הימרת נגד חברות הספאק ונגד קאת'י ווד? הרווחת בגדול

עד כה, 2022 היתה שנה לא קלה עבור השווקים בכלל ועבור מניות הטכנולוגיה בפרט, שהובילו את הירידות במהלך השנה הזו, לאחר שהיו אלו שהובילו את הראלי בשווקים שהחל באמצע 2020.

המחצית הראשונה של השנה הנוכחית היתה, למעשה, פתיחת השנה הגרועה מאז 1970, כשמדד הנאסד"ק עתיר מניות הטכנולוגיה צנח ב־29.5%, מדד S&P 500 נפל ב־21% ומדד דאו ג'ונס ירד ב־15.3%. בסך הכל איבדו 500 החברות הגדולות בארה"ב 9 טריליון דולר משוויין.

מטבע הדברים, ענקיות הטכנולוגיה, שהן כיום החברות הגדולות בעולם במונחי שווי שוק, אחראיות לחלק ניכר מהשמדת הערך הזו. כך, למשל, אמזון ירדה מתחילת השנה הנוכחית ב־34% לשווי של 1.1 טריליון דולר לעומת שווי של 1.7 טריליון דולר בתחילת שנה, מיקרוסופט איבדה 22.5% משווייה, גוגל עם ירידה של 25% ונטפליקס עם קריסה של 70% משווייה מתחילת השנה. הטלטלה בשווקים הובילה לכך ששוק הנפקות הספאק נסגר לחלוטין, בעוד ב־2021 נרשמו שיאים בתחום זה בארה"ב. הדבר הוביל לכך שהטרנד של 2021 בתחום ההנפקות — ספאקים (SPAC)

(special purpose acquisition company) כמעט קפא לחלוטין. ספאקים הן חברות צ'ק פתוח. כלומר, כאלו שמנפיקות כדי לגייס כסף ממשקיעים במטרה להתמזג עם חברה פרטית בעלת פעילות קיימת בתוך פרק זמן מוגדר, של לרוב שנתיים, שלאחריו הכסף חוזר למשקיעים במידה והספאק לא הצליח לבצע מיזוג.

כך, אם ב־2021 בוצעו בארה"ב 612 הנפקות של ספאקים שגייסו 162.5 מיליארד דולר, הרי שב־2022 מספר ההנפקות ירד ל־70 בלבד והיקף הגיוס הכולל צנח ל־12 מיליארד דולר. אלו מספרים שמזכירים את 2019-2018, השנים שלפני הנסיקה בתופעת הספאק. ב־2018 בוצעו 46 הנפקות וגויסו 10.7 מיליארד דולר וב־2019 בוצעו 59 הנפקות וגויסו 13.6 מיליארד דולר. הקפיצה הגדולה החלה ב־2020, אז בוצעו 248 הנפקות וגוייסו 83.3 מיליארד דולר.

התפוצצות תופעת הספאקים היא במידה רבה תוצר לוואי של המאבק בקורונה מצד בנקים מרכזיים שנקטו במדיניות מוניטרית מרחיבה. כלומר, שמרו על ריבית נמוכה והרחיבו את המאזן שלהם תוך הזרמת נזילות אדירה לשווקים. את התופעה הובילו חברות הטכנולוגיה שהתמזגו בהמוניהן לספאקים. אולם הטלטלה הנוכחית בשווקים שינתה את המצב והשוק כמעט נסגר לאחר שחברות רבות איבדו גם 80% משוויין לאחר המיזוג, מה שהוביל לאכזבה בקרב המשקיעים.

בהתאם לכל זאת, מי שהימר נגד הטכנולוגיה ונגד הספאקים - הרוויח בגדול. אריק בלכונאס, אנליסט בבלומברג שמתמחה בקרנות סל (ETF), פרסם בתחילת החודש את דרוג קרנות הסל שנסחרות בניו יורק שהשיגו את התשואה הטובה ביותר במחצית הראשונה של שנת 2022.

בראש הרשימה ממוקמות שתי קרנות סל בחסר (שורט): קרן הסל SOGU, שמהמרת נגד תוצאותיהן של חברות שהפכו סחירות באמצעות מיזוג עם חברות ספאק והשיגה מתחילת השנה ועד לסוף חודש יוני תשואה של 120%; וקרן הסל SARK, קיצור של שורט על ארק, שמהמרת נגד קרן הדגל המנוהלת של קאת'י ווד - ארק חדשנות (ARK Innovation) והשיגה באותה התקופה תשואה של 73%.

מדובר בתשואה פנומנלית ויוצאת דופו ביחס למתרחש כעת בשווקים, ובמידה רבה מדובר בתנועת מלקחיים נגד הטכנולוגיה, שכן, כאמור, ווד היא משקיעת טכנולוגיה בולטת והספאקים היו פלטפורמה משמעותית עבור חברות טכנולוגיה לכניסה לשוק הציבורי.

שתי הקרנות מנוהלות על ידי Tuttle Capital Management בניהולו של מת'יו טאטל (Matthew Tuttle), שנכון למחצית חודש מאי ניהלה נכסים בשווי של כ־600 מיליון דולר, שני שלישים מהם ב־SARK. נכון לסוף יוני, ובעקבות הצלחתה, הגיע שווי הנכסים של SARK ל־500 מיליון דולר. SOGU, ובשמה המלא

Short De-SPAC ETF, הושקה במאי 2021 ולמעשה עוקבת במהופך אחרי תוצאותיה של קרן הסל DSPC, או בשמה המלה De־SPAC ETF, גם היא של Tuttle Capital Management, אשר עוקבת אחרי תוצאותיהן של 25 חברות פרטיות שהפכו לציבוריות באמצעות מיזוג עם חברות ספאק.

חברות אלה, שמכונות גם "חברות ארנק" מגייסות כסף ממשקיעים חיצוניים ונסחרות בבורסה במטרה לאתר ולמזג לתוכן חברות פרטיות שמעוניינות להפוך לציבוריות מבלי להידרש להליך ההנפקה הראשוני (IPO) שמורכב יחסית.

SARK ובשמה המלא Tuttle Capital Short Innovation ETF, היא קרן מנוהלת שעוקבת במהופך אחרי תוצאותיה של קרן ARK Inovation ETF של ווד. היא הושקה על ידי טאטל בנובמבר 2021 לאחר שארק חדשנות שהניבה תשואה של 157% בשנת 2020, בין היתר באמצעות השקעה בחברות כמו טסלה שבשליטת אלון מאסק, שהציגה באותה השנה זינוק של 740% במחיר המניה, וב־2021 הוסיפה עוד 50% לשווייה. אך עד כה, ב־2022 היא צנחה ב־56%.

גם מניית טלאדוק (Teladoc Health inc) שעוסקת ברפואה דיגיטלית, שבה השקיעה ווד, זינקה ב־2020 ב־139% אך ב־2021 היא צנחה ב־54% ובמחצית הראשונה של 2022 היא המשיכה את הנפילה כשאיבדה 62% משוייה.

ווד, שייסדה את ARK Inovation ETF נחשבת כגורו השקעות עבור משקיעים עצמאיים רבים והוכרזה כ"בוחרת המניות הטובה ביותר" ב־2020. הקרן שלה ממוקדת בהשקעה בחברות טכנולוגיה בעלות פוטנציאל ל"חדשנות משבשת" וכחלק מכך משקיעה בחברות שעוסקות באינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה, וטכנולוגיית בלוקצ'יין. ב־2020 הקרן של ווד השיגה באותה השתשואה של 157%, שהצטרפה לתשואה של 35% ב־2019, ובזכות שמה של ווד, כמעט כל חברה שבה השקיעה באותה העת זינקה. אך בשנת 2021 החלה הנפילה, כשהקרן ירדה ב־23%, ובמחצית הראשונה של 2022 המשיכה וירדה ב־56%.

טאטל אמר בראיון לבלומברג סמוך להשקת SARK כי "במובן מסויים, ארק חדשנות מייצגת חשיפה לסל של מניות הייטק לא רווחיות. אז חשבנו שנכון שיהיה למשקיעים כלי לפתוח שורט נגד הקרן. למשקיעים שאינם מוסדיים אין אפשרות לפתוח שורט כהלכתו על מניות או תעודות סל, או שיש להם קושי למצוא את מי שישאיל להם את המניות לטובת ביצוע השורט".