רוב הסטארט־אפים החדשים נרשמים בחו"ל בשל ההפיכה

אחרי אזהרות בכירי הכלכלנים, בנק ישראל ושורת בכירים בהייטק מפני פגיעת העומק של ההפיכה המשטרית בכלכלה הישראלית בכלל ובענף ההייטק בפרט, הצטרף אתמול גוף ממשלתי לאזהרות החמורות. "קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וכי חלקה בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות יקטן", קובע דו"ח של רשות החדשנות.

עד כה שמרה הרשות, שהיא גוף ההייטק של ממשלת ישראל, על שתיקה בכל הקשור להפיכה המשטרית. אלא שבתקופה האחרונה מומחיה אספו מידע רב משלל מקורות והתוצאה היא דו"ח מדאיג ביותר שהועבר לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס.

הרשות מזהירה שפירוש המשך אי הוודאות שמחוללת ההפיכה המשטרית, לצד המשבר העולמי, יהיה מכה קשה להייטק הישראלי והיפרדות מהתעשייה העולמית. ישראל תלויה לחלוטין בתעשייה העולמית ובכספים המגיעים ממנה, בחברות הרב לאומיות שרוכשות חברות או מקימות בה מרכזים ועיקר עסקיהן של החברות הישראליות הוא מעבר לים. פרידה כזו תהיה סופה של תעשיית ההייטק בישראל, מבהיר הדו"ח. "הממשלה חייבת להיות אקטיבית ולהוריד את אי הוודאות המשטרית", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין.

בדו"ח נכתב כי אם ההערכות הללו על היפרדות אכן יתממשו הרי ש"מדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה הכוללת חברות צמיחה ישראליות רב־לאומיות המספקות תעסוקה בפריון גבוה למגוון רחב של עובדים, וחזרה של שנים לאחור מבחינת מצב התעשייה".

על פי הדו"ח, שני סימנים מעידים על בעיה קשה להייטק המקומי. הראשון הוא פתיחת חברות ישראליות בחו"ל. אם בשנות האלפיים מרבית החברות הישראליות נהגו להתחיל את דרכן ברישום בדלוואר, ארצות הברית, הרי שפריחת ההייטק בישראל בשנים האחרונות החזירה את מרבית החברות לארץ, וכאן הן רשמו את הקניין הרוחני. לפי הדו"ח, עד ינואר 2023, 80% מהחברות החדשות שקמו נרשמו בישראל, ואילו ברבעון הראשון השנה, 50%–80% מהחברות שקמו נרשמו מעבר לים. מחברי הדו"ח אף מעריכים שבקרוב "יותר מ־80% מהחברות החדשות שיקימו יזמים ישראלים יירשמו בחו"ל".

מגמת השינוי במיקום התאגדות החברות מטרידה בעיקר בשל הפגיעה העתידית הפוטנציאלית בצמיחה של ההייטק המקומי ובכלכלה הישראלית. זאת מכיוון שענף ההייטק מאופיין הן בקצב זינוק עובדים גבוה מהממוצע של המשק הישראלי והן בשיעורי פריון גבוהים של העובדים בו. היבט זה גם עשוי לבוא לידי ביטוי בשחיקה עתידית של בסיס המס הממשלתי שענף ההייטק, שהיקפו הוא קרוב לרבע מהתוצר העסקי בישראל, מהווה את אחד מהתורמים המרכזיים עבורו.

ברשות חוששים מכדור שלג אשר יתחיל ברישום החברה בחו"ל, יעבור לרישום הקניין הרוחני בחו"ל ומכאן יעבור לבסיס תשלומי המס של החברה. משם למיקומי המנכ"ל, מנהל הכספים ובהמשך להנהלת החברות. לאחר מכן להעברת המיקום של פעילותה הפיננסית של החברה ושל נותני השירותים והספקים שלה, מיקום יחידות הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות, מערכי התפעול הגלובאלי של החברות, ואף של מערכי הייצור.

סימן מדאיג נוסף הוא הבורסה המקומית. נאסד"ק הוא המנבא הטוב ביותר למצב ההייטק. כאשר הוא עולה התעשייה פורחת ולהיפך. נייר עמדה שהוציא משרד האוצר בעבר קבע שקיים מתאם כמעט מושלם בין צמיחתו של נאסד"ק להיקף ההשקעות בישראל. עד כה היה מתאם מושלם בין מדדי המניות של נאסד"ק ותל אביב אבל מדדי ת"א טכנולוגיה ומדד הנאסד"ק מציגים התנהגות שונה מאוד במהלך 2023. בפועל, מתחילת השנה מדד ת"א טכנולוגיה הציג תשואה אפסית, ואילו מדד נאסד"ק 100 עלה בתקופה זו בכ־%20, מציינים בדו"ח.

יתרה מכך, רמת ההתאמה היא כה גבוהה שמספר המשרות הפנויות בהייטק מתואמות עם ביצועי מדד נאסד"ק והשקעות הון הסיכון, בפיגור של רבעון. לאור זאת, במצב "עסקים כרגיל" ניתן היה לצפות לראות חזרה למתווה צמיחה ועלייה במשרות הפנויות בהייטק הישראלי בחודשים הקרובים. אבל בחודשים האחרונים בישראל יש עלייה מדאיגה במספר המפוטרים לאחר חג הפסח וכן בסגירה של מרכזי פיתוח משמעותיים. הימשכות המגמה הזו תעיד על הפער שמתחיל להתרחב.

"בשבועות האחרונים בעקבות שיחות שאנחנו עושים עם קרנות ויזמים וחברות ראינו סימנים מאוד מדאיגים. ברגע שמצאנו עובדות יצאנו עם דו"ח שבכוונתו להעיר את הממשלה. אנחנו רואים שלהרבה קרנות מתחיל להיגמר הכסף. אנו בפתחו של משבר אפשרי", אומר בין. לדבריו, "נייר העמדה שלנו לא ישנה את המפה הפוליטית אבל חייבים להוריד את אי הוודאות". הרשות מציעה כמה צעדים להקלה על התעשייה. הראשון, העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות. "החוק כולל בין היתר תמריצי מס לחברות צמיחה שיבצעו רכישות, ותמיכה באנג'לים", אומר בין.

השני הוא עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות סטארט־אפ ישראליות. השלישי, בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו.

מדוע גוף ממשלתי מוציא דו"ח שכולו קריאת תיגר על הממשלה?

בין: "זה צילום מצב של מה שקורה כאן וזו חובתנו להוציא אותו. אנחנו לא חלק מהמחאה אלא חלק ממהממשלה ורוצים להקטין את הנזק".

אם תעבור הרפורמה ההייטק הישראלי ישרוד?

"יש הבחנה בין סיכון לאי ודאות. משקיעים יודעים לתמחר סיכון אבל לא יודעים לתמחר אי ודאות. בתקופה של מלחמות השקיעו כאן. המצב אצלנו כרגע הוא של אי ודאות אשר יוצרת אצל המשקיעים מצב מאוד לא נוח".

השר אקוניס מסר בתגובה לדו"ח כי "הממצאים מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית".