השקעה בחו"ל (אילוסטרציה) | shutterstock
כל שקל חמישי בקרנות הנאמנות של ישראלים מושקע במניות בחו"ל
לראשונה קרנות המשקיעות במניות חו"ל מהוות יותר מ־20% מתעשיית הקרנות הישראלית והכספים המנוהלים בהן הגיעו לשיא של 85.6 מיליארד שקל. קרנות המשקיעות במניות בישראל התכווצו ל־62 מיליארד שקל בלבד. העברת הכספים היטיבה עם המשקיעים, כי מאז כינון הממשלה ותחילת ההפיכה המשטרית הבורסה בתל אביב מדשדשת ומפגרת בעשרות אחוזים אחרי המדדים המובילים בארצות הברית
התחזקות הדולר ותשואות החסר של הבורסה המקומית, שמתרחשים גם בשל ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, הזניקו בתחילת השבוע את הקטגוריה של מניות חו"ל בענף קרנות הנאמנות לשיא של כל הזמנים, הן מבחינת נכסים מנוהלים והן מבחינת נתח השוק בענף קרנות הנאמנות. קרנות אלו, שמשקיעות במדדים ובמניות מחוץ לישראל, הגיעו להיקף נכסים מנוהל של 85.6 מיליארד שקל והן מהוות לראשונה יותר מ־20% מהתעשייה כולה.
הדבר הופך את הקטגוריה לשנייה בגודלה, כשרק הקטגוריה של הקרנות הכספיות מחזיקה בהיקף נכסים ונתח שוק גדול יותר, אבל רק במעט. מתחילת השנה צמחה קטגוריית מניות חו"ל מ־58.6 מיליארד שקל ל־85.6 מיליארד שקל, עלייה של 27 מיליארד שקל או 46%. זאת בעוד קטגוריית הקרנות מניות בישראל ירדה ב־700 מיליון שקל להיקף נכסים של 62.4 מיליארד שקל, בעוד הענף כולו עלה ב־15%, מ־368.6 מיליארד שקל ל־425.5 מיליארד שקל.
קרנות נאמנות הן אמצעי ההשקעה העיקרי לטווח הקצר־בינוני של משקיעים מן השורה בעוד הן מנהלות כמעט 426 מיליארד שקל. ניתוח כיוון זרימת ההון המושקע בקרנות הנאמנות מעיד בעיקר על הסנטימנט השולט כרגע בשוק ההון מחוץ לזירת המוסדיים. כך, ההון האדיר שזרם לקרנות הנאמנות שמתחייבות להשקיע במניות זרות בלבד, מצביע על הרצון של המשקיעים להגדיל את ההשקעה שלהם מחוץ לישראל ולא להסתמך על שוק ההון המקומי. מעבר לכניסה של כסף חדש (המכונה בענף הקרנות כ"גיוסים") לתוך קרנות מניות חו"ל, גם התשואה הגבוהה של מדדי S&P 500 ונאסד"ק הביאה לצמיחה המואצת של הקטגוריה. עיקר הכספים של החוסכים מישראל מושקעים בשני מדדים אלה.
מבין עשר הקרנות הגדולות ביותר בתוך קטגוריית קרנות חו"ל, שבע הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות בין 900 מיליון שקל לבין 2.4 מיליארד שקל, הן קרנות שמחקות את ביצועי מדדי S&P 500 ונאסד"ק. מי שהשקיע במדדים אלו נהנה מתשואה שנעה בין 16.7% לבין 53.4% מתחילת השנה, זאת אחרי שבתקופה זו S&P 500 עלה ב־17.6% ואילו נאסד"ק זינק ב־34%. זאת, לעומת הדשדוש שאפיין את מדדי הדגל בתל אביב כאשר מדד ת"א־125 עלה ב־2.2% מתחילת השנה ואילו מדד ת"א־35 הוסיף לערכו 2% בלבד.
על פי אורי בן דב, מנכ"ל IBI קרנות נאמנות, "הון אדיר זורם דרך קרנות הנאמנות ל־500 S&P ולנאסד"ק, אלו הפכו בישראל ל'נייקי' ו'לאדידס' של ענף ההשקעות. בכך ישראל צמצמה פערים לעומת שאר השווקים בעולם שגם מתבססים על שני מדדים אלו. כלומר, כאשר מתחילים לבנות תיק השקעה, קודם כל מתחילים עם השקעה במדדים האמורים. המדדים הללו עלו בשיעורים ניכרים מתחילת השנה ומלבים את ההטיה של המשקיעים המקומיים כלפי השקעה בחו"ל מאז החלה הרפורמה המשפטית".
העלייה בשער הדולר גם היא תורמת באופן עקיף לעלייה בגיוסים ובהיקף ההון של קרנות הנאמנות בקטגוריית מניות חו"ל. מתחילת השנה טיפס הדולר לכמעט 3.8 שקלים לדולר תוך שהוא מגדיל את השווי בשקלים של נכסי ההשקעה של הקרנות בחו"ל שמתומחרים בדולרים. כך גדלה גם התשואה הממוצעת של קרנות חו"ל והאטרקטיביות שלהן עולה. "רוב הסיפור של קרנות חו"ל הוא בכלל המט"ח", אומר בן דב ומוסיף כי "הרפורמה הביאה לפיחות של 10% בשקל ויחד עם העלייה בריבית בארה"ב ההון בקרנות החל לזרום החוצה". בן דב מסביר כי מעבר לזינוק בהיקף הנכסים של קרנות חו"ל, צריך להביא בחשבון גם את הצמיחה בהיקף הנכסים של הקרנות הכספיות הדולריות. קרנות אלו משקיעות באג"ח של הממשל האמריקאי ומניבות ריבית גבוהה של יותר מ־5% בשנה. הקרנות הכספיות הדולריות כמעט ולא ניהלו הון בשנים האחרונות על רקע חולשת הדולר והריבית האפסית שהיתה נהוגה בארה"ב, אולם היום קרנות אלו מנהלות כבר 12 מיליארד שקל.
"השינויים בכלכלה בשנה האחרונה לימדו אותנו שקרם ההגנה היחיד שאתה יכול למרוח על מנת להגן על תיק ההשקעות שלך הוא החזקה דולרית, ואת זה עושות הקרנות הכספיות הדולריות בצורה הטובה ביותר", מסביר בן דב וחוזה כי קטגוריית הקרנות הכספיות הדולריות תכפיל את עצמה כבר בשנה הבאה, כל עוד הריבית בארה"ב תישאר גבוהה. בהתחשב ב־12 מיליארד השקלים שזרמו לכספיות הדולריות, היקף ההון שיצא מחוץ לישראל דרך הקרנות גדל ב־39 מיליארד שקל.
הצמיחה בקרנות חו"ל לצד הצמיחה בקרנות הכספיות הדולריות מתרחשת, כאמור, על חשבון הקטגוריות המקומיות. מעבר לקטגוריית מניות ישראל, גם הקטגוריה אג"ח בארץ משולבת כללי איבדה מתחילת השנה כמעט 9 מיליארד שקל והנתח שלה בענף ירד מ־23.1% בתחילת השנה ל־18%. היסטורית, קטגוריית אג"ח בארץ משולבת כללי, שמשלבת השקעה בין אג"ח ממשלתיות בישראל לאג"ח קונצרניות, היא הקטגוריה הגדולה בענף הקרנות וחולשת בדרך כלל על כרבע מהענף.
היקף הנכסים הגבוה של הקטגוריה הזו נבע מכך שהיא ידעה לאפיין את הטעם הממוצע של המשקיע הפשוט בישראל, שביקש קרנות שמרניות יחסית עם החזקה גבוהה באג"ח ממשלתיות לצד החזקה קטנה יותר באג"ח קונצרניות והחזקה אף קטנה יותר במניות. הירידה בהיקף הנכסים של קטגוריית אג"ח בישראל מעידה יותר מכל על השינוי בטעמי המשקיעים מהציבור הרחב, שמבקשים לצמצם חשיפה לישראל.
כאמור לצד קרנות חו"ל, הקטגוריה הצומחת היום בשוק קרנות הנאמנות היא קטגוריית הקרנות הכספיות. עליית הריבית בחודשים האחרונים הגדילה את האטרקטיביות של הקרנות הכספיות שמהוות תחליף לפיקדונות בבנק. הקרנות הכספיות למעשה עדיפות מבחינת תשואה ונזילות, ועד עתה ב־2023 זרמו לקטגוריה זו 40.4 מיליארד שקל והקרנות עצמן מנהלות כמעט 90.6 מיליארד שקל (21.3% מהנכסים בענף).
גם הקרנות שעוקבות אחרי מדדי חו"ל וגם הקרנות הכספיות הן קרנות שדמי הניהול שלהן נמוכים יחסית לקרנות המנוהלות המקומיות לאג"ח ומניות. על כן פריחתן מיטיבה עם המשקיע הממוצע אך פוגעת ברווחיות של בתי ההשקעות שמנהלים את אותן קרנות. אלו מקווים שהצמיחה האוטונומית בהון המנוהל בענף תחפה על הירידה ברווחיות שלו.
אורי בן דב, מנכ"ל IBI בית השקעות