נבחרת הדירקטורים: הסכר הפוליטי נפרץ

בישיבת הממשלה שאישרה בסוף נובמבר את מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, אמר שר האוצר אביגדור ליברמן כי הוא מקווה שחברי ועדת גילאור לאישור כשירותם של מינויים בכירים בחברות הממשלתיות, יתפטרו. תקוותו של ליברמן התבדתה, אך הוא החליט כי במקום לשנות את הרכב הוועדה הוא ישנה את כללי המשחק. או במילים אחרות: למה לכופף את החוקים אם אפשר לכתוב אותם מחדש?

נבחרת הדירקטורים שיצאה היום לדרך עם פתיחת ההרשמה אליה, כוללת מסלול ייעודי לפוליטיקאים בכירים ולמשרתי ציבור בכירים. לפי המסלול הייעודי, שרים, מנכ"לים, וסמנכ"לים של משרדים ממשלתיים, ראשי ערים וראשי רשויות, יוכלו להתקבל לנבחרת הדירקטורים על סמך "בכירות התפקיד", ועל סמך "מומחיות בתחום הניהול הציבורי", הכוללת ניהול תקציב, הובלה של רפורמות וניסיון בניהול פעילות בזירה הבינלאומית. 

‍אביגדור ליברמן, שר האוצר | צילום: יריב כץ

זה לא השינוי היחידי בתנאי הנבחרת החדשה. הקריטריונים שהיו מרכזיים בנבחרות הקודמות - הבנה בעסקים וחברות בדירקטוריונים - צומצמו מאוד. הקריטריונים של הנבחרת הנוכחית הם הסטה משמעותית של הגה החברות הממשלתיות מהכיוון העסקי לציבורי. הסטה זו היא חתירה תחת הרעיון הבסיסי של נבחרת הדירקטורים שיזם בזמנו מנהל רשות החברות אורי יוגב.

התוצאה של המהלכים הללו תהיה כזו שמתוך 1,100 הדירקטורים שייכנסו למאגר הקרוב, השרים יבחרו את אלו שהם מכירים, כלומר, את המנכ"לים והסמנכ"לים שהם מינו, ואת חבריהם לממשלה ולשלטון המקומי שפרשו לגמלאות. ההרחבה והגמישות שעוברת נבחרת הדירקטורים הנוכחית חוטאת לכוונה המקורית של הנבחרת, ועשויה להחזיר אותנו שוב לעולם של המינויים הפוליטיים. אין מנוס מלבצע תהליך חשיבה סדור ומקצועי של דרך המינויים בחברות הממשלתיות, תהליך שצריך להסתיים בחקיקה ראשית ומוסכמת.