הסכסוך ב-NSO - חברה בת לביהמ"ש: עזרו לנו להחליט לאיזה דירקטוריון להישמע

הסכסוך בין מנהלי מפתחת תוכנות הריגול הישראלית NSO לחברה שמייצגת את בעלי השליטה בחברה מחריף: אחת החברות בקבוצת NSO עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברה המייצגת (BRG) את בעלת השליטה בקבוצה, נגד החברות האם, נגד סינדיקט המלווים של הקבוצה ונגד המייסדים עצמם - שלו חוליו ועמרי לביא, בטענה שסכסוך בין הגורמים השונים יצר מצב שבו לא ברור מי הם הדירקטורים בחברה.

"הנהלת התובעת מצאה את עצמה 'בין הפטיש לסדן'", נכתב בתביעה. "מצד אחד, הקרן ו-BRG טוענות כי מונו על ידיהן דירקטורים חדשים בתובעת, אשר התיימרו לקבל שורת החלטות בעלות השפעות מרחיקות לכת על החברה. מצד שני, בעלי מניות המיעוט טוענים כי מינוי הדירקטורים מטעם הקרן ו-BRG נעשה שלא כדין, כי החלטותיהם חסרות תוקף, ואף התריעו כי מי שיפעל לפי החלטות אלה יהיה חשוף לתביעות. חוות דעת עצמאית שקיבלה התובעת תומכת לכאורה בטענות בעלי מניות המיעוט בדבר היעדר תוקף המינוי של הדירקטורים החדשים".

התביעה היא ההתפתחות ההעדכנית במאבק שליטה סבוך וארוך שמנהלת הנהלת NSO נגד הקרן בעלת השליטה בחברה והגוף שמייצג אותה. הקרן רכשה את השליטה בקבוצת NSO ב-2019. בתחילה יוצגה הקרן על ידי חברה בשם Novalpina, ואולם באוגוסט 2021 הועבר ניהול הקרן ל-BRG, נציגיה מונו לדירקטוריון החברה בעלת השליטה ב-NSO, טריאנגל אחזקות (Triangle Holdings).

בסוף 2021, אחרי שהוכנסה NSO לרשימה השחורה של מחלקת הסחר של ארה"ב, שינתה BRG את אסטרטגיית הניהול שלה והחלה לפעול למימוש אחזקותיה ב-NSO ("'להסתלק' מהשקעתה בקבוצה", לשון כתב התביעה), מתוך תפיסה שפעילות הליבה של החברה אינה בת-קיימא עוד. על בסיס תפיסה זו, פעלה BRG על מנת להפסיק את מכירות מוצרי NSO למדינות מסוימות. במסגרת זו, פעלה BRG להפרדת קונוקסום, אחת מהחברות הבנות של NSO, ממנה – מהלך שאליו התנגדה הנהלת NSO ושהוביל להליך משפטי ממושך שהסתיים בהפרדת החברה.

התביעה שהוגשה היום היא ההתפתחות העדכנית בסכסוך השליטה, וחושפת את עומק הקרע והאיבה בין הנהלת NSO לנציגת בעלי השליטה בה. את התביעה הגישה חברה בשם קיו סייבר טכנולוגיות, שמתוארת בתביעה כ"נמנית עם קבוצת חברות המכונה 'קבוצת NSO'". "חלק ניכר מהפעילות העסקית של החברות, ובכלל זה פעילות הפיתוח, השיווק והמכירות של הקבוצה נעשית באמצעות שתי חברות ישראליות, NSO והתובעת – חברת Q". בפועל, ההבדל בין NSO לקיו אינו ברור לחלוטין, וייתכן שאינו משמעותי.

לטענת קיו, בדצמבר שעבר בית משפט בלוקסמבורג, שדן בסכסוך בין הדירקטורים של Novalpina (השותפה המנהלת הקודמת של הקרן בעלת השליטה), פסק שפעולות שנעשו על ידי דירקטורים שמינתה Novalpina בין אוגוסט לדצמבר 2021 בטלות וחסרות תוקף. בעקבות זאת פעלה BRG למנות דירקטורים מטעמה לחברות הקבוצה – תמרה מקרנקו ואשר אלן בורנשטיין. "הדירקטורים החדשים שמונו (שלא כדין, לטענת בעלי מניות המיעוט) התיימרו לקבל שורה של החלטות, שחלקן בעלות השלכות מרחיקות לכת ועלולות לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בתביעה. "בנוסף, הם דרשו מהנהלת התובעת למסור להם מסמכים שונים, הכוללים מידע סודי ורגיש של התובעת".

קיו טוענת שלא קיבלה הודעה מסודרת על מינוי הדירקטורים החדשים, חרף בקשותיה. ב-16 בדצמבר, קיבלה החברה מכתב מטעם בעלי מניות המיעוט (חוליו ולביא), שבו נטען שהחלטות הדירקטורים החדשים חסרות תוקף לאור ההליכים המשפטיים בלוקסמבורג, שלא ניתן להסתמך על הוראות של נציגי BRG, וששינוי הרכב הדירקטורים או מסירת מידע הם בעוולות בלית חוקיות.

עשרה ימים מאוחר יותר זימנו הדירקטורים החדשים ישיבת דירקטוריון ל-29 בדצמבר. "מנכ"ל התובעת פנה לנציגת BRG, גב' מקרנקו, ציין כי לא קיבל הודעה על שינוי הרכב הדירקטוריון ואת ההחלטה על כך, וביקש לקבל את ההחלטה. הוא הזכיר את הטענות שהועלו במכתב בעלי מניות המיעוט. במענה השיבה גב' מקרנקו כי אין כל כוונה להתייחס לנקודות שהעלה והוא נדרש לספק בדחיפות מידע ומסמכים שפורטו בתשובתה". במכתב אחר מה-29 בדצמבר, סינדיקט המלווים (שמייצג קבוצה של גופים שהלוו ל-NSO כחצי מיליארד דולר) אמר שגם הוא מטיל ספק בלגיטימיות ההחלטות של BRG והדירקטורים שמינתה, וביקש להורות להם שלא לנקוט באף פעולה עד הכרעת ההליכים בלוקסמבורג.

ישיבת הדירקטוריון התקיימה חרף אזהרות אלו, ובמהלכה התקבלו "שורה של החלטות לעומתיות כלפי החברה והנהלתה". בין היתר נדרשה התובעת להעביר מסמכים ומידע בעלי רגישות מסחרית ושנמצאים תחת מגבלות רגולטוריות. מנכ"ל קיו ביקש שוב לקבל את החלטת המינוי של הדירקטורים מטעם BRG, וב-6 בינואר השנה השיבה מקרנקו שהיא מסרבת להציג את ההחלטה על מינויה, והציגה חוות דעת של פרקליטים מאנגליה לגבי פסד הדין שהתקבל בלוקסמבורג. המנכ"ל השיב למחרת שחוות דעת זו אינה מספקת, ושלקיו חוות דעת אחרת של עו"ד מלוקסמבורג שסותרת את חוות הדעת מאנגליה.

השבוע, ביום ראשון, זימנה מקרנקו ישיבת דירקטוריון נוספת ליום רביעי, שנדחתה בהמשך ליום שישי, בה "יידונו נושא 'הציות' של הנהלת התובעת", לשון התביעה. שלשום שלחו בעלי מניות המיעוט מכתב נוסף, ששב וחזר על טענותיהם לגבי מינוי הדירקטורים.

"התובעת והנהלתה אינן מביעות עמדה לגופה של המחלוקת בין הנתבעים השונים, ואין להן אפשרות להכריע בה", נכתב בתביעה. "אולם, לשיתוף פעולה מצד התובעת והנהלתה עם החלטות דירקטוריון שיתברר כי הן לא חוקיות, עלולות להיות השלכות חמורות ביותר. נסיבות אלה מקימות לתובעת ולהנהלתה אינטרס ממשי וישיר סעד הצהרתי שיכריע בין עמדות הנתבעים השונים, מכאן ולכאן".

קיו מבקשת מבית המשפט לפסוק מיהו הדירקטוריון שלה, האם יש תוקף למינוי של מקרנקו ובורנשטיין והאם יש תוקף להחלטת הדירקטוריון מ-29 בדצמבר שמורה לחברה לבצע פעולות שונות ובהן מסירת המידע והמסמכים. כן הגישה החברה בקשה דחופה למתן סעד זמני, שיורה על שימור המצב הקיים ערב מינוי הדירקטורים החדשים, ושיקבע שהחברה והנהלתה לא מחויבות לפעול לפי החלטות הדירקטוריון או הוראות הדירקטורים החדשים.