"החלטות הצבא איזה ישובים יפונו יצרו דין שונה בין תושבים בתוך אותן מועצות אזוריות"

החלטות הצבא מי מהישובים בדרום ובצפון יפונו ומי לא, אשר משליכות על הכללת ישוב בתוכניות המדינה למימון ההלנה ומענקי איכלוס, יצרה הפרדה בפיצוי בין תושבים בתוך המועצות האזוריות עצמן. כך כותבים במחלקת המידע והמחקר של הכנסת (המ.מ.מ) בסקירה שבחנה את התוכניות שאישרה הממשלה לפינוי אוכלוסייה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7.10, וזאת לקראת דיון שיערך בנושא השבוע בוועדה לביקורת המדינה.

"ההחלטות הביטחוניות בנוגע לפינוי התקבלו ברמת היישוב ולא ברמת המועצה", נכתב בסקירה של ד"ר מיכל לרר מהמ.מ.מ. "מצב זה הוביל לכך שישנן מועצות אזוריות אשר לכל ישוב בהן דין שונה. יש ישובים שפונו למלונות, יש ישובים שלתושביהם ניתנה אפשרות להתפנות עצמאית באמצעות קבלת מענק אכלוס ויש ישובים שלא נכללו באף אחת מהקטגוריות".

על פי נתונים שמסרה למ.מ.מ רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, נכון לתחילת חודש נובמבר התפנו כ-253 אלף אזרחים ישראלים מבתיהם. כ-88 אלף פונו למלונות, כ-70 אלף התפנו עצמאית למסגרת שונות וכ-94 אלף פונו או התפנו לקהילה.

תוכניות הפינוי שאישרה הממשלה חלות על 110 ישובים. בדרום מדובר בישובים המרוחקים בין 0 ל-7 ק"מ מעזה, וכן העיר שדרות ואוכלוסיות נזקקות באשקלון. בצפון מדובר בישובים המרוחקים בין 0 ל-5 ק"מ מגבול לבנון, וכן העיר קריית שמונה.

בדרום פונו 57 ישובים מארבע מועצות אזוריות בעוטף עזה (אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון ושדות נגב) וכאמור גם שדרות ותושבים מאשקלון; בצפון מגיעים המפונים מ-47 ישובים בחמש מועצות אזוריות (גליל עליון, מבואות חרמון, מטה אשר, מעלה יוסף, מרום הגליל), משלוש מועצות מקומיות (מטולה, שלומי ורג'ר) וכאמור גם מהעיר קריית שמונה.

בשלב זה תוכניות הפינוי צפויות להישאר בתוקף לפחות עד סוף השנה. במקביל למימון שנותנת המדינה למי ששוהה בבית מלון או בית הארחה, ועל מנת לתמוך כלכלית גם במי שהחליט להתפנות עצמאית למשפחה, חברים או קרובים, אישרה הממשלה גם תוכנית מענק יומי. לפי תוכנית זאת, כל מי שנכלל בישוב שעליו הכריז הצבא כישוב שיש לפנותו, או שיש לאפשר לו שהייה בבתי מלון, יכול למצוא לעצמו פתרון עצמאי ולקבל סכום של 200 שקל למבוגר ליום, ו-100 שקלים לכל ילד.

אבל בשטח, בתוך המועצות עצמן, נוצרה בעיה. ביום הראשון שבו החלה מתקפת הפתע והחלו לזרום דיווחים על חדירות מחבלים לישובים וביצוע טבח וחטיפות, ראשי רשויות שחששו לשלום התושבים הורו להם להתפנות מיידית, ושכרו לשם כך בתי מלון או התקשרו עם קיבוצים ומושבים באזור מרכז הארץ והנגב שכבר מורגלים לקלוט תושבים מישובים אלה לאור מבצעים צבאיים קודמים.

"תוכניות החירום הופעלו לאחר הוראת הפינויים של ראשי המועצות", אמר ל"כלכליסט" אחראי על תוכניות הפינוי באחת המועצות. "נוצר מצב של איפה ואיפה בין תושבים באותה מועצה שהתפנו מפחד שיירצחו או ייחטפו כשפרצה המלחמה. באותו מלון או בית אירוח יושב תושב שזכאי למימון או פיצוי, ותושב שלא".