולידית. C40 היא מאמץ מעניין בכיוון, וייתכן שהפעם וולוו באמת הצליחה לבצע את המעבר להנעה חשמלית לא רק ברמה המוצרית, אלא גם ברמת קהל היעד. בבואה של וולוו לייצר מכונית חשמלית, יש לה משהו שלגרמנים לא היה קודם: יש לה את רוכשי הגבינה הלבנה. אלה שמלכתחילה ציפו למכונית שמרנית, שמבחינתם פלסטיק ממוחזר הוא פסגת השאיפות ושעבורם ממשק של גוגל הוא חלום רטוב. אבל כאן קיימת גם בעיה: לוולוו כבר יש מכונית חשמלית שמבוססת על המכלולים של XC40 – קוראים לה XC40. והיא לא פחות חשמלית, לא פחות גוגלית ולא פחות מתאימה לפרופיל הלקוחות הפוטנציאליים של וולוו. כמה לקוחות יבחרו לשלם יותר עבור גבינה לבנה בתוספת תיבול בעולם שבו הסטנדרט הוא גבינה לבנה? זוהי שאלה שעליה קשה לענות.

אהבנו

נאה, איכותית

אהבנו פחות

מתלים, מרווח לראש, שימושיות

מתחרות

אאודי איטרון 4Q ספורטבאק

לסיכום

וולוו חיכתה הרבה שנים שהמציאות תיישר קו עם התדמית. וזה קרה

וולוו Twin Motor C40

מנוע: חשמלי. הספק מרבי 407 כ"ס, מומנט מרבי 67.3 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ"ש, זינוק ל 100 קמ"ש 4.9 שניות

טווח נסיעה: נתוני יצרן 442 ק"מ. נתוני מבחן (משוער) 360 ק"מ

בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים ריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית, בלימה אקטיבית, שמירת נתיב אקטיבית

קבוצת זיהום: 1

מחיר: 310 אלף שקל