העלאת מס דה-פקטו? באוצר רוצים להקפיא את עדכון המדרגות

סעיף 120 ב בפקודת מס הכנסה קובע כי "ב־1 בינואר של כל שנת מס יתואמו תקרות ההכנסה, סכומי נקודת זיכוי, וההנחות הסוציאלית, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת", המשמעות היא שבכל שנה בה יש אינפלציה עולה הסכום הנדרש למעבר למדרגת מס גבוהה יותר.

לדוגמה, מי שהרוויח ב־2022 עד 6,450 שקל בחודש היה פטור ממס, אך ב־2023 בשביל להתחיל לשלם מס היה צריך להרוויח 6,790 שקל. הדבר נכון לכל מדרגות המס, גם מדרגת המס הגבוהה ביותר שעומדת על 50% עמדה ב־2023 על 58,191 שקל בחודש, לעומת 55,271 ב־2022.

העדכון לא נובע מרצון טוב של רשות המסים או משרד האוצר, אלא נועד להתאים את המיסוי לערך הריאלי של הכסף. ב־2022 היתה אינפלציה גבוהה של למעלה מ־5.2%, כלומר ערך הכסף נשחק ובשביל לקנות את אותם מוצרים ושירותים ב־2023 נדרש יותר כסף, ולכן אדם עם 100 שקלים ב־2022 שקול לאדם עם 105.2 שקלים ב־2023.

באגף תקציבים מעוניינים שלא לעדכן בתחילת 2024 את מדרגות המס, כך שהן יישארו ברמה של 2023, למרות שהאינפלציה ב־2023 תהיה משמעותית ותעמוד על למעלה מ־3% (ב־11 החודשים הראשונים של 2023 הצטברה אינפלציה של 3.1%, ש"ט). וכך במקום לעדכן את מדרגת המס הבסיסית לרמה של 7,000 שקל, היא תישאר ברמה הנוכחית. המשמעות של הקפאת מדרגות המס היא גם ששווי נקודת הזיכוי יישאר ברמה של 2023 ולא יעודכן בעוד 3%, במקרה זה מדובר ב־84 שקל לשנה עבור כל נקודת זיכוי. שילוב של ביטול שני העדכונים הללו מגיע למאות שקלים בחודש למשקי בית עם שני בני זוג עובדים עם ילדים קטנים.

האוצר מעוניין לקדם את המהלך כדי לממן את המלחמה, אך נכון לעכשיו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הביע נכונות לצעד זה וישנן הערכות כי הוא יסרב, מכיוון שבכוונתו לנקוט בקיצוצים רוחביים שיפגעו בכלל האוכלוסיה ולא רק בזו העובדת. הפקידות המקצועית מודעת לכך שביטול העדכון שקול להעלאת מס לכל דבר, אך מכיוון שהיא לא מעלה את המס באופן נומינלי ומפורש, צעד זה נראה בעיניהם כבעל ישימות פוליטית גבוהה יותר.