האם 25 אלף זוכי הגרלות הדיור יידרשו להוסיף עשרות אלפי שקלים?

עשרות אלפי שקלים שייגבו מכל אחד מכ-25 אלף זכאים רוכשי דירה בפרויקטים המסובסדים על ידי המדינה (כמו מחיר למשתכן) עומדים בלב מחלוקת בין משרד השיכון מצד אחד למשרדי האוצר והמשפטים מהצד השני. הוויכוח הזה מתלהט משום שאתמול חלף המועד שבו המדינה הייתה צריכה להגיש לבג"ץ הודעת עדכון בסוגיה, שבגלל המחלוקת עדיין לא הוגשה.

הדיון בבית המשפט הוא בעקבות עתירה שהגישה התאחדות הקבלנים בסוף יולי 2022 נגד תיקון לחוק המכר שנכנס לתוקף כמה שבועות לפני כן, ואחד הסעיפים בו מאפשר להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה. לפני כן חברות הבנייה הצמידו את מלוא התשלומים למדד התשומות.

למדינה יש בעיה משפטית עם כמה חברות בנייה שזכו במכרזים של מחיר למשתכן או אחת מתוכניות ההמשך. הבעיה היא שלפי תנאי המכרז שבו הן זכו, הן יוכלו להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אבל התיקון לחוק עבר לפני שהן החתימו דיירים על חוזים לרכישת דירה. עם השלמת החקיקה הן חויבו לכתוב בחוזה כי רק 40% ממחיר הדירה יוצמדו למדד התשומות. ההערכות הן כי מיולי עד עתה נחתמו 25 אלף חוזים, מדד התשומות עלה בכ-3%, ומכאן שהמחלוקת היא על עשרות אלפי שקלים לכל דירה. במחיר למשתכן ודומותיה מחיר הדירה קבוע ואסור לקבלנים לשנות אותו, וכאן הבעיה. הקבלנים טוענים כי הגישו הצעות במכרז על סמך הידיעה כי יוכלו להצמיד את מלוא המחיר. הטענה היא כי החוק החדש יוביל להפסדים, ומעבר לכך לא ברור אם המדינה הפרה חוזה עמם.

המדינה רוצה לקדם פשרה עם אותם קבלנים, כך שרק חלק מאובדן ההכנסה יוטל עליהם, ובחלק נוסף תישא המדינה. המחלוקת בין האוצר למשרד השיכון היא בשאלה אם גם הדיירים שרכשו דירה בהנחה ישתתפו בנטל הכספי. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, מתנגד בתוקף לכך וחותר לפשרה שבה הנטל יתחלק רק בין המדינה לקבלנים. לעומת זאת באוצר דוחפים לפתרון שבו ההפרש בין הצמדה של מדד התשומות למחיר המלא לבין הצמדתו רק ל-40% ממחיר הדירה יתחלק באופן שווה בין הדיירים, המדינה והקבלנים. ההערכות של משרד השיכון הן כי מדובר במאות מיליוני שקלים שייתכן שהמדינה תצטרך לספוג לטובת ציבור הזכאים.

החוק שמגביל את ההצמדה למדד תשומות הבנייה חוקק בכנסת הקודמת תוך שיתוף פעולה בין שר השיכון דאז זאב אלקין לבצלאל סמוטריץ, אז ח"כ והיום שר האוצר. כך שבמידה מסוימת סמוטריץ' עושה סיבוב פרסה בכך שהוא מבקשי לגבות מרוכשי דירות הצמדה למדד תשומות הבנייה.

התיקון לחוק שאותו תוקפים הקבלנים נולד לאחר תקופה סוערת שבה בעקבות תהליכים גלובליים מדד תשומות הבנייה עלה בקצב שנתי של כ-6%, זאת לעומת שנים שבהן עלה לכל היותר ב-2%. משום שהחוזים בין הקבלנים לרוכשי הדירות הוצמדו למדד תשומות הבנייה, ולפחות שלוש שנים עוברות בדרך כלל ממועד החתימה על חוזה ועד קבלת המפתח לדירה, נגבו מדיירים עשרות ולעתים מאות אלפי שקלים מעבר למחיר הדירה בחוזה. החוק שאושר ביולי שנה שעברה נועד לתקן את הבעיה הזו.