הבלוף של הקואליציה: יעדי הגיוס לחרדים יישארו אבל בלי סנקציות נגד משתמטים

בעוד פחות משבועיים, ב־15 באוקטובר, ייפתח כנס החורף של כנסת ישראל. הקואליציה צפויה להמשיך לקדם את חלק מחוקי ההפיכה המשטרית ובהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אך מה שמוגדר בתור תפוח האדמה הקואליציוני הלוהט ביותר הוא חקיקת חוק הפטור מגיוס לאברכים. מדובר בחוק שהליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו היו מעדיפים שלא לחוקק ולהמשיך לדחות את ההכרעה בסוגיה הנפיצה עד להודעה חדשה. אך שילוב קטלני של אולטימטום מצד המפלגות החרדיות ובראשן אגודת ישראל ופקיעת חוק הגיוס שהופכת את צה"ל והממשלה לעבריינים ואת הצעירים החרדים לעריקים — גורם לכך שהקואליציה חייבת להתמודד עם הבעיה הזו באופן מיידי.

למרות הדחיפות, ניכר כי הקואליציה מתמהמהת בגיבוש הסכמות לחוק השנוי במחלוקת. הציר המרכזי שבו מתקיימות השיחות על חוק הפטור מגיוס הוא צוות בראשות מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שמנסה לגבש הסכמות בין בליל האינטרסים והדרישות של אנשי הקואליציה השונים. מי שדורשים את הדרישות המחמירות ביותר הם אנשי אגודת ישראל החסידים שבראשם עומד שר השיכון יצחק גולדקנופף.

גולדקנופף ואגודת ישראל דורשים פטור מלא מגיוס, ללא סנקציות פליליות או כלכליות, ואף מעוניינים בחקיקת חוק יסוד לימוד התורה שישווה את התנאים הכלכליים של בני הישיבות לאלו של המשרתים בצה"ל. באגודת ישראל אף מאיימים כי אם לא יגיעו להסכמות עד לפתיחת כנס החורף של הכנסת בעוד פחות משבועיים, תוגש הצעת חוק פרטית מטעם הסיעה שתהיה מחמירה ולא תתחשב בניסיונות הפשרה.

פחות מחמירים מאנשי האגודה הם הליטאים חברי דגל התורה ואנשי ש"ס שמעוניינים גם הם בפטור גורף מגיוס אך מגלים פרגמטיות פוליטית גדולה יותר. מי שמייצג את ש"ס במשא ומתן הוא השר לשעבר אריאל אטיאס שמוביל לקדם פשרה ברוח "מתווה אטיאס" שגובש עוד בשנת 2018. המתווה קבע יעדי גיוס שהחרדים צריכים לעמוד בהם ובמידה שלא יעמדו בהם — החוק יבוטל אוטומטית בתוך חמש שנים. מתווה אטיאס המקורי לא כלל סנקציות כלכליות או פליליות על המשתמטים, ובפועל מדובר בדחיית הכרעה בנושא ושימור המצב הקיים שבו החרדים לא מתגייסים באופן גורף. לפי נתוני צה"ל, כ־1,200 חרדים בלבד מתגייסים מדי שנה, וההערכה היא שגם מספר זה מנופח וכולל מאות חרדים לשעבר.

מתווה נוסף שמדברים עליו בקואליציה ומקודם על ידי בכירים בליכוד מתבסס על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן של בני גנץ במסגרת הממשלה הפריטטית של שנת 2020. באותו הסכם נכתב כי עם כינון הממשלה יחוקק חוק גיוס שלפיו יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית. עוד נכתב כי יגובשו תמריצים כלכליים חיוביים במידה שיעמדו במכסת הגיוס ושליליים במידה שלא יעמדו בה, והודגש כי מדובר במתווה זמני שיוחלף על ידי חוק חדש ומקיף שיגובש על ידי גנץ "בדבר גיוס לצה"ל ושירות לאומי בהתאם למתווה רחב ועדכני התואם את צורכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה". בפועל, ללא הסיפא מדובר באותו מתווה של אטיאס עם שינויים קוסמטיים קלים שכוללים את דחיית ההכרעה ללא סנקציות פליליות. בקואליציה מבקשים להשתמש במתווה הזה כבסיס כדי להראות שגנץ הסכים לו בעבר — אך בפועל, ברגע שגנץ ביקש לקדם את החלק השני של החוק, הוא נתקל בהתנגדות נתניהו ולא היתה על כך הסכמה בפועל. כמו כן, ככל הנראה, הקואליציה הנוכחית לא תקדם סנקציות כלכליות על מי שלא מתגייס או מתווה שיעודד שירות לאומי לכלל האוכלוסייה כפי שסוכם בתקופת הממשלה הפריטטית.

בקואליציה נשמעו גם קולות המתנגדים למתן פטור גיוס גורף לבני הישיבות. בין השאר, ההערכה היא שיו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין שמנהל בימים אלו שיח בוועדה על מתווי גיוס אפשריים יערים קשיים על חוקים שלא ייתפסו כשוויוניים, וגם ח"כים נוספים דוגמת אלי דלל מהליכוד וח"כ אוהד טל מהציונות הדתית טענו כי יתנגדו לחוקים שיעניקו פטור גורף מגיוס לאברכים. במקביל, סיעת המחנה הממלכתי מקדמת את "מתווה השירות הישראלי" שכולל מגוון רחב של אפשרויות שירות לכלל האוכלוסיות בישראל ומנהלת על כך שיחות עם המפלגות החרדיות ועם "כל גורם רלבנטי".

במקביל, באוצר עדיין דוחפים להוריד את גיל הפטור כדי לתמרץ חרדים לעבוד, וייתכן שבקואליציה ינסו להשתמש בכך כדי לקדם פטור מגיוס במקביל להורדת גיל הפטור כדי לעודד יציאה לעבודה. מיותר לציין שכל עוד הממשלה מתמרצת חרדים לא לעבוד באמצעות מענקים וקצבאות, אז האפקטיביות של צעד זה תהיה נמוכה. נכון לעכשיו, השיחות בין האוצר למשרד הביטחון בנושא, וגם הניסיונות להעניק תקציבים נוספים למשרתים באמצעות "חוק יוקרת השירות", מוקפאים ולא מקודמים.

במערכת הפוליטית מודעים לטיימינג הרגיש של חקיקת החוק על רקע מחאת הציבור הליברלי הנושא בנטל כנגד הממשלה. יש גם מי שחוששים כי לחוק פוטנציאל להפיל את הממשלה. גורם בסיעות החרדיות אמר ל"כלכליסט" כי נתניהו צריך להבין ש"הרבנים מג'נונים" ושהם לא יתגמשו למרות המצב הפוליטי הרגיש וילכו עד הסוף גם במקרה של הפלת הקואליציה.

סוגיה נוספת שמדאיגה את הקואליציה היא החשש שבג"ץ יפסול את מתווה הגיוס החדש, יהיה אשר יהיה, מטעמי חוסר שוויוניות - כפי שכבר קרה ב־2017. במקור דרשו במפלגות החרדיות לחוקק את פסקת ההתגברות שתוכננה במסגרת ההפיכה המשטרית כדי להימנע ממצב כזה, וכעת הדרישה עודכנה לקידום פסקת התגברות "ספציפית" רק לחוק הגיוס.

בסיעות החרדיות חוששים שקידום של מתווה שכולל אפשרויות שירות מגוונות דוגמת מתווה גנץ־איזנקוט עלול להוביל לקריסת עולם הישיבות מפני שחרדים רבים יעדיפו לצאת לשירות לאומי או אזרחי על פני לימוד בישיבה גם אם הדבר יהיה וולונטרי ולא בכפייה וזאת מפני שהציבור החרדי היום כבר יותר "ישראלי" ולאומי מבעבר.