שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | רפי קוץ
פיאסקו הביקור של סמוטריץ' בארה"ב יפגע במעמד ישראל
אם שר האוצר יגיע לאירוע הבונדס כאשר הבכירים האמריקאים מטילים עליו חרם זו עלולה להיות מכה קשה לכלכלת ישראל ולביטחונה. החרם עלול ליצור גלי הדף בעולם, ולהתרחב גם לחברות ישראליות. כמי שאחראי על הבונדס, החשכ"ל יהלי רוטנברג חייב להציג בפני סמוטריץ' את המחיר של נסיעתו
לחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג יש בימים אלה תפקיד חיוני: הוא חייב למנוע בכל מחיר את הגעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאירוע הבונדס בארה"ב, כדי להימנע מהתסריט שבו אף בכיר אמריקאי – לא מדיני, פוליטי, ובעיקר לא כלכלי – לא יפגוש אותו. אם סמוטריץ' אכן ינחת בארה"ב – השותפה הכלכלית, הביטחונית והפוליטית החשובה של ישראל ללא עוררין ובפער גדול – ויוטל עליו חרם כזה, זו תהיה פגיעה קשה מאוד במשק הישראלי, בביטחון ישראל וגם בתעשייה הטכנולוגית הישראלית.
המסר שיעבור ליהודי ארה"ב שתרמו ב־2021 באמצעות חוב לא סחיר לא פחות מ־1.4 מיליארד דולר, אך גם לכלל המשקיעים הזרים, עלול להיות הרסני ובלתי הפיך. אם אכן למישהו במשרד האוצר חשובה הכלכלה הישראלית, כדאי מאוד למנוע בכל מחיר, לרבות דחיית האירוע, את הפיגוע הזה למשק. וזה חייב להיות החשב הכללי והאחראי על ארגון הבונדס, שמאותת כי הוא מאוד מחבב את שר האוצר.
1. הדיווחים על דרגת החרם שהאמריקאים מכינים לשר האוצר שאמור להגיע השבוע לאירוע של ארגון הבונדס רק הלכו והחריפו בימים האחרונים אחרי שהצהיר בראיון כי "צריכים למחוק את חווארה" וש"על המדינה לעשות זאת". ההסלמה באיומים עברה מהתעלמות ממנו, למניעת פגישות עם בכירים וכבר הגיעה לאיסור כניסה לארה"ב – צעד שאם יינקט יהיה חסר תקדים לבכיר ישראלי בדרגה כזו ולנציג של "כלכלת ישראל".
כאשר דובר מחלקת המדינה של ארה"ב מגיב לאמירתו של סמוטריץ' על חווארה במילה שלא שייכת כלל לז'רגון הדיפלומטי – "דוחה" (REPUGNANT), והנשיא ג'ו ביידן מתמודד עם בחירות ביניים בעוד שמונה חודשים (כשה"בייס" הפוליטי שלו פחות ציוני), היה ברור כי הביקור הזה של סמוטריץ' יהפוך לזירת מבחן ביחסו של הממשל האמריקאי (השמאלי) לא רק לעלייתו של הימין הקיצוני בישראל אלא בעיקר להפיכה המשטרית שהוא מקדם.
כשדובר מחלקת המדינה מגיב לאמירתו של סמוטריץ' על חווארה במילה "דוחה" והנשיא ביידן מתמודד עם בחירות ביניים בעוד 8 חודשים, ברור שהביקור יהפוך לזירת מבחן גם ביחס להפיכה המשטרית
לכישלון של ביקור כזה השלכות מרחיקות לכת שעלולות לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך לישראל, לרבות לכלכלתה ולשוק ההון הישראלי. בראש ובראשונה, ארה"ב היא השותפה הפוליטית החשובה בעולם בזירה הבינלאומית ועל כך אין להכביר מילים. אך ארה"ב היא גם קריטית לביטחון ישראל, יחד עם הסיוע הצבאי שהיא מעניקה למערכת הביטחון. לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בין השנים 2009–2018 כלל הסיוע האמריקאי לישראל עמד על 34.5 מיליארד דולר, מתוכם כ־29.4 מיליארד דולר בדרך של רכש צבאי. במסגרת תוכנית הסיוע החדשה (2019–2028) ארה"ב כבר צפויה להעביר 38 מיליארד דולר בכל התקופה (3.8 מיליארד דולר לשנה) – כ־87% בדרך של רכש ביטחוני.
ארגון הבונדס גייס ב־2021 כ־1.4 מיליארד דולר חוב לא סחיר כאשר מלאי החוב נכון לאותה תקופה עמד על 16.7 מיליארד דולר. אך החשיבות הסמלית שלו חורגת בהרבה מחשיבותו הכלכלית: הארגון הוא סמל הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל. רבים היהודים ברחבי הגלובוס החשים כי באמצעות הבונדס הם מממשים את הציונות שלהם.
אך כמובן שהחשיבות הכלכלית של ארה"ב מתבטאת באמצעות שני ערוצים נוספים: סחר החוץ לרבות יצוא ההייטק (סחורות אך בעיקר שירותים) והמימון שלהם לקטר המרכזי של המשק הישראלי, ההייטק. לפי נתונים של עמותת SNC, בין 75%–85% מההון המממן את התעשייה הזו מגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב) כאשר בשלוש השנים האחרונות השקיעו הזרים בהייטק הישראלי כ־54 מיליארד דולר, לא כולל הנפקות (רובם אמריקאים).
לא נראה שסמוטריץ' מבין את גודל האירוע. גם ההתנצלות שלפיה התכוון לפגיעה במחבלים בלבד כבר לא עובדת. דבריו מבטאים זלזול באינטליגנציה של האמריקאים, ורק החמירו את המצב
לפי מודל של רשות המסים, בעשור האחרון (2013–2022) נרשמו 1,530 אקזיטים בהיקף כולל של 140 מיליארד דולר, וגם כאן החברות האמריקאיות כיכבו ברכישות. המספרים ביצוא שירותים (היום יותר ממחצית היצוא הישראלי) לא פחות ממרשימים: יותר מ־20 מיליארד דולר נכון ל־2021 (ומאז עלה בקצב דו־ספרתי) היה יצוא שירותים עסקיים מישראל לארה"ב – כשליש מכלל יצוא השירותים העסקיים. בתחומים אסטרטגיים כמו מו"פ היצוא הישראלי לארה"ב הגיע לכ־8 מיליארד דולר והוא מהווה כ־83% מכלל יצוא המו"פ לעולם. מבחינת יצוא סחורות המספרים קיצוניים הרבה יותר: 22% מכלל יצוא הסחורות הישראלי מיועד לארה"ב, וב־2022 סכום זה הגיע לכ־18.54 מיליארד דולר –פי 4 מסין, המדורגת במקום השני.
אך זה לא יהיה נכון ולא מדויק להגביל את הדף הנזק רק לארה"ב – הכלכלה הגדולה בעולם והמרכז הפיננסי הגלובלי. להבעת חוסר אמון של הגורמים הכלכלים האמריקנים כלפי מי שעומד בראש כלכלת ישראל עלולה להיות השפעה על שאר הכלכלות, ואלה עשויות ללכת בדרך דומה ואף ללכת צעד קדימה: אחרי הטלת חרם על פוליטיקאים ישראלים זה עלול להמשיך לחברות ישראליות ולמניות ישראליות.
2. השאלה הגדולה היא מי יבחין בזה? לא נראה שסמוטריץ' מבין את גודל האירוע. גם ההתנצלות שלפיה התכוון לפגיעה במחבלים בלבד כבר לא עובדת. הנסיון לנסות ולהסביר כי הבעיה היתה אצל אלו שפירשו את דבריו מבטאת זלזול באינטליגנציה של האמריקאים, ורק החמירה את המצב.
טיעוני הדמוניזציה נגדו שעליה הוא מלין הם מופרכים והוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו: מי שהציע למחוק כפר שלם – יחטוף אש וגופרית ובצדק. זו הסיבה שההתנצלות לא התקבלה. מי שחייב לקחת את המושכות במקרים האלו הוא מנהל הבונדס ומארגן האירוע, והאיש שאחראי על הנכסים וההתחייבויות של מדינת ישראל: החשב הכללי. רוטנברג הגיע לשיא הפירמידה כחשב כללי בזכות כישוריו: הוא החל בדרגות הנמוכות ביחידת ניהול החוב, טיפס, הגיע לניהול החוב, עבר לבזק לתפקיד הבכיר של מנהל הכספים ושב לאוצר בתפקיד החשב הכללי.
זו כבר תקופה שרוטנברג מתעמת עם בכירים אחרים באוצר, חלקם נותרו עם בטן מלאה עליו, אך אלו דרכי עולם: חשב כללי הוא תפקיד שמזמין עימותים רבים, לא מעט מהם פנימיים, והאוצר ידוע בכך שהוא מנוהל בידי שורת בכירים בעלי אגו לא מבוטל. בתקופה האחרונה רוטנברג, שמגיע מהציונות הדתית, אף הפך לאחד מהסניגורים של יו''ר הציונות הדתית סמוטריץ'. מייד עם כניסתו לתפקיד, רוטנברג שיבח במלים חמות מאוד את סמוטריץ' אחרי כמה פגישות בודדות שקיים עימו: "אין לו חברים טייקונים" ו"הוא ממש בא לעבוד ולעשות טוב" היו חלק מההתבטאויות. באופן מאוד שנוי במחלוקת, שבועות בודדים אחרי מינויו יצא רוטנברג ב־11 בינואר 2023 להנפקת דולרים שאינה חיונית כאשר הממשלה בעודף תקציבי ולבנק ישראל 200 מיליארד דולר – שיעור יתרות ביחס לתמ"ג מהגבוהים בעולם.
רוטנברג, שמכנה את ההנפקה כהצלחה מסחררת, הסביר כי הדבר מחזק את הקשר עם החתמים וגם עם השווקים הבינלאומיים. כדאי להבין שהחתמים (מוסדות פיננסיים בינלאומיים) לא עושים לנו טובה כאשר הם מנפיקים לנו אג"ח וגוזרים קופון נדיב, כך שהם לא יברחו לשום מקום.
אלא שהשיא הגיע לפני כמה ימים כאשר ביום הצגת תקציב המדינה, סמוטריץ' התגאה במסיבת עיתונאים חגיגית כי המשקיעים ממשיכים לזרום וכעת הגיעו אנשי משלחת מסיטי, הבנק השלישי בגודלו בארה"ב, שמתעניינים בהשקעות וגם פגשו את הנגיד. בערב כבר יצאה הודעה לעיתונות על הבעת אמון ובה תמונה משותפת של סמוטריץ', רוטנברג ומשקיע. "כלכליסט" פנה לבנק ישראל בניסיון להבין מי היא אותה משלחת ובבנק ישראל לא ידעו על מה מדובר. רק אחרי כמה שעות הגיעה התשובה כי מדובר במשלחת שסיטי מארגן כמדי שנה ובה כמה משקיעים שמגיעים באותה משלחת.
3. הבעיה עם ההודעה היחצ"נית, מעבר לעובדה שחשכ"ל לא צריך לחפש משקיעים (זהו תפקידו של משרד הכלכלה ואם כבר של מנכ"ל האוצר) היא שהיא ביקשה ליצור מצג שלפיו העסקים מתנהלים כרגיל, חרף מהלכי ההפיכה המשטרית. המציאות היא שהמשקיעים לא מגיעים ובינתיים הישראלים גם בורחים, פודים ומעיפים את הכסף החוצה. מקורות בכירים בממשלה מדווחים כי כעת זה עוד בשליטה. מאז הצגת ההפיכה המשטרית תשואת אג"ח ממשלתיות של ממשלת ישראל זינקה מ־3.1% ל־4.1% – זינוק חד של מעל 30%. הסיבה העיקרית לכך היא עליית הריבית בישראל ובעולם, אך אי היציבות המשפטית תורמת גם היא לזינוק בתשואות. בנוסף, רק בפברואר נפדה סכום עתק של 8.5 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות שמשקיעות בישראל מאותן סיבות.
החשכ"ל עובד עבור הציבור ולמען הכלכלה הישראלית ומתוקף תפקידו עליו להתריע ולהיות "השוטר הרע". כדאי שינצל את הקשר הלבבי עם שר האוצר כדי להסביר לו את נפיצות המצב
כמו כן ראשי הארגונים הכלכליים מדווחים על קיפאון מוחלט במשק תוך דחיית השקעות, פעילות ורכישות, השקל התרסק במעל 8% והפך מאחד המטבעות החזקים ביותר עשור האחרון למטבע שנחלש בצורה החדה ביותר אחרי הרובל של פוטין. ושוב, גורמים בכירים ביותר בכלכלת ישראל שבים ומדגישים כי "עוד לא ראינו כלום" ובמקרה של אישור סופי של הרפורמה ללא הסכמה או בהידרדרות נוספת במצב הנוכחי ברחובות "תרחיש 2001" עלול לצוץ וביתר שאת: אינפלציה, משבר פוליטי, פיחות, בריחת הון, חוסר יציבות אזורי – הכל ביחד. תמונות יח"צ עם משקיעים לא מרשימות אף אחד יותר, אלא רק הנתונים היבשים והאמיתיים שמדברים בעד עצמם. השבחים של רוטנברג לכלכלת ישראל הם חשובים אבל חובתו של החשב הכללי – הפקיד היחיד במשרד האוצר שסמכויותיו סטטוטוריות (כלומר כתובות בחוק) – היא לשקף את האמת לציבור, והאמת לא מרנינה ולא מלאת משקיעים והנפקות מוצלחות (לפחות לא בקרוב אם כך יימשכו פני הדברים).
כמו פקידים אחרים, הוא גם יכול לבחור בשתיקה ושמירה על פרופיל נמוך, אך לטעון שהכל פה טוב ויפה כדי למצוא חן בעיני השר התורן זו טעות חמורה וגם סטייה מתפקידו. הרי רוטנברג, שמונה בזכות המקצועיות שלו, הוא משרת את הציבור הישראלי ולא את השר התורן. חבל שיש להזכיר לו זאת, ומצער שאחרי כל המוניטין שצבר במסדרונות האוצר ומחוצה להם יש לתהות על פשר התנהגותו החדשה.
החשכ"ל עובד עבור הציבור ולמען הכלכלה הישראלית ומתוקף תפקידו להזהיר ולהתריע כלומר להיות דווקא "השוטר הרע". למען כלכלת ישראל, כדאי מאוד שייעד את כל הפנאי והמאמצים שלו לעצירת האירוע ולמניעת התבזות שתהפוך בעולם במהרה לאבן דרך ב"אובדן האמון" הרשמי במשק הישראלי. כדאי לו ולכולנו שינצל את הקשר הלבבי עם שר האוצר כדי להסביר לו את חומרת ונפיצות הסיטואציה שעלולה להיווצר שכן ניכר כי שר האוצר לא מבין לקראת מה הוא צועד.