שופטי בית הדין, היום | צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw
ביה"ד בהאג לא קרא להפסיק הלחימה, אך קבע כי על ישראל להבטיח הסיוע ההומניטרי לעזה
בית הדין הבינלאומי קבע כי ישראל נדרשת לבקשת דרום אפריקה לנקוט את כל הצעדים למניעת רצח עם - ואולם לא התקבלה החלטה על קריאה להפסקת הלחימה. נשיאת בית הדין ציטטה את אמירות האו"ם על המצב הקשה ברצועה, וכן את דברי גלנט והרצוג בנוגע למלחמה
אין החלטה שקוראת לעצירת המלחמה בעזה: אחרי שקבע שיש לו סמכות לדון בסוגיה האם נעשה רצח עם בעזה, וציין שיש צדק מסוים בדרישה של דרום אפריקה להגן על אזרחי עזה - בית הדין הבינלאומי בהאג השית על ישראל בצהריים (שישי) ברוב גדול שורת צווים שקוראים לה בין היתר לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מי שקורא לבצע אותו. ההחלטה התפרסמה במסגרת התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בגין מעשים שאופיים "רצח עם" במלחמה בעזה. ישראל אף תצטרך להגיש לבית הדין בתוך חודש דוח מעקב על יישום הצווים.
- לפסק הדין המלא שניתן בהאג - לחצו כאן
בהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק נקבע ברוב של 15 שופטים מול שניים כי על ישראל לפעול לפי האמנה למניעת רצח עם, ולדאוג שצה"ל לא יבצע פעולות שנוגדות את האמנה למניעת רצח עם. ברוב של 16 שופטים מול אחת התקבלה ההחלטה שקוראת לישראל לפעול נגד ההסתה לרצח עם וגם הקריאה שישראל תדאג לשירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי כדי לאפשר חיים נאותים לתושבי עזה. נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק נמנה עם עמדת המיעוט בחלק מהפסיקות, אך הוא תמך בקריאה להכניס סיוע הומניטרי בעזה ולהעניש נבחרי ציבור על קריאות לרצח עם.
לדעת המיעוט של השופט ברק הצטרפה השופטת ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה שהצביעה נגד כל הצווים. היא שופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מ-2012, וצפויה לסיים את כהונתה הנוכחית ב-2030. סבוטינדה עבדה במשרד המשפטים של אוגנדה, ושימשה כשופטת בבית המשפט העליון במדינתה.
נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק, השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו, ציינה בפתח דבריה בדיון את מהלך התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל ואת נסיבות הקשר המיידי של המקרה. "ב-7 באוקטובר חמאס וארגונים חמושים אחרים יצאו במתקפה נגד ישראל, הרגו מעל 1,200 בני אדם, פצעו אלפים וחטפו מאות", אמרה השופטת דונהיו.
היא הוסיפה: "בהמשך להתקפה, ישראל פתחה במתקפה רחבה, בים באוויר וביבשה שגרמה למספר רחב מאוד של קורבנות. בית המשפט מודע לגודל הטרגדיה ההומניטרית ומודאג מהמשך אובדן החיים. המשך העימות בעזה נידון בכמה סוכנויות של האו"ם, העצרת הכללית ומועצת הביטחון. היקף המקרה שהובא בפני בית הין מוגבל. בית הדין בחן את התנאים להוצאת סעדים זמניים".
"סעיף 9 של האמנה הבינלאומית קובע כי מחלוקת בין הצדדים שנוגעים לאחריות של מדינה לרצח עם תידון בבית הדין לבקשת אחד הצדדים לסכסוך. ישראל ודרום אפריקה חתומות על האמנה. כדי שסכסוך יתקיים, צריך להוכיח שעמדה של צד אחד נדחית על-ידי הצד השני. בית הדין צריך לבחון האם הטענות של דרום אפריקה נופלות תחת הגדרת האמנה".
השופטת דונהיו אמרה עוד: "כדי להחליט אם קיימת מחלוקת בין הצדדים בזמן הגשת התביעה - היא לוקחת בחשבון מסמכים שהוחלפו בין הצדדים או בארגונים בינלאומיים. קיומה של מחלוקת הוא עניין של הכרעה אובייקטיבית. עניין מהותי ולא עניין של הליך. דרום אפריקה פרסמה הודעות פומביות בכמה הזדמנויות שבהם הביע שלנוכח היקף המבצע הצבאי של ישראל בעזה - פעולות ישראל מהוות הפרה של התחייבויות ישראל באמנת רצח העם.
"ישראל דחתה כל טענה לרצח עם. בהודעה שפרסם משרד החוץ הישראלי נכתב כי 'ההאשמות לרצח עם לא רק לא מבוססות אלא מגונות מוסרית". ישראל טענה שההאשמות ברצח עם חסרות בסיס. בית הדין מגיע למסקנה שהצדדים מחזיקים דעות הפוכות - בית הדין קובע שהיתיה כאן מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפרשנות ומימוש אמנת רצח העם".
הנשיאה דונהיו ציינה בדבריה אמירות שונות של נציגים מסוכנויות האו"ם בנוגע למצב ההומניטרי הקשה בעזה, מנתה סעיפים נוספים שנקשרים לסעדים הזמניים שאותם ביקשה דרום אפריקה להשית. "בית הדין מציין כי המבצע הצבאי שמבוצע על-ידי ישראל בהמשך למתקפה עליה גרמה למספר רב של הרוגים ופצועים, עקירת רבים מבתיהם ונזק נרחב לתשתית אזרחית. יותר מ-25 אלף פלסטינים נהרגו, בתים רבים ניזוקו. 1.7 מיליון נעקרו מבתיהם. ארגון הבריאות של האו"ם קבע ש-93% מאוכלוסיית עזה סובלת מרעב".
השופטת ציטטה כמה הצהרות של פוליטיקאים ישראלים: "שר הביטחון הישראלי יואב גלנט הורה למצור מוחלט על העיר עזה ואמר שלא יהיה חשמל, מזון, דלק ושהכול יהיה סגור. למחרת גלנט אמר בשיחה עם חיילים: 'הורדתי את כל המגבלות, ראיתם נגד מי אנו נלחמים. אנו נלחמים בחיות, הדאעש של עזה. עזה לא תחזור למה שהייתה, לא יהיה חמאס, נשמיד הכול. אם זה לא ייקח יום, ייקח שבוע, חודשים. נגיע לכל המקומות'".
נשיאת בית הדין גם ציטטה את נשיא המדינה יצחק הרצוג שאמר "אנו פועלים צבאית בהתאם לחוק הבינלאומי, זו אומה שלמה שאחראית. זה לא נכון שאזרחים לא היו מודעים. אנו במלחמה, אנו מגינים על בתינו. כשאומה מגינה על בתיה, היא נלחמת ונילחם עד שנשבור את עמוד השדרה שלהם. דונהיו ציטטה גם את השר ישראל כץ שצייץ ברשת X אחרי פרוץ המלחמה: "נילחם בארגון חמאס, נשמיד אותו. האוכלוסייה האזרחית נדרשת לעזוב מיד. אנו ננצח, הם לא יקבלו טיפת מים או חשמל".
לדברי הנשיאה, "בית הדין הבינלאומי קובע שחלק מהצווים שביקשה דרום אפריקה שומרים על הזכויות של פלסטינים להיות מוגנים ממעשי רצח עם, והזכות של דרום אפריקה לדרוש ציות של ישראל לאמנה. יש צדק מסוים בדרישה של דרום אפריקה להגן על אזרחי עזה. בית הדין קובע שהאוכלוסייה האזרחית פגיעה מאוד. ראש הממשלה הצהיר ב-18 בינואר שהמלחמה תיקח עוד הרבה חודשים. במצב הנוכחי פלסטינים רבים אינם זכאים לגישה למזון, מים נקיים, חשמל, תרופות וחימום.
"במצב הנוכחי, בית הדין קובע שהמצב ההומניטרי הקטסטרופלי בסכנה שיחמיר לפני שבית הדין יגיע לפסיקתו הסופית. בית הדין רושם לפניו את הצהרת ישראל שנקטה שורת צעדים לשפר את המצב ההומניטרי. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שהיא בוחנת צעדים נגד מי שקרא לרצח עם. יש לעודד צעדים כאלה, אך אין בהם מספיק כדי למנוע הוצאת צווים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה להחלטת בית הדין בהאג כי "ישראל נלחמת מלחמה שאין צודקת ממנה. אנחנו נלחמים נגד מפלצות החמאס שרצחו, אנסו, ערפו וחטפו את אזרחינו. אנחנו נמשיך לעשות הכול כדי להגן על עצמנו ועל אזרחינו, תוך שמירה על הדין הבינלאומי. כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. בית הדין בהאג דחה בצדק את הדרישה המקוממת לשלול מאיתנו זכות זו".
שר הביטחון יואב גלנט אמר כי "בית הדין הבינלאומי בהאג מעל בתפקידו כשנעתר לבקשתה האנטישמית של דרום אפריקה לדון בטענה לרצח עם בעזה, והוסיף חטא על פשע כאשר לא דחה את העתירה על הסף". לדבריו, "מי שמחפש את הצדק, לא ימצא אותו על כיסאות העור בהאג, אלא במנהרות חמאס בעזה שם מוחזקים 136 חטופינו ומסתתרים אלו שרצחו את ילדינו. ישראל לא תשכח את 7 באוקטובר, וצה"ל וגופי הביטחון ימשיכו לפעול ויפרקו את שלטון חמאס, יחסלו את יכולותיו הצבאיות ויביאו לחזרת החטופים הביתה".
לפני הדיון הפגינו בסמוך פרו-פלסטינים ומהעבר השני גם תומכי ישראל. את ישראל מייצגים בדיון היום עורכי הדין הזרים פרופ' מלקולם שואו וד"ר כריסטופר סטייקר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל-עד נועם, סגן שגריר ישראל בהולנד ירון ווקס והיועצת המשפטית בשגרירות ישראל בהאג אביגיל פריש. לדיון הגיעה גם שרת החוץ של דרום אפריקה נלדי פלדור.
לקראת החלטת 17 השופטים, ובכללם נציג ישראל נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק ושופט מדרום אפריקה, נערך אתמול דיון במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו השתתפו שר המשפטים יריב לוין, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והשר רון דרמר. בפגישה הוצגו התרחישים האפשריים בבית הדין הבינלאומי לצדק ואפשרויות התגובה של ישראל.
במהלך הצגת טיעוני התביעה, טענו הדרום אפריקנים בין השאר כי ישראל "מפציצה את עזה במה שמוערך כמתקפה הגדולה בהיסטוריה. האזרחים בעזה יכולים למות ממנה ויכולים למות מרעב ומחלות בגלל שעזרה לא נכנסת. לנו ברור שחלק מהפעולות של ישראל עוברות על החוק הבינלאומי. ההרס הוא חגיגה עבור הצבא הישראלי. החיילים מצלמים את עצמם מפוצצים בתים שלמים ומניפים את דגל ישראל".
נציגי ההגנה מטעם ישראל הזכירו כמובן את זוועות 7 באוקטובר שביצעו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי, וציינו את המקום שממנו מגיעה התובעת: "דרום אפריקה מתגאה בקשריה עם חמאס. הם מתארים את הסבל של עזה ככזה שלא נראה מעולם - כאילו לא היו מלחמות בעולם. לצערנו, מה שבאמת לא ניתן להשוואה הוא השימוש של חמאס באזרחים כמגינים אנושיים".