ביבי, שלח את עמי

אנו מתקרבים לפסח. חג זה מסמל את החרות. עם יצא לחופשי מדיקטטור שהחזיק אותם כעבדים והכריח אותם לעבוד למען עם אחר. נשמע מוכר? אנו עובדים בשביל המשתמטים משרות צבאי, ואשר חיים על חשבוננו.

חג זה גם מסמל שרשרת טעויות של רודנים. הם לא יודעים לקרוא את המפה. הכוח מסנוור אותם. שולחים את משה להודיע לפרעה שלח את עמי, אבל הוא מסרב לשמוע. פרעה לא ידע לקרוא את מפת ההיסטוריה. בסופו של דבר, ספג 10 מכות, טבע בים, ועם ישראל החדש יצא לחופשי.

נתניהו, אתה טועה בהבנת התנאים לקיום דיקטטורה. חשבת שאם אתה יותר חכם מארדואן, ואורבן אז אתה תצליח לשנות את החוקים ולהיות דיקטטור בישראל. אתה טועה, כי מדינת ישראל שונה מהארצות עם דיקטטורה בשלושה אופנים קרדינליים.

הדבר הראשון הוא שאנו עם חופשי. כך נולדנו לאחר יציאת מצרים, כך בנינו את ארצנו (זהו המוטו של ההמנון שלנו). בניגוד לפולין, הונגריה, רוסיה שאזרחיה חיו עשרות שנים תחת דיקטטורה של הקומוניזם, אנו תמיד היינו עם חופשי.

שנית, אמנם האליטות המבוססות על הון אנושי מתנגדות בכל מקום לדיקטטורה, אבל האליטה העסקית בארצות הקומוניסטיות לשעבר היא בעד שלטון דיקטטורי. רודן מאפשר לעסקים שלהם לפרוח על חשבון המשאבים של הכלל, כי העסקים שלהם מבוססים על הון אנושי נמוך. זה לא המקרה בישראל. זכור שהקטר של מדינת ישראל מבוסס על הון אנושי, ולא על בעלי הון.

כל הכלכלה שלנו רוצה שוק חפשי, עם חופשי, חוקים ברורים, שופטים ישרים. לכן כל קברניטי המשק בישראל וכל הכלכלנים אמרו בבירור, שכלכלת ישראל לא תשרוד בדיקטטורה. אם כן, בישראל גם האליטה העסקית נגדך. נכון הוא שמי שצריך שחיתות כדי לשגשג, כמו המאכערים, הם בעדך, אבל הם לא האליטה הכלכלית והעסקית.

שלישית, אחד המרכיבים החשובים של דיקטטורה הוא שליטה על כוחות הביטחון. הבנת זאת. לכן מינית את בן גביר שאתה שולט בו ושולח להרוס את המדינה ואת המשטרה. אבל לא הצלחת. נתקלת בסירוב מוחלט. למשטרה עוד יש את ה-DNA של העם היהודי. היא עוד לא מושחתת ויש לה עוד רצון להיות בקרב עם חופשי.

רצית גם להכניס כאוס בצבא, ולכן מינית שני קודקודים, כאשר אחד מהם הוא אנרכיסט אמיתי. אבל מה שיציל את הצבא, את המוסריות שלו, הם כל המילואימניקים שבאופן ברור הבינו שהם לא הולכים לשרת אותך. בזכותם, ואני מודה להם, אין לך שום אפשרות לנצח.

על כן, שלושת תנאים אלו שמניתי הם תנאים הכרחיים להצליח להשליט דיקטטורה. לשמחתנו, בישראל כל התנאים הללו נגדך, כאשר הקלף החשוב ביותר, הוא שאנשי המילואים לא ישמעו לקולך, או לקולם של בן גביר וסמוטריץ'.

הקץ ברור. אולי זה ייקח חודש או מספר חודשים, אתה לא תישאר כראש ממשלת ישראל. ניסיונך להפוך לדיקטטור (ולא אתפלא שחשבת שאחריך יגיע יאיר), לא יצלח. הזכרתי את יציאת מצרים, כי אנו קרובים לפסח, אבל כאשר מדברים על חרות של עם, עלי להזכיר לך דווקא את ההיסטוריה של עם שנלחם בשביל הרעיון של חרות וצדק.

להזכירך, המהפכה הצרפתית התחילה בצורה אפילו יותר מנומנמת מההכרזה של לוין על הרפורמה-הפיכה. המהפכה הצרפתית התחילה ממסמך אשר קבע שהמדיניות הפיסקאלית של צרפת תחת המלך לואי ה- 16 לא מאוזנת, ולכן צריך להעלות את המיסים.

כמו בישראל, צרפת הייתה מחולקת בין שבטים. העם עבד, ושמר על המדינה אבל רבים חיו על חשבון העם. כמו בישראל אלו שחיו על חשבון העובדים, היו אנשי דת (קתולית במקרה של צרפת). היו גם מלחכי הפנכה בחצר המלך. שתי קבוצות פריבילגיות אלו התחילו כקבוצה קטנה אשר הלכה וגדלה. ב- 1789, נמאס לעם לממן אותם. ואז, עלייה קטנה במיסים הציתה את כל המהפכה הצרפתית, שהביאה את המסר הנפלא לעולם - חרות.

איך זה נגמר?

ראשית, הדיקטטורים הוצאו להורג או עזבו את המדינה. אסור לנו להגיע לאלימות. אצלנו, נתניהו ומשפחתו יעזבו את המדינה בשקט ובשלווה, עם הכביסה.

שנית, הכנסייה איבדה את כל כוחה, ומאז צרפת היא מדינה שיש בה הפרדה מוחלטת בין מדינה ודת. לשם גם אנחנו נגיע.

הדינמיקה ברורה, אך תקופת הזמן המדויקת עד סוף שלטונך, נתניהו, היא פונקציה של המהלכים שלך ושל המחאה. ככל שנחכה, הסכנה גדלה. דיקטטורים רבים טועים ומפספסים יציאה מכובדת מכס השילטון.

עלינו, העם, ועל השופטים לעשות מחווה כלפיך, ותמורת עזיבתך את כס השילטון תקבל מורטוריום על כל הרשעותיך. לא נבטל כלום. אבל במשך 20 שנה, כל המשפטים ייכנסו למקפיא. לא נוגעים בהם. לא שומעים עדים חדשים. כלום. אבל, נתניהו, למשרה ציבורית לא תחזור לעולם ועד.

אז נצטרך לבנות מחדש את כל מה שנהרס. נמנה ממשלה המבוססת על ערכים של צדק והפרדת רשויות. לא נאפשר שחיתות, ולא תהיה ממשלה עם יותר מאשר 18 שרים. לא תהיינה הטבות לאף קבוצת לחץ שהרסה את המדינה. הממשלה החדשה והעם שקם מחדש יחזירו עטרה ליושנה. חוזרים לסטטוס קוו של 1949. לא מממנים כוללים. לא מממנים בתי ספר ללא לימודי ליבה ותעודות בגרות. לא מאפשרים עבודה בשחור. אנו רוצים מדינה יהודית, אבל יהדות שפויה.

העם ינצח בזכות כל הכוחות הנפלאים שהתאגדו יחדיו. העם החופשי רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית.

פרופ' אליס ברזיס, פרופסור לכלכלה וראשת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית, אוניברסיטת בר-אילן