ביקורת בוועדת הפנים על העברת סמכויות מהרשויות המקומיות לרשות הרישוי הארצית

ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר דנה היום (ה') בתיקונים לחוק התכנון והבנייה שאמורים לעבור במסגרת חוק ההסדרים. התיקונים יאפשרו העברת סמכויות לקידום תוכניות בנייה מהרשויות המקומיות לטובת גוף חדש המוקם בימים אלה במנהל התכנון המכונה "רשות רישוי ארצית". על פי מה שנמסר היום בדיון לראשונה, מנגנון התכנון והרישוי הארצי החדש נמצא בבנייה ויתחיל לפעול בעוד כ-4 שנים.

ברקע: ביקורת גורפת וחוצת מגזרים על משך הזמן שלוקח להוציא היתרי בנייה במדינת ישראל. על פי דו"ח מבקר המדינה מיוני 2021, משך הזמן הממוצע שלקח לקבל היתר בנייה במחצית השנייה של 2019 היה 319 ימים. לצורך קבלת היתרים, שכללו מתן הקלות או קבלת היתר לשימושים חורגים, צריך היה לחכות 407 ימים בממוצע.

פרקי זמן אלה ארוכים באופן משמעותי מפרק הזמן הממוצע של 114 ימים שלקח, על פי הבנק העולמי, לקבל היתר במדינות אחרות המפעילות מערכות מקוונות דומות. על פי נוסח התיקון שנדון היום, "בפועל, הוצאת היתר הכולל בנייה חדשה למגורים מתארכת במקרים רבים לשנתיים ואף יותר. התארכות הליכי הרישוי מטילה עומס בירוקרטי רב על היזמים והקבלנים, מעלה את עלויות המימון וכך מהווה גורם נוסף לעליית מחירי הדיור".

אין להקל ראש בשינוי המוצע בחוק ההסדרים. על פי התיקונים בפרק כב' בחוק התכנון והבניה, יוכלו יזמי תוכניות בנייה בהיקף של יותר מ-40 יחידות דיור לפנות לרשות רישוי ארצית לצורך קידום תכניות. הפנייה רלוונטית גם במצב שבו הרשות המקומית לא מאשרת תוכנית בפרק זמן של שנתיים מקליטתן או ששר הפנים קובע כי הוועדה המקומית "אינה ממלאת את תפקידה במתן היתרי בנייה".

עו"ד מירה סולומון, נציגת מרכז השלטון המקומי: "אנחנו מתנגדים לפרק הזה מכל וכל. התיקון הזה מנותק מיחסי שלטון מרכזי ושלטון מקומי. הרבה פעמים התכנון מאוד לקוי, שיווקים של מגרשים נעשים הרבה לפני שבכלל אפשר לקבל היתרים, אבל אז באים ומודדים כמה זמן לקח לוועדה המקומית לתת היתר. מה שקורה עכשיו זה שמנסים לעקוף את הוועדה המקומית. זה רחוק מביזור סמכויות והעצמה של השלטון המקומי. אני נזהרת מלהשתמש במילה בריונות, אבל יש פה, חד משמעית, הלאמה של הסמכויות".

שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין, הבהיר שהרשויות המקומיות מתנגדות למהלך, המנוגד לדבריו למגמת העצמת הרשויות: "אני שומע מנגינה של איך ללחוץ, להעניש ולקנוס את הרשויות המקומיות, במקום לאיך לעזור להן. הנחת המוצא שראש העיר והצוות המקצועי מקשים ואף מכשילים הוצאת היתרים היא לא נכונה. אחת הבעיות העיקריות של ועדות המשנה זה כוח האדם - השכר שניתן לכוח אדם מקצועי בוועדות המשנה נמוך באופן משמעותי מהשוק הפרטי. צריך לתת לרשויות יותר איכויות. בעיניי, ועדה ארצית לא תצליח לתפקד מול 30 רשויות. זה בכלל לא אפקטיבי. צריך ללמוד ממודל ועדות הערר המחוזיות".

צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר מודיעין: "המהלך החקיקתי להקמת רשות רישוי ארצית מוכיח שוב את איבוד העשתונות בממשלה בכל הקשור למשבר הדיור, ואת רצון הממשלה לכפות על הרשויות תהליכים ורגולציה שרק יחריפו את המשבר. הצעד הזה מראה פעם נוספת כי כל ממשלה שמתמנה מנסה להמציא פתרונות לכאורה, אך יש לזכור כי מדובר בהיתרי בנייה שכוללים תהליכי התנגדויות ונוגעים ב-DNA ובמהות של כל עיר. לרשות ארצית אין יכולת ואין את המשאבים לקבל החלטות נכונות ומקצועיות, תוך הפעלת השיקולים המקצועיים והאחרים, לרבות שיקולים חברתיים".

חיים פייגלין, נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ התייחס לקשיים בקידום תוכניות במסגרת הרשויות המקומיות כאל שדה מוקשים: "עד שלא יפורק שדה המוקשים ברמת התכנון המקומי לא נוכל להתקדם. בתיקון של חוק הבנייה מ-2014 היה צעד של העברת סמכויות בנושא הרישוי מהשלטון המרכזי לוועדות המקומיות. חייבים להגיד ביושר שהתיקון נכשל. הוא האריך את היתרי הבנייה מסיפור של שנה - שנה וחצי לארבע. אנחנו נתקלים שוב ושוב בזה שוועדות מקומיות לתכנון ובנייה בכלל לא קולטות בקשות. אין ספק שגוף ארצי כזה, שיתמחה ברישוי ומלמעלה, תהיה לו יכולת לפתור את כל צווארי הבקבוק האלה. עצם קיומו ישפר את פעילות הוועדות המקומיות".