עבודות בנייה באריאל | צילום: יריב כץ
בלעדי
המדינה רוצה ליהנות מהתייקרות הנדל"ן בשטחים
האוצר ורשות מקרקעי ישראל מתכננים לגבות מהיזמים את ערך הקרקע, מהלך שיניב למדינה הכנסות של עד מיליארד שקל בשנה. המהלך צפוי לחזק את זכויות המתיישבים, והם יזכו לחוזי חכירה רגילים
מחירי הבתים והדירות בהתיישבות הכפרית ביישובי יהודה ושומרון מזנקים, וכעת גם המדינה רוצה ליהנות מההתייקרות. הקרבה של חלק מהיישובים לאזורי הביקוש בישראל, הרגיעה הביטחונית ורמת החיים הגבוהה הובילו לעליית מחירי הנדל"ן ביישובים אלה, וכעת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האוצר מבקשים לנצל את ההזדמנות להגדלת ההכנסות של הקופה הציבורית.
קראו עוד בכלכליסט:
המצב כיום אבסורדי. ערך הקרקע ביישובים אלה גבוה מאוד וזהה כמעט לערך הקרקע ביישובים הסמוכים, אלא שהקופה הציבורית לא נהנית ממנו מפני שהקבלן לא משלם באופן ישיר על הקרקע. עם זאת, רוכשי הדירות והבתים משלמים מחירי שוק, שנגזרים בעיקר ממחירי הנדל"ן באזורי הביקוש. לאן הולך ההפרש? לפחות חלק ממנו הולך לכיסיהם של הקבלנים בהתנחלויות. חלק אחר מההפרש מופנה למימוש דרישת הרשויות מהקבלנים לפיתוח מסיבי יותר של שטחי הציבור.
רמ"י והאוצר מקדמים הצעה שתאפשר לגבות מהקבלנים בהתנחלויות את ערך הקרקע. מדובר במהלך שעשוי להגדיל את ההכנסות של רמ"י בסכומים שבין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה. כדי לגבות את ערך הקרקע מהקבלן, יש לבצע שינוי משפטי בזכויות הקבלנים והתושבים על הקרקע, שינוי שאמור להיטיב עם המתיישבים ביו"ש. כיום לא מוענקים חוזי חכירה למתיישבים, אלא "חוזה בר רשות" שמשמעותו זיקה חלשה יותר לנכס. שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר ל"כלכליסט": "מתישהו המדינה יכולה לבוא לתושב ולדרוש ממנו תשלום כדי להיות חוכר".
לפי ההצעה שנדונה כעת בין רמ"י והאוצר לבין החטיבה להתיישבות וראשי המועצות, חוזי ההתקשרות שבין המדינה לבין הקבלנים שבונים בהתיישבות הכפרית יעברו מעתה דרך רמ"י. הקבלנים ישלמו על הקרקע ויקבלו חוזה חכירה. ההערכה היא כי השינוי הזה לא יגרום לעליית מחירים מפני שכבר כיום המחירים בהתנחלויות נקבעים על פי מחירי השוק, ולא על פי עלויות הקבלנים.