על רקע ההאטה במשק: לאן צועד ענף ההנדסה והתשתיות?

ענף ההנדסה והתשתיות הוא מהענפים החשובים במשק הישראלי. כ- 4000 משרדי הנדסה פועלים בישראל, חלק מהם פעיל גם בזירה הבינלאומית, במקביל לפעילותם בפרויקטים מגוונים בישראל. המרכזיות של הענף והאופן שבו הוא מושפע מהמשק הישראלי, כמו שהוא גם משפיע, הופכת את התקופה הנוכחית לתקופה מאתגרת עבור חלק ממשרדי ההנדסה, בדגש על אלו העוסקים בנדל"ן.

אחרי רכבת ההרים שחווה ענף ההנדסה והתשתיות בתקופת הקורונה, ליוותה את הענף בשנים 2021-2022 תקופת שפע יחסי כאשר פרויקטים רבים של דיור ותשתיות קיבלו את ברכת הדרך והחלו להתקדם, מגמה שיצרה פעילות חיובית למדי עבור חלק ממשרדי ההנדסה. אולם, כאמור, התקופה הנוכחית שבה המשק הגלובלי מתמודד עם האטה, המשפיעה גם על השוק המקומי, מייצרת חשש – בדגש על משרדי ההנדסה שעובדים עם עולם הדיור. הירידה בכמות הפרויקטים לדירות מגורים ובניית משרדים מייצרת השפעה לרעה בטווח המיידי, הקצר, הבינוני והרחוק, עבור משרדי הנדסה ותשתיות העוסקים בתחום זה. מנגד, משרדים העוסקים בפרויקטי תשתיות במגזר הציבורי יכולים לגלות אופטימיות זהירה בכך שכינון ממשלה חדשה והעברת התקציב יוציאו לדרך פרויקטי תשתיות שיניעו את גלגלי הכלכלה המקומית המאותגרת בימים אלו. תחילת כהונתה של הממשלה החדשה עשויה לייצר מענה גם לאתגרים נוספים שעומדים בפני תחום ההנדסה והתשתיות, כגון: התגברות על חסמים רגולטוריים, יצירת ודאות רבה יותר במשק הישראלי, ואולי אף שינוי שיטת קביעת התעריפים של פרויקטי הנדסה ותשתיות מטעם המדינה.

פורום בכירי ענף הנדסה דאנס

לצד האתגרים החדשים, אחד האתגרים המוכרים בענף הוא מצוקת כוח האדם ופערי הידע הגדלים. הענף מאופיין מזה שנים רבות במחסור בכוח אדם מקצועי שאף התעצם בשנים 2020-2021, נוכח משיכת בוגרי לימודי הנדסה לעבודה בענף ההיי-טק המתגמל. נכון, ההאטה במשק והמשבר בהייטק הגבירו את היצע העובדים המשלימים ומיתנו במידת מה את דרישות השכר בענף, אך הבעיה המוכרת של מהנדסים צעירים שעוזבים את הענף לאחר זמן קצר והתחלופה הגבוהה גורמת לכך שפעמים רבות הנדסאים או מסיימי סטאז' טריים תופסים את מקום של המהנדסים הצעירים, שבפעמים רבות החליפו מהנדסים ותיקים בעלי ידע רב שעזבו את מקום העבודה לטובת פרישה לפנסיה או לטובת מעביד אחר. הבעיה רק מתעצמת לאור המגמות הכוללות את הקושי הרגולטורי ביבוא כוח אדם לישראל. בשל תהליך ההכשרה הארוך והקושי לייבא מהנדסים מחו"ל, המחסור במהנדסים אזרחיים צפוי על פי הערכות לגרום בשנת 2025 לחוסר יכולת להוציא לפועל השקעות בבינוי ובתשתיות בישראל בהיקף של מיליארדי שקלים.

לקראת פורום Duns 100 של בכירי ענף ההנדסה והתשתיות התראיינו כמה דמויות בולטות ממשרדי ההנדסה והתשתיות המובילים בישראל בכדי לפרט על המצב בו נמצא כעת הענף. לכתבה התראיינו מגי'ד אבו חאטום, מנכ"ל 'טופז הנדסת חשמל', רועי אלון, סמנכ"ל תשתיות ותחבורה בחברת י.ד ירדן אלון ניהול נכסים ובנין, ויגאל בנדל, מנכ"ל ובעלים של חברת 'בנדל ניהול פרויקטים'. הבכירים התייחסו לסוגיות מגוונות כגון: האופן שבו ניתן לשמור על איזון תקציבי בעת הנוכחית, והאם נראה גלי פיטורין בענף. הבכירים הסבירו עד כמה משפיע הפיחות

לאור המגמה השלילית המאפיינת את המשק הישראלי, מהם הצעדים שעל משרדי ההנדסה לבצע על מנת לשמור על איזון תקציבי והאם ישנו סיכוי שנחווה גל פיטורין מסוים בענף ההנדסה?

יגאל בנדל: "על משרדי ההנדסה לבצע התייעלות מקיפה שצריכה לכלול קיצוץ רוחבי בכוח אדם פחות מיומן ולהתחיל בצעדי ייעול אגרסיביים לצורך ייעול העבודה באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות שונות, והתאמת מצבת כוח האדם ליותר פרויקטים בעת ובעונה אחת".

מג'יד אבו חאטום: "משרדי ההנדסה נפגעים קשה מאוד מההתפתחויות במשק ובעיקר מהשינויים בתחומי התעסוקה בתכנון. משרדי ההנדסה לקחו אחריות במהלך השנים האחרונות להכשיר ולשדרג את רמות הידע המקצועי של מהנדסים והנדסאים, תוך השקעת משאבים רבים. השקעה זו כללה בין היתר העלאות שכר למען שימור כוח האדם האיכותי במשרדים והכל בתקווה שהמזמינים הראשיים, ובמיוחד משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות יעריכו זאת ויחתרו להעסקה יעילה והוגנת. מה שקורה בפועל הוא הפוך לחלוטין, רוב המכרזים והעבודות מועברות למתכנני על אשר מבקשים הנחות על ההנחות שנתנו, ורוב התעריפים נפגעים מתוך רצון להוזלה בעלויות התכנון תוך שהם מכניסים נהלים של בקרות שבחלקן הרב סתמיות, כך שלאישור כל חשבון או שכר לוקח זמן כפול. כל זה בנוסף לאי הערכה כלל של ידע מקצועי ושל מכרזים רבים המתבססים בעיקר על מחירים, דבר אשר יביא לעבודות תכנון נחותות יותר, אשר בסופו של דבר יעלו בהרבה חריגות, תוספות ועיכובים שהמדינה תיאלץ לספוג ולשלם עבורן.

כמו כן פרויקטים רבים עוברים למודל של מכרזי DB אשר מטילים על הקבלן לבצע את התכנון והביצוע בעצמו, וזאת מתוך כוונות ברורות להגברת הרווחיות מצידו ולא בהכרח מתוך רצון לעשייה לטובת האינטרסנטים של המדינה. אנחנו רואים תופעה שבאה לידי ביטוי באופן רחב יותר במגה פרויקטים - כמות משרדי התכנון שיכולים לספק שירותי הנדסה ותשתיות בפרויקטים שכאלה היא קטנה מאוד - שבה משרדי התכנון מקבלים פעמים רבות סירוב עבודה עם קבלנים לאור חששות לניגודי עניינים, ומצד שני אם יצליחו לאחר תהליכים בירוקרטיים רבים לקבל את האישורים, הם יאלצו לעבוד במחירים עם הנחות גדולות שהקבלנים מנסים לנצל. כל זה יחד אכן עלול להביא למצב של פיטורי עובדים ובעיקר עובדים איכותיים אשר המשרדים לא יוכלו יותר לספוג את עלויות ההעסקה שלהם. המגמה הזאת תוביל לרמות תכנון נחותות יותר שהעלות הכלכלית שלהם למדינה תהיה עוצמתית. בכנס המתוכנן נדרוש ונעלה באופן רשמי את הצעקה והקריאה הזאת בפני כל האחראים, לפני שהרכבת תעזוב את התחנה ולא יהיה ניתן עוד לשמר את הקיים".

רועי אלון: "לצורך טיפול במגמה השלילית בשוק וכן לאור נתוני האינפלציה במשק והמיתון שבאופק, מדינת ישראל חייבת להזרים כספים רבים לפרויקטי תשתית ולכן אני לא רואה מגמה בה יהיה גל פיטורים מסוים בענף ההנדסה. יש לציין שישנו מחסור במהנדסים אזרחיים המוערך באלפים רבים ועל כן ענף ההנדסה הינו יציב וחזק. בהזדמנות זו אני מבקש לפנות לחברה הצעירים: לכו ללמוד הנדסה אזרחית, גל הפיטורין ואי היציבות בענף ההייטק מהדהד בכולם ולכן ההזדמנות שלכם לרכוש מקצוע לכל החיים".

האם ועד כמה משפיע הפיחות בערך השקל על ענף ההנדסה?

מג'יד אבו חאטום: "ההשפעה ברורה. כל יזם ובעיקר המדינה מתכננים תקצוב מסוים לפרויקט, ומאחר ותשומות החומרים המיובאים עולות, אז הם מנסים לחסוך ולחתוך בעלויות התכנון ולפגוע במתכננים. הלכה למעשה, כפי שהובהר לעיל, בסופו של דבר זה יפגע באיכות התכנון. מצד שני, הפיחות מגביר את האינפלציה והדבר מגביר את דרישות העובדים לתוספות שכר, בנוסף להעלאת הריביות אשר גם היא מושפעת מהתפתחויות בשער החליפין. כל זה יחד משפיע בצורה ישירה על הרווחיות של משרדי ההנדסה ופוגע ביכולות שלהם להמשיך להתפתח, לצמוח ולשדרג".

רועי אלון: "היחלשות השקל גורמת לעליית מחירים בחומרי הגלם. הנושא משפיע על עליות המחירים בשוק. ישנה סכנה ממשית לקריסת קבלנים אשר זכו במכרזים באחוזי הנחה משמעותיים, כאשר המדד וההצמדה אינם משקפים את עליית המחירים. יש לציין שעלייה חדה נוספת, ללא קשר להיחלשות השקל, כבר קיימת, ולכן שקל נמוך לא טוב לענף ההנדסה בהגדרה".

יגאל בנדל: "הפיחות בערך השקל גורם, במיוחד בתחום העיסוק של החברה שברשותי, להתייקרות חומרי גלם ובאספקה של חומרי גמר, ריהוט ומחיצות.

היות ושכר הטרחה אינו משתנה כרגע, והיות וערכו נגזר מתקציב הפרויקט שגדל בשל הפיחות, יש לשקול העלאה מקיפה של שכר הטרחה בהתאם".

מה הן להערכתך ההשפעות המרכזיות של חוק המטרו על תחום התכנון האורבני וענף ההנדסה?

רועי אלון: "חוק המטרו הוא חוק חשוב מאין כמהו, החוק מהווה ובעצם מאלץ את כל חברות התשתית - אשר ברוב המקרים מעכבים פרויקטים - להירתם ולהעביר מענה כמעט מיידי תוך שיתוף פעולה עם יזמי הפרויקט. פרויקט המטרו עתיד להוות חלק משמעותי מעתיד ענף ההנסה ולהעסיק אלפי מהנדסים".

יגאל בנדל: "עלייה במחירי השטחים של מגורים ובתעסוקה בקרבת המטרו. יהיו יותר פרויקטים בסביבה הזאת, ובהתאם לכך, גם יותר הזדמנויות תעסוקה".

מג'יד אבו חאטום: "לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. הכל תלוי באופן שבו החוק ייושם והאם הוא יביא לצמצום משמעותי בבירוקרטיה, או לסירוגין, שיכניס תהליכים בירוקרטים חדשים דרך גורמים נוספים אשר יקשו עוד יותר על ההתקדמות. במקרים רבים ישנם רעיונות טובים שלוו בכוונות טובות אבל הם לא יושמו בצורה הנכונה ומתוך ראיה כוללת של התייעלות והקלות והובילו דווקא לתוצאות הפוכות ושליליות. אנחנו מקווים שחוק זה, אם יקודם, יתוכנן ויבוצע בצורה תקינה שלא תפגע בענף".

לאור משבר כוח האדם בתחום ההנדסה, אילו מהלכים צריכה הממשלה לבצע כדי לעצור את השחיקה בתעריף העבודה של המהנדסים בתחומי התכנון, הבנייה, התשתיות ובסקטורים נוספים?

יגאל בנדל: "יש להעלות את סף הקבלה לפקולטות להנדסה אזרחית ולהעלות את יוקרת המקצוע. במקביל, יש להקצות מקומות רבים יותר בפקולטות הללו. שילוב וביצוע פעולות אלה יוביל, מצד אחד, לרמה גבוהה יותר של מהנדסים בענף, ומצד שני, יגדיל את כמות המהנדסים האיכותיים".

מג'יד אבו חאטום: "המדינה לא יכולה לבקש מצד אחד יעילות, זמינות ותוצרים איכותיים, ומצד שני, במקביל, להמשיך ולפגוע ביועצים. בסופו של דבר התוצאה תהיה שהרבה יועצים ומתכננים יעדיפו לא לעבוד ולצאת מפרויקטים, ואז הפגיעה שנקבל תהיה הרבה יותר קשה, גם כלכלית וגם בהסתכלות של מקרו כלכלה.

הנה כמה צעדים חיוניים שהמדינה והחברות הממשלתיות חייבות לעשות:

א. להעסיק יועצים בצורה ישירה ולהפסיק עם העסקות עקיפות דרך מתכננים ראשיים או מתכנני על. אם מבחינה לוגיסטית המודל של העסקת מתכנן ראשי/על נוחה יותר, אז מתכנן העל/הראשי יקבל שכרו על הניהול ישירות מהמזמין, ולא יבקש עוד תקורות והנחות ממתכנן המשנה ומהיועץ.

ב. יש להגביל את השיעור המותר בהנחות במכרזים השונים.

ג. יש לנהל את העומסים של כלל המשרדים בשקיפות מלאה הגלויה לכלל היועצים, תוך לקיחה בחשבון את כמות האנשים המקצועיים בכל משרד תכנון. לא יתכן שמשרד עם 2 עובדים יקבל היקף עבודה המתאים למשרד עם 50 עובדים.

ד. יש לעדכן את כל התעריפים השעתיים אשר לא מותאמים לעלויות השכר, בהתחשב בשכר חלף היעדרויות ובעלויות סוציאליות .

ה. יש לעדכן את התעריפים לתשלום שכר אשר חלקם לא מבטא כלל את היקף התשומות הנדרשות לכל פרויקט

ובעיקר, יש להבהיר לכל הבקרים והפקידות המקצועית באוצר ובמשרד התחבורה שמשרדי תכנון והנדסה הם עסק לכל דבר, הם אינן חברות כוח אדם, יש להם זכות להרוויח בתמורה לסיכונים ולאחריות שהם לוקחים על עצמם. בצער רב, הלכה למעשה, ההרגשה היא שזה לא מעניין אותם".

רועי אלון: "מדינת ישראל חייבת להירתם באופן מלא ולהעלות את התעריפים והשכר של המהנדסים. לאחרונה, משרדי ההנדסה השונים חווים שחיקה משמעותית ברווחים. לצערי הרב בסיס התעריף השעתי למהנדס במשרד הביטחון מהווה תעריף הפסד. מדינת ישראל חייבת להירתם ולהעלות באופן משמעותי את התעריפים וכמו כן להתערב באופן מיידי בתעריף משרד הביטחון שמהווה בסיס למחירונים אחרים. איגוד המהנדסים חייב לייצר לחץ משמעותי על מדינת ישראל בנושא השכר ואם זה לא יקרה, לצערי הרב אנחנו נראה חברות שנסגרות ו/או נכנסות לקשיים כלכליים משמעותיים".

d&b – לדעת להחליט