שריפת ענק משתוללת בשפרעם כבר 5 ימים - והתושבים נושמים אוויר רעיל

ביום שישי האחרון, ערב ראש השנה, כשהמשפחות יושבות סביב שולחן החג, החלו תושבי אזור עמק יזרעאל להריח ריח חזק של עשן כבד, שהלך ועטף את היישובים שפרעם, אלון הגליל, ביר אל מכסור, עדי ושמשית. הסיבה: באתר הפסולת הפיראטית בשפרעם התלקחה שריפת ענק. התושבים המודאגים הזעיקו למקום את כוחות הכיבוי וההצלה, והתקשרו למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה. כבאיות שהגיעו למקום אמנם הצליחו למנוע את התפשטות האש, אבל הבעירה כבר השתלטה על רוב הפסולת בשטח. לאורך החג כולו המשיכה השריפה והתושבים נאלצו להתמודד עם המפגע הסביבתי והבריאותי שאפף את שכונותיהם. למעשה גם בשעות אלה ממשיך האתר להעלות עשן.

אתר הפסולת הפיראטי צבר בשנה האחרונה כמויות ענק של פסולת – יותר מ-15,000 קוב של פסולת גושית (קרטונים, פלסטיק, פסולת בניין, צמיגים ועוד), אל מול עיניהן הפקוחה של הרשויות. שלשום (יום ב׳), שלושה ימים לאחר שפרצה השריפה הגדולה, המשרד להגנת הסביבה הוציא צו מנהלי למניעה או לצמצום זיהום האוויר לעיריית שפרעם, כך שתאלץ לפנות את האתר "בצורה מקצועית כך שלא תישאר בעירה פנימית לחודשים רבים אחרי", כך לדברי ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. לפי ההערכות, הפינוי עשוי להימשך כשבוע עד עשרה ימים, כשבשטח ייתכן שהבעירה הפנימית תמשך, לרבות השלכותיה הסביבתיות והבריאותיות.

האתר עצמו מוכר למשרד להגנת הסביבה ולעיריית שפרעם. המקום משמש בפועל כאתר לסילוק פסולת לא חוקי הנמצא באחריות ובשליטת עיריית שפרעם, ואף נמצא בהליכי אכיפה של המשרד להגנת הסביבה. לטענת המשרד, אנשיו התריעו על הסכנה הקיימת באזור כבר בדצמבר 2022 וערכו שימוע לעירייה בינואר. בחודש יולי הודיע המשרד כי על העירייה לפנות את הפסולת עד ה-10 באוגוסט, אך הפסולת המשיכה להיערם ולסכן את הציבור, עד אשר התלקחה. העירייה בחרה קבלן פינוי לפסולת באמצעות מכרז ב-23 באוגוסט, והוא החל לבצע את העבודות בשבוע שעבר - יומיים בלבד לפני פרוץ השריפה במקום. ראש עיריית שפרעם הגיש תלונה במשטרה נגד מי שלטענתו הצית את האש, על פי מה שנצפה במצלמות האבטחה באזור.

לפי פניית המשרד להגנת הסביבה לעיריית שפרעם ביום א׳ האחרון, "בסיורים רבים שנערכו בשטח האתר ע"י נציגי המשרד מאז נובמבר 2022, נצפו כמויות גדולות של פסולת שהושלכה על קרקע חשופה. עיריית שפרעם נדרשה פעם אחר פעם במשך מספר חודשים לפעול לניקוי המפגע והחזרת השטח לקדמותו בתוך לוחות זמנים סבירים לביצוע, אך הביצוע לא יצא לפועל והמפגע נותר ללא טיפול ואף כמות הפסולת בשטח רק הלכה וגדלה. כתוצאה מהשריפה, קיים יסוד סביר להניח כי נגרם זיהום אוויר כמשמעותו בחוק אוויר נקי״.

זיהום האוויר בישראל מוביל למותם של 2,500 בני אדם בשנה, ושריפות הפסולת הן חלק מהגורמים לפליטת חלקיקים מזהמים המסכנים את בריאות הציבור. רופא באחת מקופות החולים המתגורר באזור, אמר לכלכליסט; ״יש הר של פסולת שמצטבר כבר שנה. באופן אקספוננציאלי בחודשים האחרונים, ההר הזה גדל. זאת הפעם השנייה שיש שם שריפה, ולפני כמה חודשים גם שרפו שם צמיגים. הפעם השריפה הזו הייתה ענקית. הסבירו לנו שקשה להשתלט על השריפה הזו. אנחנו מתעוררים ב-4 בבוקר כשהאוויר משנה כיוון ומגיע לבתי התושבים. יותר ויותר אנשים מגיעים למרפאה שלי עם עיניים שורפות וגרון שורף ועם התקפי אסטמה למרות שזו לא תקופה של החמרת אסטמה. אין לי איך לייחס את זה אלא רק לעשן. אנשים מגיעים עם תלונות אחרות למרפאה ומתחילים לדבר על השריפה. יש המון כעס. אנחנו נושמים אוויר מזוהם וזיהום אוויר משפיע על הבריאות. יש שם פלסטיק, ריהוט, כימיקלים שנשרפים. אם ילד קטן שסובל מנזלת נושם למשל את הזיהום הזה, בוודאי שתהיה החמרה במצבו. אם מישהו שיש לו אסטמה ומאוזן נושם אוויר באזור הזה, הוא יכול להגיע להתקף. זה עשן מאוד כבד״.

אתמול (יום ג׳) בשעות אחר הצהריים, לאחר ימים ארוכים שבהם המפגע הוסיף לבעור מול עיניי התושבים, הודיעו משרדי הגנת הסביבה והבריאות כי הם ממליצים לאוכלוסייה הרגישה ביישובי האזור להימנע משהייה שלא לצורך בחוץ. זאת, לאחר שבימים האחרונים הגיעו למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה פניות על מפגעי ריח ודיווחים על צריבה בעניים, דמעה, קשיי נשימה, שיעול והתקפי אסטמה. לפי נתונים שמדדו כונני החירום של המשרד הפרוסים בשטח, לא נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד של חלקיקים נשימים (pm2.5). אולם המדידה התבצעה היום – לאחר ששריפת הענק הצטמצמה מאוד ומרבית המזהמים כבר נפלטו, והיא התמקדה בסוג אחד של מזהם אוויר, ללא מדידה של VOC (מזהם אופייני של שריפה בתנאים לא מבוקרים, המכיל חומרים מסרטנים), מזהמים נוספים בעלי משמעות בריאותית. בדיקה זו תתבצע מחר, חמישה ימים לאחר פרוץ השריפה. למעשה, התושבים לא יודעים עד כמה חמור היה המפגע הבריאותי במהלך ימי החג, בהם בערה השריפה בעוצמה.

"האירוע הזה מצביע על תופעה רחבה של פסולת פיראטית, בכל המדינה. אנחנו מרגישים את זה היטב בעמק יזרעאל", אומרת מירה, תושבת עדי. ״יש לנו נחל שזורם מתחת לישוב, נחל ציפורי, ואנחנו מוצאים בו פסולת כמו גוויות של בעלי חיים, ובדרך אליו ערמות של פסולת בניין. ליד יער קריית אתא יש ערמות של פסולת פיראטית. כל העניין של ניקיון סביבתי מוחזק על ידי מתנדבים שמנקים את הנחל ואחרי שבוע שוב יש ערמות פסולת. זה מצביע על בעיה כלל ארצית: המדינה לא מטפלת בזה. אין מדיניות, אין פתרונות ובסוף אנחנו נשארים עם זיהום סביבתי ונושמים חומרים רעילים ומסרטנים בשריפות פסולת".

מירה, תושבת הישוב עדי: "המדינה לא מטפלת בזה. אין מדיניות, אין פתרונות ובסוף אנחנו נשארים עם זיהום סביבתי ונושמים חומרים רעילים בשריפות פסולת"

במחקר שגיבש מרכז המחקר והמידע של הכנסת צוין כי בשל חולשתן הכלכלית של רשויות מקומיות לא-יהודיות - אצל רבות מהן מערך פינוי הפסולת אינו פועל כראוי. אי-עמידה בתשלומים לקבלנים לפינוי פסולת ומחסור במתקני קצה לקליטת פסולת מוביל להשלכת פסולת בשטחים פתוחים, לשריפת פסולת ולריבוי מפגעים סביבתיים. וכך מדי שנה יש אלפי אירועי שריפת פסולת בישראל, איתם נאלצים להתמודד מספר בודד של פקחים סביבתיים. לדברי פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, "שריפת פסולת באתרים פיראטיים בשטחי מדינת ישראל או בשטחי הרשות הפלסטינית היא כבר מזמן מכת מדינה ואחד מגורמי זיהום האוויר המשמעותיים ביותר בישראל. השריפות הללו אחראיות לפליטה של כ-10% מכלל החומרים האורגאניים המסוכנים והרעילים שנפלטים במדינה בכל שנה, יותר מאלו הנפלטים מכלל מפעלי התעשייה בישראל או מכל תחנות הדלק ומתקני אחסון הדלקים במדינה. כשמדובר בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, כמו בנזן ופורמאלדהיד, המספרים קיצוניים עוד יותר, ושרפה לא חוקית של פסולת אחראית לכ-46% מכלל הפליטות של חומרים אלו במדינה כולה. עם זאת, מדינת ישראל והמשרד להגנת הסביבה בראש, מקצים משאבים דלים לפיקוח ואכיפה בתחום, ולא מייצרים הרתעה מול העבריינים, ובכך מפקירים את בריאות אזרחי ישראל".

אזרחים ברחבי הארץ חשים על בשרם עד כמה הפכה התופעה למכת מדינה מסוכנת. ברחבי ישראל שופכים קבלנים פסולת לא חוקית בטבע או באתרים לא מוסדרים ומסכנים את הסביבה ואת הציבור, במטרה לחסוך את כספי היטל הטמנת הפסולת, המשולמים להם על ידי העיריות. באופן הזה קבלנים שפועלים באופן לא חוקי יכולים לגבות תשלום זול יותר מהעיריות עבור פינוי פסולת ולשלשל רווח גבוה יותר לכיסם במקום לשלם על הטמנה חוקית של פסולת. "האירוע המסוכן הזה הוא תוצאה ישירה של מדיניות כושלת של המשרד להגנת הסביבה בניהול נושא הפסולת בכלל ובנושא ׳תחנות המעבר׳ בפרט", אומרת עו״ד ג׳מילה ואכים, מנהלת עמותת ״אזרחים למען הסביבה״. "כבר שנים שאנחנו דורשים להסדיר את נושא תחנות המעבר, לסגור תחנות לא מורשות ולמצוא חלופות אחרות לצרכים של הרשויות. המשרד יודע במשך שנים על קיומן של עשרות ואף מאות תחנות לא מורשות כאלה, ולא רק בישובים ערביים, ובשנים האחרונות שלחנו למשרד עשרות דיווחים על תחנות כאלה, כולל תיעוד של שריפות, מעדיפים לעצום עין ולעשות ׳כאילו׳ אוכפים את החוק על ידי שליחת מכתבים והוצאת צווים ריקים מתוכן לרשויות. לצערי, המשרד מעדיף להמשיך לעסוק בכיבוי שריפות על חשבון בריאות הציבור".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״המשרד פועל ללא לאות לסגירת תחנות מעבר בלתי חוקיות במסגרת הסמכויות החוקיות והמשאבים הנתונים ברשותו. במקביל, המשרד מקדם תיקוני חקיקה אשר ירחיבו את סמכויותיו בתחום ויאפשרו שימוש כלי אכיפה בעלי רמת הרתעה גבוהה יותר, כולל הגדלת סכומי הקנסות, מנגנוני ערבויות, כלי רישוי מתקדמים יותר, כנהוג במדינות המפותחות. יש להדגיש, כי האחריות לטיפול בפסולת היא של הרשות המקומית. התחנה בשפרעם היא תחנה פיראטית שנגדה ננקטו ומוצו הליכי האכיפה. המשרד פועל מול תחנות פיראטיות נוספות במחוז צפון באמצעות כל הכלים העומדים לרשותו״.