עובדי בזק ב עבודת תשתית של הנחת סיבים אופטיים | צילום: דנה קופל
2023 נפתחה: התחרות בסלולר ירדה והחברות עפו על הסיבים
דו"חות הרבעון הראשון של חברות התקשורת מוכיחים כי התחרות היא בעיקר על לקוחות הסיבים. ההבדלים בין חבילות הסלולר הולכים וקטנים, והמחירים עולים
שלושת עמודי התווך הגדולים של שוק התקשורת עוברים שינויים טכנולוגיים בימים אלה: תשתיות הטלפוניה והאינטרנט הישנות של הנחושת מוחלפות בסיבים אופטיים, הדור ה־5 נכנס לעולם הסלולר ולקוחות המחוברים לשידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין עוברים להשתמש בשידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט. אלו מובילים לשינויים מהותיים בצורה שבה אנחנו צורכים את התקשורת. דו"חות סלקום, פרטנר ובזק לרבעון הראשון של השנה חושפים בדיוק את היקף המגמות החדשות: הישענות על שוק הסיבים האופטיים כמנוע הצמיחה העיקרי, דשדוש בלקוחות דור 5, התמתנות התחרות בשוק הסלולר, ומעבר משמעותי לשירותי טלוויזיה מוזלים.
בימים שלפני רפורמת הסלולר של שר התקשורת משה כחלון ב־2012, מחירי הסלולר בישראל היו מהגבוהים בעולם עם חשבון ממוצע בשנת 2009, על פי הערכת משרד האוצר, שהתקרב לכ־150 שקלים בחודש. הרפורמה איפשרה כניסה של מתחרים חדשים, בראשם גולן טלקום ו־HOT מובייל, שהציגו לראשונה חבילת סלולר ללא הגבלה במחיר של פחות מ־100 שקלים בחודש. מחירי הסלולר המשיכו לרדת בשנים שלאחר מכן וחברות התקשורת שבעבר היו מהרווחיות ביותר בשוק הישראלי נאלצו לקצץ אלפי משרות ולהקטין את ההשקעה בתשתיות התקשורת.
אך לכל זה יש מחיר. על פי נתוני חברת Ookla לחודש אפריל 2023, מהירות האינטרנט הסלולרי בישראל מדורגת במקום ה־73 בעולם, בין קזחסטן לקוסטה ריקה. התחרות בשוק התקשורת הובילה למכירת חבילות סלולר במחירים מהם קשה מאוד לראות רווח. התחרות העזה הובילה ליציאה מהשוק של גולן טלקום, שנרכשה על ידי סלקום בכחצי מיליארד שקל בשנת 2020. חברה קטנה נוספת, אקספון, נרכשה גם כן בפברואר האחרון.
פחות לקוחות סלולר עוזבים, המחירים עולים
כעת, שני נתונים בדו"חות הכספיים של חברות התקשורת מראים בדיוק איך ירדה התחרות בשוק הסלולר. הראשון הוא הירידה בשיעור נטישת הלקוחות החדשים בשוק: בשנים האחרונות החלו נתוני עזיבת המנויים להתמתן, מה שמלמד שהלקוחות כבר פחות מעוניינים לעבור בין החברות, מה שהיה בעבר קל ונוח על בסיס חודשי. לכך יכולות להיות כמה סיבות: אדישות צרכנים היא אחת מהן, אבל גם העובדה שההבדלים בין מחירי החבילות בין החברות השונות כבר לא מהווים תמריץ לניוד, כפי שהיו בעבר.
בשנים האחרונות החלו נתוני עזיבת המנויים להתמתן, מה שמלמד שהלקוחות כבר פחות מעוניינים לעבור בין החברות, מה שהיה בעבר קל ונוח על בסיס חודשי
כך, ניכרת מגמת ירידה כללית לאורך השנים האחרונות באחוז הנטישה של המנויים, שנמשכה גם ברבעון הנוכחי. בסלקום חלה ירידה של 0.1% בנטישת לקוחות ברבעון, שעומדת על 7.4%. בפרטנר אמנם הייתה עלייה של כחצי אחוז בשיעור הנטישה, אך מרביתה נובעת מעדכון שיטת ספירת מנויי הסלולר.
הנתון השני שמעיד על צמצום התחרות הוא כמובן המחיר. הנתון, שמכונה בשוק התקשורת ARPU, מייצג את ההכנסה החודשית הממוצעת מכל לקוח סלולר. ההכנסה הממוצעת ללקוח בשלוש החברות הגדולות (בניכוי שינויי מדידה בפרטנר ובזק) עלתה בשקל אחד בין הרבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון של 2023. אמנם מדובר רק בשקל אחד, אך מדובר בנתון משמעותי, בטח לצד שנים שבהן ה־ARPU רק ירד.
לעלייה המחירים תרמו גם חזרת הטיסות לחו"ל בעידן שלאחר הקורונה ומכירת חבילות הגלישה מעבר לים, אך ישנה הערכה מסוימת בשוק כי בעתיד התחרות המאוזנת יותר הקיימת כיום תבוא לידי ביטוי גם בעליית מחירי חבילות הבסיס.
אולי בטווח הקצר עליית המחירים תפגע בצרכן, אך במידה ומדובר בעלייה מתונה, והכסף הולך להשקעה בתשתיות תקשורת חדשות, כמו למשל הרחבת פרישת תשתיות דור 5, ייתכן והצרכן דווקא ירוויח מכך. מנגד, קיימת אפשרות שמדובר ביריית פתיחה לעליות מחירים נוספות.
התחרות האמיתית היא רק בלקוחות הסיבים
ישראל נכנסה מאוחר לתשתיות הסיבים האופטיים והחברות לקחו את הזמן בקבלת החלטות בכל הקשור לתחום זה. בשנת 2017 למשל, כאשר הממוצע לנגישות לסיבים במדינות ה־OECD (כלומר, אחוז משקי הבית שיכולים להתחבר לסיב אופטי) עמד על 23%, בישראל האפשרות הייתה זמינה ל־6% בלבד.
אחד החסמים המרכזיים היה החוק הישראלי שלא איפשר לחברת בזק לפרוס סיבים לחלק ממשקי הבית בישראל, אלא חייב פריסה מלאה לכולם או לאף אחד. כלומר – אם לא תהיה נגישות לסיב אופטי ליישובי רמת הגולן, בזק לא תוכל לחבר גם בתל אביב, זאת על אף שהכדאיות הכלכלית לחיבור סיבים בתל אביב הצפופה, גבוהה בהרבה. לאחר שינוי החוק ויצירת קרן שתתמרץ פריסת סיבים באזורים הפחות כדאיים כלכלית בשנים 2021-2022, התקדמה ישראל בקצב מהיר במיוחד בפריסת הסיבים האופטיים.
על פי דו"ח של FTTH Council בספטמבר 2022, לכ־70% ממשקי הבית בישראל כבר הייתה גישה לסיב אופטי. שדרוג תשתיות האינטרנט בישראל היה הכרחי, שכן הביקוש לרשת בין השנים 2010-2018 גדל בכ־30% בשנה.
כעת חברות התקשורת מגדילות את התחרות על מוצר הפרימיום. בסוף הרבעון הראשון של 2023 לבזק, סלקום ופרטנר יחדיו יש כ־815 אלף משקי בית מחוברים לסיב אופטי. על פי ההערכות לחברת HOT, שהיא חברה פרטית ונתוניה אינם חשופים לציבור, יש כ־130 אלף מנויים על גבי תשתית הסיבים – מה שמשקף קרוב ל־950 אלף משקי בית מחוברים לסיבים – לעומת 277 אלף בלבד בסיום הרבעון הראשון של 2023 וקצת יותר מחצי מיליון בסיום הרבעון הראשון של שנת 2022.
את המעבר המואץ מכבלי הנחושת לסיבים האופטיים ניתן לראות בנתוני פרטנר: בעוד שמספר לקוחות האינטרנט צמח ב־9% בלבד ברבעון כמות מנויי הסיבים של החברה זינקה ב־34%
את המעבר המואץ מכבלי הנחושת לסיבים האופטיים ניתן לראות בנתונים של פרטנר, החברה בעלת נתח השוק הגדול ביותר בישראל כיום (33%) בתחום הסיבים האופטיים. בעוד שכלל מנויי האינטרנט של החברה צמח ב־9% בלבד, לכ־421 אלף מנויים, ברבעון הראשון של 2023, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כמות מנויי הסיבים של החברה זינקה ב־34% ועומדת על 313 אלף מנויים. נתון זה ממחיש היכן ממקדת פרטנר את מאמציה השיווקיים.
תמונה דומה משתקפת גם בסלקום: בעוד כלל מנויי האינטרנט של החברה גדלו ברבעון הראשון של 2023 ב־4.8% ל־329 אלף מנויים, ביחס לסוף הרבעון הראשון של 2022, מספר לקוחות הסיבים זינק ב־36% ל־259 אלף לקוחות מחוברים.
יותר צופים באינטרנט מאשר כל טכנולוגיה אחרת
מגמה נוספת בתחום התקשורת מתרחשת כבר זמן מה אך הולכת ומתגברת עם הזמן. כבר היום בשוק השידורים בישראל יש יותר מנויים בספקי תוכן על גבי רשת האינטרנט מאשר בכבלים ולוויין. ספקי התוכן על גבי רשת האינטרנט מתחלקים לשני סוגים מרכזיים: טלוויזיה רב־ערוצית על גבי רשת האינטרנט (OTT), למשל פרטנר TV וסלקום TV. הקבוצה השנייה היא שירותי סטרימינג (נטפליקס, דיסני+). הרגולציה המקלה לשידורים על גבי רשת האינטרנט, כמו למשל האפשרות לא לשלם עבור הפקות מקור והעלות הזולה של שידורי האינטרנט ביחס ללווין הובילו את HOT ו־yes להעביר לקוחות לשירות מבוסס על גבי רשת האינטרנט.
נכון לסוף 2021, לפי הערכת משרד התקשורת, יותר ממיליון משקי בית בישראל החזיקו בחשבון נטפליקס. 200 אלף נוספים החזיקו בחשבון דיסני+, בעוד לפרטנר TV וסלקום TV יש ביחד כחצי מיליון מנויים נכון לסוף 2021. כלומר, כ־1.6 מיליון משתמשים ישראלים מנויים לשירותי סטרימינג שונים. בתקופה זו מספר לקוחות HOT ו־yes עמד על פחות מ־1.4 מיליון.
ההישענות ההולכת וגדלה של צופי הטלוויזיה על האינטרנט יוצרת עיוותים גדולים שנובעים מהעובדה שהרגולציה בישראל אינה אחידה בין הפלטפורמות השונות. כך למשל, בעוד HOT ו־yes חייבות בהשקעה בהפקות מקור ישראליות של אחוז מסוים מהכנסותיהן — בסכום מצטבר של יותר מ־200 מיליון שקל בשנה — שחקניות האינטרנט לא. ככל שנתח השוק של השחקניות בשוק השידורים יורד, כך גם תקציב ההשקעה בהפקות מקור. דו"ח של הרשות השנייה הראה כי בין השנים 2018–2019 ירדה ההשקעה בהפקות מקור ביותר מ־30 מיליון שקל. לכך תרמו גם השקת נקסט TV של HOT וסטינג TV של yes, המשדרים את התוכן על גבי רשת האינטרנט.
בחלוף השנים הוקמו ועדות שונות שדנו באסדרת שוק השידורים, אבל אף אחת מהן לא יישמה את עדכון הרגולציה לעידן הנוכחי. האחרונה שבהן, ועדת פולקמן שהגישה את המלצותיה באוגוסט 2022, התמקדה בשתי המלצות עיקריות: הקמת רגולטור אחד ללא תלות טכנולוגית, וחיוב השקעה בהפקות מקור גם לשחקני OTT וסטרימינג. כל ההמלצות נשענות על קביעה אחת — הרגולציה הקיימת לא רלבנטית.