תחנת הכוח אורות רבין בחדרה | צילום: אלעד גרשגורן
חברת הייעוץ BDO: השימוש בפחם ב-2022 - גבוה ב-19% מהתחזיות
הפחם משמש כיום לייצור 23% מהחשמל בארץ, זאת על אף שהוא מזהם ויקר יותר מהגז הטבעי. במקביל, ההסבה המתוכננת של תחנות החשמל הפועלות על פחם לגז טבעי מתעכבת
השימוש בפחם ב-2022 צפוי להיות גבוה בכ-19% מהערכות רשות החשמל - כך לפי אומדן של חברת הייעוץ BDO.
לפי BDO, עד סוף 2022 ייצור החשמל באמצעות פחם יעמוד על 17.2 ג'יגה-וואט, שהם 22%-23% מכלל ייצור החשמל בארץ. על פי הערכת רשות החשמל מינואר, סך החשמל שהיה צפוי להיות מיוצר באמצעות פחם הוא 14.5 ג'יגה-וואט, שהם 18.5% מייצור החשמל.
לאחר שמחיר החשמל עלה באוגוסט האחרון ב-8.6%, הוא צפוי לעלות שוב בינואר הקרוב בשיעור של 8.2% בכפוף לשימוע ובכך להגיע לשיא של שבע שנים, זאת בעקבות עליית מחירי הפחם. אמנם תעריף החשמל בישראל נמוך מאשר ברוב מדינות אירופה, אך ללא השימוש בפחם המחיר בישראל יכול היה להיות נמוך עוד יותר.
כשני שליש מהחשמל בישראל מיוצר באמצעות גז טבעי במאגרים מקומיים. החברות המפעילות את המאגרים חתומות על חוזים ארוכי טווח עם הצרכנים, כך שמחיר הגז הטבעי מושפע באופן חלקי משינויים במחירי האנרגיה בעולם. כך, במקרים של זינוק במחירי הדלקים בעולם, כפי שקרה לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מחיר הגז הטבעי בישראל לא אמור להיות מושפע.
במקרה של הפחם המצב שונה, כיוון שישראל מייבאת את כל הפחם המשמש לייצור חשמל. בשנת 2021 ייבאה ישראל 6,412 אלף טון פחם, בעלות של קצת יותר משלושה מיליארד שקל. בשנת 2022, על פי הערכת רשות החשמל, יסתכם יבוא הפחם ב-6,552 אלף טון של פחם בעלות של מעט יותר מ-7 מיליארד שקל. כלומר, בעוד שכמות הפחם שתיובא לישראל גדלה ב-2% בלבד, התשלום עבור הפחם עלה ב-130%.
כיום פועלות בישראל 10 יחידות ייצור חשמל המתבססות על פחם. מתוכן, 6 יחידות מיועדות להסבה לגז טבעי ו-4 לשימור, כך שישמשו רזרבה. על פי התוכנית של חברת החשמל, עד סוף שנת 2025 צפויות כל 6 יחידות הייצור לעבור לשימוש בגז טבעי. עם זאת, שתי תחנות כבר היו צריכות להיות מוסבות עד יוני האחרון, והמהלך התעכב מסיבות שונות, ביניהן אי מציאת חלופות לייצור האנרגיה בזמן השבתת התחנות ועיכובים אצל ספקית הטורבינות, חברת ג'נרל אלקטריק.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי בחברת BDO: "האיחור בסגירת התחנות הפחמיות הוא גורם משמעותי בעליית מחירי החשמל, אולם הכשל האמיתי הינו עצירת ההשקעות בהקמת תחנות כוח בשנים האחרונות, שהביאה את משק החשמל למצב של רזרבות ייצור אפסיות שלא איפשרו להקטין את השימוש בפחם למרות האיחור. תקלות ואיחורים בהשקעות הם חלק בלתי נפרד מהמציאות של משק החשמל, והתפקיד של המדינה הוא להבטיח קיום רזרבות מספיקות שיאפשרו המשך ייצור יעיל וזול גם במצבים של איחור בהקמת תחנות. יש לקוות ששר האנרגיה הנכנס יאשר בהקדם את תוכנית פיתוח למשק החשמל, שאישורה מתעכב כבר למעלה משנה".