טל טרילניק מראה לעולם איך סורגים בעור

בלוח ההשראות בסטודיו הזמני של המעצבת טל טרילניק נעוצות תמונות של צמיגים, שרשרות אופניים, תסרוקות שיער מורכבות, קערית עם פטל. במבט חטוף המשותף לכולן הוא חלקים קטנים, חיבורים וטקסטורות . "את רואה פטל, אני רואה סריג", היא אומרת ושולפת מהלוח ריבוע סרוג קטן מחוטי עור. "זה הפטל", היא מדגימה וחושפת את הסריגה הצפופה, שיוצרת מעין חצאי כדורים כצורת פרי הפטל. "טקסטורות קטנות וסיזיפיות, זה מה שעושה לי את זה. אני אוהבת לשבת שעות ובסוף זה יוצא".

טרילניק (32) למדה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר והתמחתה בסריגה. בשנתה השלישית השתתפה בקורס שבסופו התקבל סטודנט אחד לסטאז' בחברת החוטים הניו־יורקית הנחשבת Lion Brand. הפריט שסרגה, ז'קט יפהפה ומורכב בהשראת הגיבן מנוטרדאם, לא רק זיכה אותה בסטאז', אלא גם נבחר להיות מוצג בשבוע העיצוב בניו יורק על ידי חזאית הטרנדים לי אדלקורט. בסופו של דבר, טרילניק בחרה שלא לקבל את ההצעה לסטאז' הנחשק. משפט שאמר לה אחד המנהלים בחברה עורר אותה לחשוב שנית: "יש לך כישורי יתר, לכן גם תצטרכי ללמד אנשים לסרוג".

טרילניק הבינה שזה לא מה שהיא רוצה: "לא סיימתי שנקר כדי ללמד לסרוג, ידעתי שאני רוצה לעשות משהו גדול". לכן עם סיום לימודיה ב־2016 פנתה לכיוון עצמאי. "התחלתי לחשוב מה אני סורגת. לא רציתי משהו שכבר קיים וחיפשתי חומר שעדיין לא התעסקו איתו, ואחרי ניסיונות בניילונים ואפילו שקיות זבל — הגעתי לעור. התחלתי לסרוג חוטי עור. התייעצתי בארץ עם הרבה טכנולוגים שעוסקים בסריגה ומפעלים שקשורים בעור והם אמרו לי: 'את לא יכולה לסרוג עור, ואם לא עשו את זה לפנייך, אין סיבה שזה יצליח לך'". טרילניק לא ויתרה ובמשך שנתיים חקרה מפעלים בעולם. "אני לא מקבלת לא. אם אומרים לי שאי אפשר — אני אומרת אפשר". כיום היא מייבאת חוטי עור ממפעלים שמצאה בהודו ואיטליה ולא אמרו לה לא, ומכאן גם מקור השם למותג Prov'em Wrong (תוכיחי להם שהם טועים, בתרגום חופשי) — "אתם טועים, לא אני", היא מחייכת בנחישות. אבל מודה שבהתחלה היה לה קשה לבד. היא התחילה לסרוג בגדים, פריטים ייחודיים אוונגרדיים ומרהיבים שנמכרו בחנויות בברלין, הכל בעצמה ובעבודת יד, ורק מאוחר יותר הכשירה סרגנית שתעבוד איתה בקולקציה ששילבה סריגה בעור, צמר ומתכת וזכתה להצלחה.

תיק סרוג בעיצוב טרילניק. בלילה היא מפתחת דגמים וביום יושבת בסטודיו שלה וסורגת | צילום: אניה מרטירוסוב

אבל אז הגיעה הקורונה ובאחת החנויות נסגרו. טרילניק הבינה שהיא צריכה מודל אחר. "קשה למכור אונליין פריטי לבוש כה ייחודיים מעור סרוג, שאיש לא יודע מה התחושה שלו ואי אפשר למדוד", היא מסבירה. וכך קיבלה החלטה ליצור תיקים וחגורות, שנמכרים כיום ברשת. עבודת הסריגה של כל תיק אורכת 40-6 שעות, כשבלילה טרילניק מפתחת דגמים וביום היא משתרעת על ערימת הכריות בסטודיו שלה וסורגת, כשבחוטי העור היא משלבת טבעות מתכת כבדות שמוסיפות לתיק שיק אוונגרדי. הביקוש לתיקים גדול, לדבריה, וכרגע נמכרים הפריטים בהזמנה מוקדמת (החל מ־700 שקל באתר provem-wrong.com). הלקוחות, היא אומרת, "מחכות בסבלנות, לא לוחצות. מעריכות אופנה ועבודת יד ויודעות לחכות". בימים שהמודעות לאיכות הסביבה ולאופנה אקולוגית וירוקה בת־קיימא גוברת, טרילניק מודעת לבעייתיות שבחומר. כמות החוט שהיא משתמשת בה – אדירה. "בתיק זה יכול להיות 500 מטר". טביעת הרגל הפחמנית של עורות גדולה יחסית בכל הקשור לפליטת חומרים והשלכותיה מרחיקות לכת בכל הנוגע לחקלאות בעלי חיים. לכן טרילניק נוקטת את גישת "האופנה האיטית", יוצרת כמות קטנה של פריטים איכותיים המחזיקים לשנים ואינם תלויים בטרנדים, ומקפידה על צביעה ידידותית עד כמה שאפשר לסביבה, ופועלת כעת עם מפעל בחו"ל על ייצור חוט מחומר ידידותי לסביבה דמוי עור מפטריות, ומקווה שבתוך כמה חודשים של ניסויים ובדיקות יהיה מוצר איכותי. חשוב לה גם לעבוד עם ספקים מקומיים עד כמה שניתן, ובעתיד היא חולמת לפתוח חלל פתוח לרחוב ולהעסיק בו סרגניות שיעבדו לצדה.