האם רשת הביטחון שמציגים משרדי הממשלה בעיצומה של המלחמה מספקת בתחום הנדל"ן

בתקופה זאת, כאשר חוסר הוודאות עולה על כל דמיון ולא ברור מה עתיד המשק בכלל ותחום הנדל"ן בפרט, ראוי להדגיש אלו כלים יש בידי קהל היעד בתחום ההתחדשות העירונית כדי להקל ולא לייצר מדרון חלקלק העשוי להוות אבן נגף בתחום.

חשוב להבין שההקפאה בתחום עולה למשק כ-150 מיליון ₪ ליום, כך על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ והתאחדות התעשיינים. עולה השאלה האם מדינת ישראל יכולה להתמודד עם המשבר הכלכלי המאיים לפקוד אותה ואם כן, באיזו דרך?

בדיוק כדי לענות על שאלה זאת פרסמה רשות המיסים ביום 10.10.23 הקלות בהיבטי מיסוי שונים בשל המצב הביטחוני הרלוונטיות בין השאר גם לתחום הנדל"ן.

כך בין השאר, הותרו אורכות להשגה וערעורים, לרבות הגשת מסמכים וניהול הליכי שומה בין השאר גם תחום המקרקעין. על פי ההצהרה, בתקופה הקרובה רשות המיסוי תגלה רגישות וגמישות ביחס לניהול הליכים קיימים ופתיחת הליכים חדשים.

בנוסף עודכנו המועדים וניתנו אורכות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לשנת 2022 על פי הסדר אורכות למייצגים- המועדים המעודכנים להגשת דוחות שנתיים לשנת 2022 יהיו כמפורט : חברות – מועד ההגשה הראשון שנקבע ליום 31.10.23 יידחה ליום 30.11.23 יחידים – מועד ההגשה השני שנקבע ליום 30.11.23 יידחה ליום 31.12.23 הצהרות הון - הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1.9.23 ואילך יוארך המועד להגשה עד ליום ,31.12.23 או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2022 בהתאם להסדר האורכות למייצגים לפי המאוחר.

אישורי ניכוי מס במקור- יוארך תוקפם של אישורים לגבי ניכוי מס במקור שתוקפם פג ביום 30.9.2023 ואילך עד ליום .30.11.2023.

בנוסף, גם בתחום הליכי הגביה והאכיפה יצאה הוראה על הקפאת עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 01.12.23 ככל שיהיו שינויים מועד זה יעודכן.

עו"ד מורן גור | צילום: יח"צ

יודגש כי הפרשי הצמדה וריבית יחולו על פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים. כמו כן, למגויסי מילואים תינתן עדיפות ומענה מיוחד בתיבת פנייה ייעודית.

בנוסף, ניכר שמרבית הבנקים הגדולים רגישים למצב ומאפשרים הקלות בתחום המשכנתאות והעו"ש נכון לתקופת המלחמה, בנוסף, מתאפשרות אופציות להקפאה חלקית/ מלאה בתשלומי המשכנתא, ויתור על ריביות בהחזר המשכנתא לתקופה מסוימת, ויתור מלא על תשלום המשכנתא לתקופה של מספר חודשים, הגדלת מסגרות האשראי ללא תוספת ריבית והלוואות ללא ריביות. האמור תלוי בנק ורלוונטי בהתאם לנתונים הפרטניים של כל לקוח. נתון זה רלוונטי במיוחד גם עבור תחום הבנייה ולתזרימים השוטפים מהם ניזונים הקבלנים, שכן הקלות אלו בתחום המשכנתא משמשות כרשת ביטחון עבורם וכצעד נוסף לעבר חזרה מדרגית לשגרת חירום ובכך למנוע קריסתם בתקופה מאתגרת זאת שבו המשק נמצא בקיפאון

בין היתר, כחלק מההקלות הניתנות בתחום הנדל"ן, אושר חוק הארכת ודחיית מועדים תחת הוראת השעה- חרבות ברזל ביום 25.10.23, שבמסגרתו נקבע כי אישור רגולטורי שתוקפו מסתיים בין ה- 7.10.23 עד ה- 7.1.24 יוארך וזאת כאשר אישור למידע להיתר, החלטה של רשות רישוי והחלטה של ועדה מקומית יוארכו בכארבעה חודשים והיתרי בניה יוארכו בכשלושה חודשים. דחיית תוקפם של אישורים אלו כפופה לכך שהאישור שניתן קודם לכן לא הותלה, בוטל, שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדשו. הוראות אלו קריטיות ורלוונטיות מתמיד בתקופה זאת של חוסר וודאות, כאשר הן חוסכות פרוצדורות מיותרות של בקשות פרטניות להארכות כאלו ואחרות, שהמערכת לא בהכרח יכולה להתמודד איתן כרגע לאור המצב.

נדבך נוסף, הוא נושא הפוליסות הקבלניות בימים אלו שנותר עדיין בעלטה בשל המצב המורכב. לרוב פוליסה קבלנית מאפשרת הפסקת עבודה של עד 90 ימים ומעבר לתקופה זאת הפוליסה חסרת נפקות. נתון זה בעייתי, שכן במיוחד בתקופה זאת לא ידוע כמה זמן אתרי הבנייה ייאלצו/ יבחרו לחדול מעבודתם לאור המצב המורכב וכיצד חברות הביטוח יגיבו לכך.

לאור האמור, החברות מתבקשות להאריך את הפוליסות בזמן שהמלחמה נמשכת וההוראות של הרשויות המקומיות ברורות, ואין לעצור/להקפיא את ביטוחי האתרים, זאת מכיוון שגם "אתר בנייה עומד" נושא מטבעו סכנות אינהרנטיות (אף אם לא עובדים בו כרגע). יש לציין, כי בכל הנוגע למדינה, קרן הפיצויים הלאומית של מס רכוש אחראית לפצות אתרי בנייה אשר נפגעו מרקטות או טילים. הפיצוי הוא בגין נזקי רכוש, ציוד ומלאי (בהתאם למצב והשווי בטרם הפגיעה).

דרך נוספת להתמודדות עם המשבר, הן הנחיות פיקוד העורף בכל הנוגע לפעילות באתרי בניה. בעוד שההנחיות הראשוניות היו קפדניות יותר ואפשרו עבודה באתרי בנייה רק כאשר העובד יכול להגיע בזמן למרחב מוגן, ההנחיות החדשות מיום 19.10.23 מקלות ומטרתן לייצר מצב בו ניתן לחזור במידתיות לשגרה ובכך לקיים פעילות באתרי בנייה גם אם העובד אינו יכנס למרחב מוגן ויוכל להסתפק בציוד מיגון בלבד.

לאור הנחיות אלו חזרו אתרים רבים לפעולה, אך מנגד חזרתם מלווה בהתנגדות מצד חלק גדול מהעובדים שטוענים כי הופקרו על ידי המדינה ומעסיקם, שכן הם חוששים לביטחונם האישי וטוענים כי מדובר בסכנה ממשית לחייהם.

מכאן עולה השאלה האם פועל בעת בניה באמת יכול להגיע למרחב מוגן בזמן הקבוע בהוראות פיקוד העורף, כאשר הוא עובד בקומה גבוהה במבנה? האם במידה ואכן יפגע טיל/ רסיס באתר הבנייה ניתן להגיד כי ציוד מיגון בלבד ללא שהייה במיגונית יכול להגן בהכרח על העובד? האם מנופאי שבזמן האזעקה מתבקש על פי הנחיות פיקוד העורף להישאר ישוב במקומו אכן מוגן? ככל הנראה שהתשובות לכל השאלות הללו הן שליליות ואכן מדובר על מעין הימור בנוגע לחיי אדם שכרגע מסתמן שלמדינה אין פתרונות קסם.

ההתנגדות לחזרת פעילות אתרי בנייה באה גם ממקור נוסף: התושבים בערים. תושבים רבים מתנגדים לפעילות אתרי הבנייה שכן ידוע כי מרבית העובדים עד לתקופה זאת היו פלסטינאים, אך אין הצדקה של ממש בהתנגדות זאת, שכן על פי הוראות פיקוד העורף היחידים אשר מורשים לעבוד באתרי הבנייה נכון לתקופה זאת הם אזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה ועובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף, וכל זאת לצד אכיפת הרשויות כנגד שוהים בלתי חוקיים באתרי בנייה.

לסיכום, ניתן להגיד כי התמודדותה של המדינה היא סבירה במידת מה, שכן היא מאפשרת הטבות והקלות ואין היא מתעלמת מהמתרחש ומהאיום הממשי להתקיימותו של ענף הבניה בצל המלחמה ולאחריה. יחד עם זאת, הפתרונות שמספקת המדינה אינם טובים דיו ואינם פתרונות מושלמים. לא ניתן להתעלם ממצוקת הפועלים באתרי הבנייה והתחושות הקשות שהם חווים לאור הנחיות פיקוד העורף ובנוסף עדיין לא ניתן להגיד כי ההקלות שניתנו יוצרות וודאות וביטחון בקרב הציבור מכיוון שעדיין לא הוצגה תוכנית מסודרת ומפורטת להמשך וכדי להתמודד עם עניין מהותי זה, על המדינה לצד כל המשרדים הנוגעים בדבר ביניהם, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד השיכון והבינוי ועוד ליצור תוכנית שיקום למהלך תקופת הלחימה ואף לאחריה.

מאת ליעד כהן, דסק משרד עו"ד גור ושות'

d&b – לדעת להחליט