אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כרגיל, מפספסים יעדים: פליטות הפחמן בישראל גדלו ב־2022 תחנת הכוח אורות רבין. יחידות הייצור הפחמיות המשיכו לעבוד ולזהם | צילום: עמית שעל

כרגיל, מפספסים יעדים: פליטות הפחמן בישראל גדלו ב־2022

למרות כל ההבטחות והיעדים הממשלתיים, פליטות הפחמן הדו־חמצני בייצור חשמל גדלו השנה בעקבות התלות בייצור בפחם. חיבור הרשת ליצרני אנרגיה מתחדשת ימשיך להתעכב ביחד עם התוכנית לפיתוח הרשת

08.12.2022, 06:00 | שני אשכנזי

רק לפני חודש הצהיר נשיא המדינה יצחק הרצוג בוועידת האקלים במצרים כי ישראל מחויבת למאבק במשבר האקלים ומחזיקה במחויבות "איתנה" לאיפוס פליטות הפחמן שלה עד 2050. למרות ההצהרות היפות, מסתמן כי ב־2022 פליטות גזי החממה במשק החשמל הישראלי דווקא עלו, וכי ישראל עדיין מתקשה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהוצבו ל־2020.

יזמים בשטח מספרים על עיכובים בחיבור מתקנים סולאריים. גם פיתוח רשת ההולכה מתמהמה, מה שמעיב גם על היכולת לצלוח את יעדי האנרגיה המתחדשת שלהם התחייבה המדינה.

ישראל התחייבה להפחית את פליטות הפחמן הדו־חמצני בייצור חשמל (פליטות של תחנות הכוח, ללא ייצור, הפקת וזיקוק הדלקים) ל־25.1 מיליון טונות ב־2025. עם זאת, לפי אומדני פירמת הייעוץ BDO, המתבססים על נתוני רשות החשמל, ב־2022 עלו הפליטות בישראל ל־34.3 מיליון טונות לעומת 33.7 מיליון טונות ב־2021, עלייה של 1.7%. מדובר בירידה קלה בהשוואה ל־2020, אז נפלטו 35 מיליון טונות פחמן דו־חמצני.

במשרד להגנת הסביבה אישרו כי השנה אכן נרשמה עלייה בפליטות גזי חממה בתחנות הכוח, כשהסיבה העיקרית לכך היא העיכוב בסגירת יחידות הייצור הפחמיות 4-1 בתחנת הכוח אורות רבין.

המעבר לאנרגיה מתחדשת יסייע בהפחתת פליטות גזי החממה וגם בהפחתת זיהום אוויר קטלני, המוביל למחלות ותמותה מוקדמת. ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים ביחס לעולם במעבר לאנרגיה מתחדשת: רק 10% ב־2020, שכבר חלפה ובה לא הושג היעד. לפי ההערכות, רק לקראת 2023 ישראל תגרד את היעד הישן. רשות החשמל העריכה ביוני, שנתוני הייצור של אנרגיה מתחדשת יגיעו השנה ל־7.55 ג׳יגה־ואט שעה - שהם לפחות 9.8% מסך ייצור האנרגיה. עם זאת, לפי חישובי BDO, לפי הנתונים העדכניים שכוללים את נובמבר, ב־2022 יעמוד שיעור האנרגיה המתחדשות מתוך סך ייצור החשמל על 9.5% בלבד, כשהנתונים כוללים גם את הרשות הפלסטינית. רשות החשמל תפרסם את הנתונים המלאים בינואר. עם זאת, הנתונים שיוצגו תלויים בשיטת החישוב, כאשר בשנתיים האחרונות השיטה השתנתה והניבה תוצאות שונות בנושא. נכון להיום, אין הסכמה בין חברת ניהול המערכת לבין רשות החשמל בנוגע לחישוב, כאשר הפערים עומדים על כ־20%.

בזמן שישראל מתמהמהת בפיתוח התחום, מדינות אחרות מגדילות משמעותית את השימוש בחשמל נקי. כך, למשל, ירדן עם שיעור של 26%, מרוקו 19% ופורטוגל 65%. לפי הערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסמו השבוע, צמיחת הקיבולת העולמית של האנרגיה המתחדשת תוכפל בחמש השנים הבאות, כמות השווה לכל יכולת ייצור החשמל של סין כיום. הערכה זו עולה ב־30% על תחזית שפרסמה הסוכנות בשנה שעברה, בשל ההתקדמות המואצת בעולם, בצל משבר האנרגיה.

האם תצליח ישראל להשיג את היעדים שהוצבו לשנים הבאות? לא בטוח. המדינה מחויבת ליעד ביניים של 20% אנרגיה מתחדשת ב־2025. להערכת BDO, באותה שנה יעמוד הייצור במתחדשות על 14% בלבד. מטבע הדברים, אי־עמידה ביעדי הביניים עלולה לגרור גם אי־עמידה ביעד שהציבה ישראל ל־2030 — לייצר 30% מהחשמל המסופק לצרכנים באמצעות אנרגיה מתחדשת.

הספק לגבי היכולת להשיג את היעדים העתידיים נוגע, בין היתר, לעיכובים באישור תוכנית פיתוח רשת החשמל, ובפיתוח הרשת עצמה בשנים האחרונות. התוכנית החדשה של החברה לניהול המערכת (נגה) לפיתוח הרשת אמורה לסגור את הפערים, אך היא לא אושרה עד היום וממתינה לשר האנרגיה הבא.

עיכוב התוכנית גורם לכך שהיזמים בתחום תקועים. מי שמבקש להקים פרויקט סולארי ונדרש לאישור חיבור מחברת החשמל, עשוי להיתקל בסירוב בחלקים רבים בארץ, שכן הרשת עמוסה כתוצאה מתת־פיתוח.

קשה לדעת כיצד תוכנית פיתוח רשת ההולכה הנוכחית מתקדמת. העדכון האחרון בנושא פורסם לציבור ברבעון הראשון של 2021, אז דיווחה רשות החשמל על עיכובים גדולים בפיתוח הרשת — שהוא הכרחי לחיבור תשתיות של אנרגיה מתחדשת למשק החשמל. לפי הנתונים שפורסמו בראשית 2021, תוכנית הפיתוח כוללת 279 פרויקטים, שעד עתה הסתיימו 140 מתוכם ו־139 ממתינים להשלמתם. לפחות 31 מהפרויקטים שלא הושלמו צפויים להסתיים באיחור ניכר, כש־10 מתוכם יושלמו באיחור של יותר משנה. 13 פרויקטים נוספים בוטלו, הוקפאו או שלא ידוע מתי יקודמו. בשלב זה לא ניתן לדעת כיצד מתקדמים הפרויקטים ומה עלה בגורלם, שכן רשות החשמל החליטה לחדול לפרסם את הדו"חות הרבעוניים בנושא.

היזמים בשטח, שאמורים להניע את המעבר לאנרגיה המתחדשת באמצעות התקנת פאנלים סולאריים על הקרקע והגגות, מרגישים היטב את העיכובים בפיתוח הרשת. ״יש תחושה שאין כרגע תוכנית, ואין תכנון. היום אף אחד לא יודע מתי יקרה משהו ברשת, וזה מרגיש כמו קזינו״, מספר ל"כלכליסט" יזם בתחום. ״יודעים שבמרכז יש יותר סיכוי לקבל תשובות חיוביות, אבל אנחנו התרענו על בעיות בחיבור לרשת בדרום ובצפון כבר ב־2009. היום ב־2023 אנחנו באותה בעיה. יש חברות שסובלות מסדר גודל של 50% תשובות שליליות. זה מוביל לכך שיש דשדוש מאוד גדול. יש מערכות שמחכות יותר משנה לחיבור של מערכות. אנשים משקיעים במערכת, שמים כסף על הגג, ומאבדים שנתיים של ייצור. השוק נעצר בגלל זה. חברות נתקלות בקשיים ויוצאות מהענף״.

מרשות החשמל נמסר כי ״לאור שינוי במבנה הבקרה על תוכנית הפיתוח ולקראת פרסום התוכנית החדשה, שינתה הרשות את אופן הבקרה על חברת החשמל וחברת נגה, שגרר עיכוב בפרסומים התקופתיים, אשר יפורסמו בקרוב״.

חברת החשמל: ״החברה פועלת למימוש היעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב־2030. החברה משקיעה כל שנה מיליארדי שקלים בהקמת תחנות משנה חדשות וקווי הולכה במתח על, עליון וגבוה, כדי לחבר את היצרנים הפרטיים לרשת״.

תגיות