330 מתים בשנה, ימים בלי לצאת מהבית: כך ייראו גלי החום בישראל

בקרוב יסתיים החורף החמים של שנת 2023 ויפנה את מקומו לעוד קיץ ישראלי. בשנים האחרונות מצביעות תחזיות השירות המטאורולוגי על כך שעונת הקיץ צפויה להתארך ולהתאפיין בגלי חום עוצמתיים, ממושכים ומסוכנים יותר. מחקר חדש משרטט את קווי המתאר של העתיד הרותח בפניו עומדת ישראל, ואת המחיר הכבד שהוא עשוי לגבות: בעוד כ-60 שנים גלי החום בעונת הקיץ יהיו תכופים יותר פי 7 וארוכים יותר פי 3 בהשוואה להיום ועלולים להוביל ל-330 מקרי תמותה עודפת במהלך הקיץ בישראל – זינוק של פי 10 לעומת הממוצע השנתי כיום, לפי ההערכות.

את המחקר ערך ד״ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרי המכון הטכנולוגי של קרלסרוהה בגרמניה, וממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Science of the Total Environment. החוקרים בדקו כיצד יושפע המזרח התיכון משינויי האקלים העולמיים, שעוד ילכו ויחמירו בעשורים הקרובים, בשל הצטברותם באטמוספרה של גזי החממה הנפלטים בשל הפעילות האנושית. ההשלכות של המשך ההתחממות תהיינה כבדות במיוחד עבור האזור בו ממוקמת ישראל: התעצמות משמעותית של ימי החום, שאף יהיו תדירים, ממושכים וחמורים יותר.

מאז התקופה הטרום תעשייתית עלתה הטמפרטורה הממוצעת בעולם בכ-1.1 מעלות צלזיוס. בישראל המגמה מורגשת בעוצמה גבוהה: משנות ה-50 התחממה ישראל בכ-1.55 מעלות בממוצע, ועד סוף 2100 צפויה הטמפרטורה הממוצעת בישראל לעלות ב-1.5 מעלות בתרחיש האופטימי (צמצום פליטות עולמי) ובכ-4 מעלות בתרחיש הפסימי של ׳עסקים כרגיל׳, בו העולם ייכשל ביעדי הפחתת הפליטות וידהר על מסלול של התחממות קיצונית, שתוביל לפגיעה מסוכנת וחסרת תקדים בכל מערכות החיים.

כבר היום, גלי החום בעולם הולכים וגוברים ואף גובים מחירים כבדים. רק בשנה שעברה, פקדו גלי חום כבדים מדינות רבות באירופה והטמפרטורות שברו שיאים. הקיץ האירופי אופיין כ׳קוקטייל׳ של גלי חום משלובי בצורת ארוכה, ושילובם של שני אלו הוביל לשריפות רבות ברחבי מדינות שונות – מפורטוגל, לספרד, איטליה, צרפת ויוון ולנזקים בגוף וברכוש. גל חום שהתרחש ביולי, נחשב לאחד החמורים ביותר בהיסטוריה.

מדעני אקלים מסבירים כי גלי החום כבר הפכו תכופים יותר, חזקים יותר קטלניים יותר ונמשכים זמן רב יותר בגלל שינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם. גלי חום שהיו מופיעים אחת לחמישה עשורים, הפכו נפוצים כיום פי 5 בהשוואה לשנות השישים. ומה יקרה בעתיד? בהתחממות של 2 מעלות - תרחיש אופטימי אותו לפי התחזיות הנוכחיות עלולה האנושות להחמיץ, שכיחותם של גלי חום שהיו מתרחשים פעם בעשור יתרחשו כ-6 פעמים ויהיו קטלניים לבריאות ולחקלאות.

עלייה בגלי חום מובילה לא רק לפגיעה בשגרת החיים ובכלכלה האנושית (כך למשל, עליית מחירי פירות וירקות בשל פגיעה בחקלאות, או עלייה במספר הימים בשנה בהם לא ניתן לעבוד מחוץ לבית בשל החום הכבד), אלא גם לסיכון חיים ממשי. לפי מחקר אחר שפורסם לאחרונה בהובלת אוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, עלייה של 1 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הביאה לעלייה ממוצעת של תחלואה במחלות הקשורות לחום של 18%, ועלייה בתמותה של 35%.

המחקר המתפרסם כעת עוסק בהשלכות ההתחממות על הציבור הישראלי, שכבר מורגל בקיצים קשים. אם היום נאמדת התמותה העודפת מתחלואה הקשורה בחום בכ-30 בני אדם בשנה, אילו לא תתרחש הפחתה בפליטות גזי החממה והאנושות תמשיך לדהור על מסלול ההתחממות, בשנת 2080 התמותה תגדל בפי 10. את עיקר מחיר התמותה ישלמו קשישים מעל גיל 65. ״אילו האנושות תצליח להפחית באופן משמעותי את גזי החממה, ההשלכות יהיו מתונות יותר״, אומר לכלכליסט ד״ר אסף הוכמן. ״יש קשר ישיר בין עליית גזי החממה לאורך ועוצמת גלי החום ולתמותה העודפת במהלך הקיץ. המשמעות היא שנצטרך לחשוב פעמיים האם לצאת מהבית בקיץ. לא הסתכלנו רק על טמפרטורה אלא על אינדקס של טמפרטורה, לחות, רוח ומשתנים נוספים. השילוב הזה מסוכן לנו. טמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה יכולות להוביל לכך שלא נוכל לקרר את הגוף שלנו מחוץ לחדרים הממוזגים. זה אומר שיהיו ימים שיהיה מסוכן לצאת מהבית״.

המזרח התיכון נחשב לאזור ׳מועד לפורענות׳, שכן הוא ייסבול באופן גובר משילוב תופעות אקלימיות שישנו את פניו ואת חיי היום יום של יושביו. מהם האזורים שיופעו ביותר בישראל? לפי הוכמן, ״האזורים הגרועים במיוחד בהקשר של גלי החום הם האזורים החופיים. הם יסבלו משילוב של השלכות של תופעות מזג אוויר קיצוני ונזקים של משבר האקלים. מצד אחד, יעלה בהם מפלס הים מה שישפיע על סופות גדולות בחורף ויוביל להצפות, ובעונות של גלי חום סיכון החיים בהם יעלה. מכל בחינה של מזג אוויר קיצוני, הם מסוכנים. באזורים גבוהים כמו ירושלים, המצב יהיה טוב יותר. אירועי מזג אוויר קיצוני ישפיעו על כלל תחומי החיים שלנו. אנחנו יודעים לומר שיהיו גם יותר אירועים של גשם קיצוני, שיטפונות ושריפות. ישראל נמצאת באזור רגיש במיוחד לכל אחת מהתופעות האלו. אנחנו על גבול המדבר ולכן אנחנו רגישים יותר למגוון תופעות, בעוד שמדינות אחרות יכולות להתמודד עם פאקטור אחד״.

תושבי ישראל לא יתעוררו לבוקר אחד שבו המציאות האקלימית תהיה שונה לחלוטין. מדובר בהליך שחיקה ארוך ומתמשך בו תמשך מגמה של התחממות מואצת, שתוביל לריבוי של אירועי קיצון אקלימיים בחורף ובקיץ. ״העלייה מתמשכת, שנה אחר שנה״, אומר הוכמן. אנחנו רואים כבר עכשיו את ההשלכות של ההתחממות והן ילכו ויחמירו לאורך השנים. זה לא אומר שבשנה הבאה לא נראה אירועים בעוצמה ובאורך שצפויים בסוף המאה. זה אומר שעם השנים הם יתגברו ויתרבו. זה לא רחוק מאיתנו 60 שנה, אי אפשר לגלגל את זה לממשלות הבאות. הפוליטיקאים צריכים לקבוע מדיניות כבר עכשיו כדי שנוכל להתמודד עם השינויים הרבים שבפתח״.

הוכמן מדגיש כי לאורך שנים גילגלו הפוליטיקאים את תפוח האדמה הלוהט מממשלה לממשלה ולא טרחו להכין את המערכות השונות להתמודדות עם המצב המשתנה בזירות מרובות. ״הממשלות לאורך השנים לא מודעות מספיק למצב שבפניו אנחנו עומדים. אנחנו מרחיקים את עצמנו מסכנות שאנחנו לא חווים או רואים מול העיניים באופן מיידי, וכשיש סכנה כזו אנחנו מדחיקים אותה ולא מתכוננים. אין לנו יותר את הפריווילגיה הזו״.

החוקרים מדגישים כי על הפוליטיקאים להתגייס להכנתן של כלל המערכות בישראל, תוך חשיבה על כוונון מחודש אפילו של שוק העבודה. ״ההתארגנות למצב של תמותה עודפת גבוהה במצבים האלו, דורש השקעה של תקציבים בבריאות. אין לנו מוכנות למצב שבו בתוך חודשיים בקיץ ימותו מאות אנשים מגל חום מתמשך. אבל זה לא נעצר שם. אנחנו נצטרך לשנות הרגלים. כמו שמסתכלים במדבר איך עובדים אנשים – מתעוררים ב-4:00 בבוקר לעבודה ועובדים עד 9:00 ואז נחים עד אחר הצהריים ועובדים עד הלילה, כך נצטרך לעשות. כבר היום קבלני שיפוצים למשל מסכנים את העובדים שלהם בקיץ. נצטרך לקבל החלטות על איך עולם העבודה משתנה כדי לא לסכן את העובדים. אנחנו יודעים שהחום הכבד גם משפיע על תפוקת העבודה ויכולת הריכוז. מה יהיה עם ילדים בקיץ ופעילויות חיצוניות עושים היום בקייטנות? מה יהיה עם ענף התיירות במהלך הקיץ? הממשלה צריכה להיערך לזה. כבר היום קשה להיות בחוץ במהלך היום. העידן הזה כבר כאן, ואנחנו צריכים להיערך להחמרתו״.