גדי קוניא מגיע לתנובה כדי לקחת אותה כל הדרך לבורסה

גדי קוניא מונה אתמול למנכ"ל תנובה ויחליף את אייל מליס. קוניא, מנכ"ל אינפיניה (נייר חדרה לשעבר), היה אחד משלושת המועמדים הסופיים לתפקיד ונבחר במקום ענת גרוס שון, מנכ"לית תשלובת החלב, ודודו מזרחי, מנכ"ל בזק לשעבר, ששימש בעבר גם כסמנכ"ל הכספים בתנובה.

תחום המזון לא סובל מעודף מנהלים בעלי ניסיון ומוניטין. שטראוס המתחרה החליטה להעניק צ'אנס לשי באב"ד ששימש מנכ"ל משרד האוצר והיה במשך פחות משנה מנכ"ל חברת האחזקות אלון רבוע כחול.

קוניא היה המנכ"ל המכהן היחיד בין שלושת המועמדים הסופיים. קוניא בחר לעזוב את אינפיניה אחרי שזו נרכשה בידי ורידיס שבשליטת גיל אגמון. ורידיס וקרן התשתיות תש"י רכשו את מלוא מניות אינפיניה ומחקו אותה מהמסחר בבורסה. קוניא, שצבר ניסיון וידע פיננסי, החליט לעבור לתנובה, שמתכוננת לבצע את התהליך ההפוך ונערכת להפוך מחברה פרטית בתוך שנה לחברה ציבורית באמצעות הנפקה בבורסה בתל אביב.

תנובה נשלטת בידי ברייט פוד הסינית (77%) כשבחברה מחזיקים גם ארגוני הקיבוצים (23%). היחסים בין שני בעלי המניות מורכבים, ועד לפני כמה חודשים היו בסכסוך חריף שהסתיים בפשרה לאחר ניצחון של הסינים ונציגם חיים גבריאלי, שהדפו ניסיון של הקיבוצים להדיח את גבריאלי. כיום היחסיים קורקטיים, ומי שהוביל למינוי של קוניא היו הסינים וגבריאלי. המנכ"ל החדש יעמוד בפני אתגר לוואי לא פשוט שילווה אותו מהיום הראשון: להסתדר עם בעלי המניות ולתמרן ביניהם. התמקדות בפעילות המקצועית תוך נטרול רעשי הרקע היא הדרך לעבור את המכשול בשלום.

ברייט פוד החליפה את נציגיה בתנובה לפני כמה שנים וקוניא הוא המנכ"ל הראשון שהנציגים הנוכחיים ממנים. התרומה שלו להבראת אינפיניה, תוך הובלתה להתמקדות בתחומים לא מסורתיים וזיהוי הדרישה לאריזות קרטון למשלוחים, הביאה את החברה לקפיצה של פי שבעה בשווייה מאז מונה עם כניסת קרן פימי לשליטה ב־2016 ועד סוף 2022, שנה שבה הרוויחה החברה 117 מיליון שקל.

יש מספר הבדלים מהותיים בין פעילות הנייר של אינפיניה לפעילות המזון של תנובה. איניפיניה סיפקה נייר לגורמים שמכרו אותו לצרכן הסופי. התוצרת של תנובה, שהיא תשלובת החלב הגדולה בארץ, נמכרת ישירות לצרכן, ומצויה בכל מקרר ביתי בארץ. עבור קוניא מדובר בנושא מורכב יחסית שידרוש תודעה צרכנית גבוהה. קוניא, שעד כה סוקר בתקשורת הכלכלית בלבד, ורק במהלך פרסום דוחות כספיים, יתקל באתגרים תקשורתיים בתדירות הרבה יותר גבוהה.

אתגר שיעמוד בפני קוניא הוא הימנעות מתקלות נוסח סנפרוסט והסלמונלה, או משבר השוקולד שגבה משטראוס רווח של שני רבעונים. בניית השדרה הניהולית היא מהלך מורכב שידרוש פרידה מחלק מהמנהלים ושימור אחרים כמו גרוס שון.

תנובה סבלה משנה קשה ב־2022 כשמחירי החלב הגולמי עלו ללא קבלת פיצוי למרות שמדובר במוצר מפוקח, והמשבר בסנפרוסט שהוביל לריקול במוצרי החברה אילץ אותה לצאת במבצעים כדי להחזיר את אמון הציבור. הרווח הנקי ירד ב־2022 ביותר ממחצית והגיע ל־200 מיליון שקל בלבד. ההכנסה השנתית עומדת על כ־7.5 מיליארד שקל ואת 2023 מקווה החברה לסיים ברווח של יותר מ־400 מיליון שקל לאור עליות המחירים ותהליך התייעלות שהיא עוברת.

תנובה מצויה בעיצומה של תקופה מאתגרת והחברה מציגה רווחיות מינימלית וירידה משמעותית במספרים ברבעונים האחרונים. סוג הטרן־אראונד שנדרש ממנה דומה לזה שנדרש מאינפיניה ב־2016, עת מונה קוניא. בחברה מקווים שהמהלך ישוחזר.

קוניא נחשב למנהל שיורד לפרטים, ופחות עסוק בבניית המותג של עצמו אלא בהצלחת החברה, לדברי גורמים שעבדו עמו. הוא איננו מכיר את תחום החלב, וזה חסרון מסויים, אבל לא מעט תפיסות ניהוליות גורסות שדווקא הנסיון בתחומים שונים מרחיב את התפיסה הניהולית של מנהל ומשפר את יכולותיו.

תנובה, בניגוד לאינפיניה, היא חברה תחת רגולציה, ובתקופות שיוקר המחיה תופס מקום מרכזי בדיון הציבורי מדובר באתגר לא פשוט עבור מנכ"ל חדש. החברה נמנעה מעליות מחירים כמעט לחלוטין בשנים האחרונות עד שהשנה העלתה כבר פעמיים מחירים כדי לנסות ולהגדיל בחזרה את המרווח בין עלויות הייצור

וההכנסות ממכירות. חברה כזו היא אתגר לכל מנכ"ל וקוניא יידרש מצד אחד להגדיל את הרווחיות ומצד שני לשמור על שקט ולא למשוך אש בעליות מחירים תכופות.

למרות ההבדל בתחומים בין החברות, הרי שיש גם בסיס משותף שבו קוניא מביע ידע בתפעול, פיתוח עסקי, פיננסים, מפעלי ייצור ולוגיסטיקה, רובו מאינפיניה. אבל הנסיון שלו מגיע גם מהתפקיד הקודם שלו בקבוצת גזית גלוב של חיים כצמן, עבורה ניהל את הפעילות של המרכזים המסחריים ויתר הנדל"ן המניב בגרמניה לפני שמונה לסמנכ"ל הכספים של נייר חדרה ב־2015. בגזית גלוב ליווה את ההנפקה של החברה בבורסה בארה"ב ב־2013.

תנובה ביקשה להנפיק את החברה לפני שנה בשווי 9 מיליארד שקל, אבל חולשה בשוק וירידה בתוצאות החברה הביאו לדחיית ההנפקה. החברה מכוונת לשווי גבוה יותר עם ההתאוששות בשווקים ומתכננת הנפקה ב־2024.

לנסיון זה משמעות רבה היות ואחד היעדים של תנובה היא התרחבות בחו"ל לשם ניצול הפלטפורמה הטכנולוגית הישראלית. עד היום נכשלה החברה בכל נסיונותיה לחדור לשוק הבינלאומי. כמעט כל מו"מ שקיימה לרכישת חברה אירופית נכשל, וכך גם הנסיון שלה למכור מוצרי גבינות קשות בסין. הציפיות בדירקטוריון מקוניא בהיבט הזה הן גבוהות, והעובדה שמדובר בשוק משברי עם הזדמנויות עשויה לשחק לטובתו. מקור ניסיון נוסף מגיע מהיותו אחראי בתחילת העשור הקודם על תחום הרכישות בעדן ספרינגס (חברת מי עדן). זהו גם הנסיון המעט יחסי שיש לו בתחום המזון.

הרכישות בחו"ל אמורות להוות סוג של מנוע צמיחה שיחזק את הפעילות המקומית של תנובה. גם אם הרכישות לא יגיעו מיד הרי ששיתופי פעולה, דבר שתנובה כן הצליחה לייצר (אם כי מעט), עשויים להיות מטרה קלה יותר. ככל הידוע מדובר במנכ"ל עם עמוד שדרה שיבצע את מדיניות הדירקטוריון אבל יעמוד על דעותיו ולא יהסס לאתגר אותן.

ענת גרוס שון, שלא קיבלה את התפקיד, עשוייה לעזוב את החברה בתגובה לאי בחירתה. ניצן גולדברג, מנהל חטיבת המכירות של תנובה, שהיה בין חמשת המועמדים הסופיים, עזב כבר באפריל לשופרסל לאחר שהבין שלא יקבל את התפקיד. קוניא יצטרך לבנות כוורת ניהולית חדשה שתורכב הן מהעתודה הניהולית בחברה והן ממנהלים חיצוניים.

בתנובה 6,000 עובדים בחטיבות החלב והמזון. חטיבת המזון כוללת את מותגי מאמא עוף, סנפרוסט ומעדנות. תחום צומח בחברה הוא תחום החלבון ותחליפי החלב. החברה מפעילה קרן השקעות בתחום הפודטק ושותפה בחממת הפודטק בקריית שמונה.