הנגיד תפקד, הכלכלה צמחה והמשקיעים נוהרים לברזיל

סוף 2022 ותחילת 2023 בישרו רעות לברזיל. המכה הראשונה היתה פסיכולוגית: הפסד צורב מול קרואטיה במונדיאל שהשאיר את נבחרת ברזיל, "הסלסאו", מחוץ לטורניר וסלל את הדרך לאליפות העולם לנמסיס ההיסטורית, ארגנטינה. האירוע השני היו מהומות בקונגרס, אחרי שהמנהיג האולטרה־ימני, הנשיא דאז ז'איר בולסונרו, סירב להכיר בהפסד בבחירות למועמד השמאל, הנשיא לשעבר אינסיו "לולה" דה סילבה, שאף ריצה עונש מאסר אחרי שנקשר לאחת משערוריות השחיתות הגדולות בהיסטוריה המודרנית.

האירועים קשורים זה בזה: זכייה במונדיאל היתה עשויה לאחות את הקרעים הפנימיים בין הברזילאים, שגם הם נקלעו למלכודת האכזרית של הפופוליזם המודרני, שפילג אותם לשני מחנות. אלא שנכון למחצית השנה, הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה לטינית ואחת מעשר הכלכלות הגדולות בעולם שבה למרכז העניינים וזוכה לתשומת לב מהמשקיעים, המוסדות הפיננסיים וגם התקשורת הכלכלית.

בתחילת החודש דיווחה לשכת הסטטיסטיקה הברזילאית (IBGE) על עלייה של 1.9% בתמ"ג ברבעון הראשון של השנה, שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז סוף 2020, הרבה מעל נתוני הרבעון האחרון של 2022 (אז נרשמה ירידה בתוצר של 0.2%) וגבוה מהתחזיות שניבאו עלייה של 1.3% בתמ"ג.

המבקרים מדגישים כי הרכב הצמיחה עדיין לא מרנין, שכן רובה מוסבר על ידי זינוק חד בפעילות החקלאית: ברזיל היא היצואנית הגדולה בעולם של קפה, סוכר, סויה, עוף ובשר, מספר 2 בעפרות ברזל, וגם שחקנית משמעותית בתחום האנרגיה, כיצואנית המובילה של אתנול על בסיס קני סוכר והיצרנית השמינית בגודלה של נפט. מנגד, ההשקעות במדינה עדיין רשמו ירידה והצריכה הפרטית של 214 מיליון הברזילאים (אחת המדינות המאוכלסות בעולם והכי מאוכלסת באמריקה הלטינית), טיפסה בשיעור זעום.

עודף נדיר בחשבון השוטף

אך כפי שמציין רובין ברוקס, הכלכלן הראשי של ה־IIF — איגוד המוסדות הפיננסיים הבינלאומי ואחד הארגונים הכלכליים החזקים בעולם — ברזיל היא "הדבר הבא" ואף עשויה להפוך ל"שוויץ של היבשת". לא פחות ולא יותר. ברוקס, שכיהן במשך עשור כאסטרטג המטבעות הראשי בגולדמן זאקס, ונחשב לאחד המומחים המובילים של כלכלות מתפתחות, לא מפסיק "לצייץ" על ברזיל. כמומחה פיננסי, הוא מופתע מהתפתחויות מאוד בולטות שפחות חשופות לעין, ודורשות בדיקה ומחקר מעמיקים יותר. הרכיב הבולט הראשון הוא העודף המסחרי, שהגיע בחודש שעבר ל־11.4 מיליארד דולר, הנתון הגבוה אי־פעם. ברוקס העריך כי הדבר מבשר על עודף בחשבון השוטף, אירוע שלא התרחש בברזיל מאז 2006. ההתפתחויות של החודשים האחרונים במגזר החיצוני של ברזיל גרמו להתחזקות מדהימה של הריאל: מ־5.49 ריאל לדולר, ל־4.78 ריאל לדולר — תיסוף של 13% בתוך פחות מחצי שנה.

ברוקס מבחין במשהו עמוק יותר. "ברזיל תרוויח מאוד מהמתיחות הגיאופוליטית, וזה כבר ניכר בנתונים", הוא צייץ באחרונה והציג גרף המתאר את ההשקעות הזרות הישירות (FDI) של תושבי חוץ אל השווקים המתפתחים (Emerging Markets — EM), שלא כולל את הרווחים שמושקעים מחדש (כלומר, ההשקעות החדשות האמיתיות). "אנו מסתכלים על תזרימי FDI אמיתיים, לא כולל רווחים שהושקעו מחדש, ובברזיל יש עלייה גדולה ב־FDI אמיתי, בעוד שסין וטורקיה הן שטוחות ביסודן, וברוסיה יש יציאות של FDI", הוא מסכם.

כהרגלם, הקלפים נפתחו טוב עבור הנשיא החדש־ישן לולה: הפרגמנטציה הגיאו־כלכלית והמלחמה הקרה בין ארה"ב לסין משרתות היטב את הכלכלה הדרום אמריקאית. בעידן שבו צפוים לקום שני גושים נפרדים ועוינים, עם מערכות סחר, פיננסים וטכנולוגיות נפרדות, ועל רקע אינפלציה של סחורות שהחלה בקורונה, הוחרפה בגלל המלחמה באוקראינה אך טרם הסתיימה, ברזיל — אלופה עולמית באספקת סחורות — תהיה שחקנית מבוקשת מאוד, בעיקר עבור ארה"ב.

לא ברור באיזה כיוון יבחר לולה. פופוליסט מהשמאל, שהחל את דרכו כמנהיג הפועלים וכבר הפגין שאיפות להפוך את ברזיל למנהיגת הגוש הלטיני, ואף כינס לשם כך את כל המדינות בבירה ברזיליה. גולת הכותרת היתה קבלת הפנים החמה לניקולס מדורו, הרודן הוונצואלי שהחריב את מדינתו, מהלך שדרכו העביר לולה מסר ברור לכל העולם. מה שברור כעת הוא כי אם דונלד טראמפ, מחבריו הקרובים של בולסונרו, יזכה בבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב, ברזיל עלולה לנוע לכיוונן הציר אנטי־אמריקאי של סין־רוסיה־איראן.

ובכל זאת, גורמים הבקיאים בשוק הסחורות הברזילאי מסבירים את הדינמיקה: בניגוד לארגנטינה, בברזיל, הכלכלה חזקה יותר מהפוליטיקה. האידיאולוגיה של לולה תחייב אותו להתחיל לפזר כספים בקרב השכבות החלשות (לפי הערכות הבנק העולמי, ב־2021 טיפס בחזרה שיעור העוני לכ־28.4% כאשר כ־31% מהאוכלוסייה סבלו מחוסר ביטחון תזונתי בינוני עד חמור). אך על מנת להימנע מגירעון תקציבי, כמו זה שסיבך אותו בכהונה הקודמת, לולה חייב כלכלה בריאה וצומחת שתניב הכנסות גבוהות ממסים. למשימה הזו הוא בא מוכן: הנשיא כבר הצליח להעביר בקונגרס חבילה פיסקאלית הכוללת שורה של כללים, לרבות מגבלות נוקשות על הוצאות ציבוריות — עד 70% מהעלייה בהכנסות ולא יותר מ־2.5% מעל שיעור האינפלציה.

מבחינת מדיניות, בעיקר מוניטארית, תנאי הפתיחה שלו לא יכולים להיות טובים יותר, והמשקיעים הזרים ערים לכך. נגיד הבנק המרכזי הברזילאי (BCB), רוברטו קאמפוס נטו, עשה בשבילו את העבודה. הוא הוריד את האינפלציה, שהתפרצה בברזיל מוקדם יותר מאשר בשאר העולם (עוד בעיצומו של משבר הקורונה היא טיפסה מ־2% ל־12%) באמצעות העלאת הריבית, מ־2% בתחילת 2021 ל־13.75% כיום.

התוצאה ברורה וחד־משמעית: בחישוב שנתי, האינפלציה בחודש מאי ירדה אל מתחת ל־4% וכעת היא נמוכה מזו של ישראל (4.6%). במקביל, קאמפוס נטו ביצע מהלך עם יתרות המט"ח שזכה לשבחים: בסוף שנת 2022 הגיעו הרזרבות לשפל של 325 מיליארד דולר וכעת הן מתקרבות ל־346 מיליארד, עלייה של 6.5% בחצי שנה.

"הזדמנות ענקית לברזיל"

ההישגים המוניטריים של ה־BCB — אינפלציה בשליטה, ריבית גבוהה ויתרות מט"ח איתנות — מסבירים את הציוץ האחרון של ברוקס: "העשור הקרוב הוא הזדמנות ענקית עבור ברזיל. הפלישה של רוסיה לאוקראינה גורמת לשווקים העולמיים לצמצם את החשיפה לסין. ברזיל תהיה הנהנית העיקרית מכך. ברזיל יכולה לעשות את הקפיצה ולהפוך לשוויץ של אמריקה הלטינית", הוא כתב, וצירף גרף שמציב את ברזיל בראש טבלת הריבית הריאלית (הריבית הנומינלית בניכוי הציפיות לאינפלציה) של אג"ח ממשלתיות לעשר שנים בקרב ה־EM.

ההתפתחויות הללו לא נעלמו מעיניהן הקפדניות של חברות הדירוג. בשבוע שעבר, אחרי הפסקה של שלוש שנים, סוכנות S&P העלתה את תחזית הדירוג של ברזיל מ"יציב" ל"חיובי" (סיכוי של העלאה בשנתיים הבאות). ההסבר להחלטה הוא המדיניות המאקרו־כלכלית היציבה של ברזיל שהגבירה את הוודאות והעלתה את הסיכויים לצמיחה כלכלית חזקה יותר. כמו כן, P&S הדגישו, כי למרות גירעונות פיסקאליים שנותרו עדיין גבוהים, הצמיחה המתמשכת בתמ"ג בשילוב מסגרת פיסקאלית אחראית, עשויים להביא לגידול קטן מהצפוי בחוב הממשלתי. כעת רק נותר לראות, האם הכלכלה הברזילאית, בניגוד לנבחרת, לא רק נראית טוב, אלא גם יודעת להבקיע.