כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB | צילום: איי פי
מול משבר אנרגיה חריף: הבנק האירופי העלה את הריבית ב-0.75% ל-1.25%
זוהי העלאה שניה ברציפות שמבצע הבנק המרכזי של האיחוד, בראשות כריסטין לגארד, בשיעור זהה לרוב התחזיות; כמו בארה"ב ובאנגליה, גם כאן ההעלאה מכוונת למאבק באינפלציה, שנסקה באוגוסט לרמה של 9.1%; "הבנק מצפה שיבוצעו העלאות ריבית נוספות, שכן האינפלציה גבוהה הרבה יותר מדי והיא צפויה להישאר מעל היעד לתקופה ממושכת"
הבנק האירופי המרכזי (ECB) בראשות כריסטין לגארד העלה היום את הריבית ב-75 נק' בסיס (0.75%), מ-0.50% ל-1.25%. ההעלאה תאמה את הטווח העליון של התחזיות, שעמדו על בין 50 ל-75 נקודות - רוב הכלכלנים ציפו ל-75 נקודות.
"הצעד המהותי הזה משקף את המעבר שלנו מהעדפת תהליך של הסתגלות לשינויים בריבית למדיניות שתקדם את החזרת האינפלציה ליעד של 2% שהציב הבנק", נאמר בהודעת ה-ECB. עוד נכתב, כי "הוועדה המוניטארית מצפה כי יבוצעו העלאות ריבית נוספות, שכן האינפלציה גבוהה הרבה יותר מדי והיא צפויה להישאר מעל היעד לתקופה ממושכת".
ה-ECB מציין עוד כי "העלייה חדה במחירי האנרגיה והמזון, לחץ של ביקושים בחלק מהסקטורים בעקבות הפתיחה המחודשת של הכלכלה, וזאת לצד הקשיים בשרשרת האספקה – כל אלה ממשיכים לדחוף את האינפלציה. לחצי המחירים ממשיכים להתחזק ולהתרחב לכל אורכה של הכלכלה והאינפלציה צפויה להמשיך לעלות בטווח הקצר".
הוועדה המוניטארית עדכנה כלפי מעלה את תחזית האינפלציה ל-8.1% בממוצע ב-2022, 5.5% ב-2023 ו-2.3% ב-2024. במקביל חתכה הוועדה את תחזית הצמיחה של מדינות האיחוד ל-3.1% ב-2022, 0.9% בלבד ב-2023 ו-1.9% ב-2024.
"מחירי האנרגיה הגבוהים מאד מורידים את כוח הקניה של האנשים בהתאם להכנסה שלהם, ועל אף האובדה שצוואר הבקבוק בשרשרת האספקה מתחיל להשתחרר, הוא עדיין מגביל את הפעילות הכלכלית. בנוסף, הנזקים של המצב הגיאופוליטי, ובמיוחד הפלישה הלא מוצדקת של רוסיה לאוקראינה, מכבידים על הביטחון של העסקים ושל הצרכנים", נאמר בהודעה.
בהחלטתו קודמת מ-21 ביולי העלה הבנק העלה ה-ECB את הריבית ב-50 נקודות, מרמה אפסית ל-0.50% - בשעתו כשהאינפלציה עמדה על 8.6%. בשבוע שעבר עדכנה הלשכה האירופית לסטטיסטיקה כי האינפלציה קפצה באוגוסט לרמה של 9.1% בחישוב שנתי.
הבנק האירופי מתמודד עם מציאות מורכבת יותר מזו של הפד האמריקאי, שכן עליית המחירים החזקה במדינות האיחוד (וכך גם באנגליה) נובעת בעיקרה מחזית ההיצע, בראש ובראשונה של אנרגיה. זאת בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה וצמצום חריף של יבוא הגז מרוסיה - ונסיקה של עשרות אחוזים במחירי הגז ביבשת. הבנק האירופי נדרש להתמודד גם עם ההשלכות החמורות האפשריות של העלאת ריבית על מדינות חלשות, איטליה בראשן, שמתמודדות ממילא עם תשואות אג"ח גבוהות מאד.
מנגד, האינפלציה בארה"ב נובעת בעיקרה מעלייה חזקה בביקושים - וכמובן שהיא לא מתמודדת עם ביזור הריבונויות האירופי - ולפיכך העלאות הריבית של הפד להיות יעילות הרבה יותר במאבק באינפלציה. בהחלטתו האחרונה מ-27 ביולי העלה הפד האמריקאי את הריבית ב-0.75% לטווח שבין 2.25% ל-2.5% - העלאת ריבית רביעית ברציפות שביצע הבנק בהובלת היו"ר ג'רום פאוול מאז חודש מרץ.
האינפלציה בארה"ב עמדה ביולי על 8.5%, מול נתון של 9.1% ביוני. על אף הירידה המתונה המעודדת הזו בקצב האינפלציה, בעקבות נאומו הניצי מאד של פאוול בג'קסון הול לפני שבוע וחצי, התחזיות הן להעלאה נוספת של 75 נקודות בסיס בישיבת הפד הבאה, ב-21 בספטמבר. יו"ר הפד הבהיר בנאום כי בכוונת הבנק להמשיך ולהעלות ריבית - וזו תישאר גבוהה מאד - עד לריסון מוחלט של מדד המחירים, גם במחיר של מיתון כלכלי.