הגשם יצא לסייסטה: כך הבצורת בספרד תשפיע על מחירי הפירות והירקות שלנו

לאחר 34 חודשים רצופים של בצורת בספרד הבינו כי לא נותרה ברירה. באזורים בקטלוניה הוכרז מצב חירום, ואנשים נקראו להפחית את צריכת המים שלהם בתחילת אוגוסט. מפלסי המאגרים הידללו משמעותית, עד כדי כך שחלקם מלאים רק ב־20%, ובסמוך לגבול הצרפתי האקוויפר מתרוקן גם הוא. ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2023 היו היבשים ביותר שנרשמו בספרד מאז החלו הרישומים בשנות ה־60, וגלי החום בשנה החולפת רק החמירו את הבצורת, והורידו את רמות המאגרים לשפל. בזמן שבקטלוניה ממוצע המים במאגרים עומד על 30% מהקיבולת שלהם, הממוצע בספרד הוא כ־46%. התושבים רואים במו עיניהם את התוצאה: במאגר סאו שבאזור ברצלונה היו כל כך מעט מים בפברואר, עד שהרשויות חששו שהם יתערבבו עם הבוץ בקרקעית. במדריד הגבילה הממשלה את אספקת המים בה יכולים חקלאים להשתמש.

בנוסף לכך הקיץ מלהיט אזורים ברחבי העולם, כשבחצי האי האיברי שררו ביולי האחרון 37־41 מעלות צלזיוס בממוצע. המדינה מתחממת, מתייבשת, מתמודדת עם גלי חום ושריפות ונאלצת להיערך גם לשיבושים בסקטור החקלאי, המייצא סחורות לעולם ובתוך כך גם לישראל. דו"ח חדש של היחידה למדעים של גרינפיס באוניברסיטת אקסטר (בריטניה), משרטט את המרוץ של ספרד נגד השעון האקלימי: ב־20 השנים הבאות, תחווה המדינה עלייה של 2 מעלות צלזיוס בממוצע, עם עליות גבוהות במיוחד באזורים הפנימיים במדינה. עד סוף המאה, אם לא יתחולל שינוי של ממש, תעלה הטמפרטורה בספרד ב־4 מעלות צלזיוס.

המשמעות עלולה להיות קשה. ספרד אמנם רגילה לסבול מבצורות ­­— ותושבי ספרד כבר חוו את ההשפעה של ירידה בכמות הגשמים השנתית בקצב של עד 11 מ"מ ממוצע בעשור מאז שנות ה־50 — אך הבצורות רק ילכו ויחמירו ככל שהעולם יתחמם, והמדינה צפויה לחוות בצורות גרועות פי עשרה מהבצורת הנוכחית. למעשה יותר משליש מהאוכלוסייה בדרום אירופה יחווה מחסור במים אם הטמפרטורות יעלו ב־2 מעלות צלזיוס בממוצע. והסיכון הזה יוכפל אם הטמפרטורות יעלו ב־3 מעלות בממוצע. המשמעות היא הפחתה של זמינות המים המתוקים באופן המאיים על התבואות החקלאיות, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי המזון. ספרד צפויה אפוא לספוג הפסדים כספיים משמעותיים המיוחסים לגלי חום. ואלה מוערכים בכ־3% מהתמ"ג שלה עד 2060.

אין קמח

בשנת 2022, כמות המשקעים היתה נמוכה מאוד בספרד והביאה לאחת השנים היבשות ב־43 השנים האחרונות, כשהיא עוקבת אחר רצף של ארבע שנים יבשות. התייבשות הקרקעות כתוצאה מבצורת מגביר את הסיכון שהיבול והתפוקות החקלאיות יירדו, ומשאבי המים בספרד ממילא נתונים לדרישות מוגברות ממגזרים אחרים כמו תעשייה ותיירות.

עבור החקלאות בצורות גוברות הן בשורה רעה במיוחד. שינויים בדפוסי הגשמים ואי התחדשות מי התהום צפויים להשפיע על התשואות החקלאיות של גידולים מוזנים ומושקים. האיום על חלק מהיבולים צפויים להיות משמעותי יותר. כך למשל, לפי הערכות יבול הזיתים עשוי לרדת ב־15%־20% במחוזות אנדלוסיה, אקסטרמדורה, קסטיליה ולה מנצ'ה בין השנים 2041־2070, וירידות דומות צפויות בייצור חיטה וחמניות.

קיץ ארוך, חם ויבש בחלק גדול מהים התיכון כבר פגע בעצי זית וגרם ליבול דל, מכיוון שלחות מופחתת בקרקע פגעה בצמחים וביבולים במהלך עונת הגידול המכריעה שלהם. הבצורת בספרד, יצואנית משמעותית של שמן זית, דחפה את מחירי המוצר לשיא של 26 שנים — 5,989.8 דולר לטון באפריל 2023, לפי קרן המטבע העולמית — והמחירים צפויים להישאר גבוהים לזמן מה, כאשר המלאי כבר מצטמצם משמעותית בהשוואה לשנים קודמות וצפוי להצטמצם מאוד לפני המסיק הבא.

מסיק הזיתים האחרון מאוקטובר עד פברואר הניב בינתיים תשואה נמוכה ב־50% מהתפוקה הרגילה, מה שהפחית בהיצע ודחף את המחירים העולמיים כלפי מעלה. משרד החקלאות, הדיג והמזון של ספרד דיווח כי המדינה ייצרה רק 680 אלף טון בשנת היבול 2022־2023 לעומת 1.5 מיליון טון בשנה הקודמת. ללא שינוי במזג האוויר מומחים בתעשייה צופים שהיבול צפוי להוסיף ולהצטמצם. לשם המחשה, בפרובינציה הדרומית של ג׳ין, החולשת על יותר מחמישית מתפוקת שמן הזית בעולם בשנה רגילה, רק 20% מהיבול הרגיל יופק בסתיו הקרוב ובסך הכל, על פי מועצת הזית הבינלאומית, תפוקת שמן הזית העולמית צפויה לרדת ל־2.73 מיליון טון בשנת היבול 2022־2023, כ־12% מתחת לממוצע של חמש שנים.

לפי התאחדות החקלאים COAG, המחסור בגשמים בספרד משפיע על 80% מהיבולים וגורם להפסדים בלתי הפיכים ביותר מ־5 מיליון הקטרים של גידולי דגנים תלויי גשם. יבולי החיטה והשעורה ברוב המדינה פחתו באופן משמעותי, ומחוזות של אנדלוסה, מורסיה, ולנסיה וקטלוניה, עצי פרי רבים עלולים לעמוד בפני עקירה בשל חוסר כדאיות כלכלית.

הקשר הישראלי

בשנת 2020 היצוא של ספרד בתחום המזון והמשקאות הגיע לכ־50 מיליארד יורו אך כשהבצורת שם מתרחבת, היא עלולה להשפיע גם על מדינות הנסמכות עליה בתחום זה וישראל היא בהחלט אחת מהן, שכן היא מגדילה בשנים האחרונות את התלות שלה בחקלאות הספרדית.

לפי נתוני משרד הכלכלה, 12% מהיבוא לישראל מספרד, הוא של מזון, וזה סקטור המצוי בעלייה: ב־2020 יובאו לישראל תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון בהיקף של 172.8 מיליון דולר וב־2022, כבר ב־248מיליון דולר.

כך למשל, לפי משרד החקלאות, 12% מהאגסים ו־4% מהתפוחים שנמכרו בישראל ב־2022 מקורם בספרד. רפורמת החקלאות שיצאה לדרך בשנה שעברה, הגדילה את התלות המקומית גם בשמן הזית הספרדי, שכן המכס עליו הופחת בכ־50% ומכסות היבוא הפטורות ממכס גדלו משמעותית.

לפי משרד החקלאות, בשנת 2022 כ־56% משמן זית כתית מעולה שנמכר בישראל, מקורו בספרד. במקביל, מאז החלה הרפורמה בחקלאות, כ־200 אלף עצי זית מקומיים נכרתו, בזמן שישראל מגדילה את יבוא שמן הזית שלה ממדינות בעולם. לדברי טל וייל צמרת, מנהלת תחום ייבוא במשרד החקלאות, ״אנחנו רואים את תמרורי האזהרה הולכים ומתרבים. השוק נפתח ליבוא והורדו מכסים, אך התמיכה הישירה בחקלאים טרם החלה בשל מחלוקות עם משרד האוצר. בינתיים ראינו שמחירי שמן הזית הספרדי קפצו. 200 אלף עצי זית היו יכולים לשמר את הביטחון התזונתי המקומי ולמתן לפחות חלק מעליית המחיר, אבל חלק מהחקלאים התייאשו״.

מנהלת אגף סחר חוץ במשרד החקלאות שושי רשף מור, מסבירה עד כמה חשוב לשמר יכולת ייצור מקומית איתנה בעת משבר אקלימי: בעולם שבו אירועי הקיצון האקלימיים הולכים ומתרבים. לדבריה, ״ייצור מקומי הוא תעודת הביטוח. בישראל אנחנו מתמודדים כבר שנים ארוכות עם תנאים שבעולם לא חשבו שיגיעו אליהם, כמו מדבור ומחסור במים. יש לנו יתרון מדהים. אנחנו מגדלים תפוזים בנגב ואוכמניות בצפון. יש לנו נתוני פתיחה טובים וייחודיים. ישראל ערוכה מנטלית להתמודדות עם העובדה שמשבר האקלים מציב לנו אתגרים חדשים ורציניים לחקלאות. הרבה מדינות הבינו שהן צריכות להשקיע הרבה יותר בביטחון תזונתי כדי לתת לתושביהן תעודת ביטוח. מה יהיה בעתיד עם ספרד? אנחנו לא יודעים. אבל בעולם של התייקרויות לא נופתע אם נגיע למצב שאזרחים יצרכו פחות שמן זית בריא ואיכותי, אלא אם נצליח להתנהל באופן הנכון עם החקלאות שלנו ולגרום לכך שהשוק המקומי יהווה תחרות״.