תמריצים ממשלתיים החזירו את הילודה לרמות שקדמו לקורונה

מדיניות התמריצים שנקטו ממשלות כדי למתן את ההשפעה הכלכלית של משבר הקורונה, הביאה לכך שמספר הלידות בכלכלות המפותחות חזר במידה רבה לרמות שנרשמו לפני המגפה — כך עולה מניתוח שביצע "פייננשל טיימס".

בשלהי 2020 החל מספר הלידות לצנוח, לאחר שהקורונה התפשטה ביתר שאת ואנשים נאלצו להיסגר בבתיהם. כתוצאה נרשמה החמרה במגמה הדמוגרפית המסוכנת ממילא של התכווצות האוכלוסייה במדינות עשירות. המגמה הזו שיקפה ירידות שנצפו גם בזמן מגפת השפעת של 1918, השפל הגדול בשנות ה־30 והמשבר הפיננסי העולמי ב־2008. אלא שניתוח של נתונים לאומיים מצביע על התאוששות מהירה ברוב המדינות המפותחות.

"הירידה בלידות בטווח הקצר שנצפתה במדינות רבות עולה בקנה אחד עם משברים היסטוריים אחרים, אך במקרה של הקורונה, המגמה היתה קצרה יותר", נמסר מהאו"ם. זאת, בעיקר הודות להוצאות ממשלתיות ומאמצים אחרים שנעשו כדי לייצר ולהפיץ חיסונים לקורונה. אי־הוודאות הכלכלית "טופלה באמצעות חבילות התמריצים ומהלכי ההרחבה הכמותית של הבנקים המרכזיים", אמר קלאוס פרטנר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים.

הפעילות המינית ירדה

לפי סקר של Ifop הצרפתית, כאשר מדינות רבות הטילו לראשונה סגר בתחילת 2020, הפעילות המינית ירדה. בין שלהי 2020 למחצית הראשונה של 2021, תשעה חודשים לאחר הסגרים הראשונים, מדינות שונות, החל מסין ועד צרפת, דיווחו על מספר הלידות הנמוך ביותר בתולדותיהן. באיטליה היו ב־2021 פחות לידות מאשר בכל עת אחרת מאז הקמת המדינה ב־1861.

שיעורי הפריון מתייחסים למספר התינוקות הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה. לפי דמוגרפים, מקובל בדרך כלל לטעון שאוכלוסיית מדינה יכולה לגדול ללא הגירה נטו רק אם לזוגות יש בממוצע 2.1 ילדים לפחות. בכלכלות מפותחות רבות שיעורי הפריון נמוכים היום באופן משמעותי.

קייט צ'וי, מנהלת המרכז למחקר על אי־שוויון חברתי, אמרה שאנשים נוטים ללדת פחות ילדים כשהם מתמודדים עם "אירוע קטסטרופלי וממושך שגורם לרמות גבוהות של אי־ודאות". זוגות מתקופת הקורונה "אולי לא ירצו להביא ילד לעולם כל עוד אינם יודעים אם ובאיזה אופן יקבלו את המשכורת הבאה שלהם", אמרה.

אבל מאוחר יותר ב־2021, הלידות החלו להתאושש במדינות שונות — בהן ארה"ב, המדינות הנורדיות, אוסטרליה וישראל — שם הן חזרו, ובמקרים מסוימים אף עקפו מגמות שקדמו למגפה במה שדמוגרפים מכנים אפקט התיקון. עד סוף 2021 המדינות רשמו את העלייה השנתית הראשונה בלידות מאז 2015.

לאחר שחוותה ירידה חדה, בספרד היו במרץ ובאפריל שעבר יותר לידות מאשר בתקופה המקבילה ב־2020. בגרמניה היו יותר לידות במרץ 2021 מאשר בכל חודש מרץ אחר ב־20 השנים האחרונות. המשרד למפקד אוכלוסין בארה"ב ציין שמספר התינוקות שנולדו בין דצמבר 2020 לפברואר 2021 היה נמוך בצורה יוצאת דופן, וכי בכל יום בחודש דצמבר נגרעו עוד 763 לידות. "סביר להניח שזו התוצאה של הקורונה", אמרה אן מורס, דמוגרפית במשרד מפקד האוכלוסין. במחצית השנייה של 2021 ארה"ב כבר רשמה את אותו מספר לידות כמו בתקופה המקבילה ב־2019.

מומחי אוכלוסין וכלכלנים מציינים כי התמריצים המוניטריים והפיסקאליים שהשיקו ממשלות רבות בחודשי המגפה הראשונים היוו גורם מכריע שסייע למנוע ירידה מתמשכת יותר בהיקף הילודה. קרוליין שמיד, מנהלת אגף הפריון והזדקנות האוכלוסייה במחלקה לעניינים כלכליים וחברתיים של האו"ם, אמרה כי יוזמות שהתבטאו בתמריצים מילאו תפקיד במניעת ירידה חדה בשיעורי הפריון בכך שיצרו חיץ פיננסי נגד אי־ודאות כלכלית.

אבטלה דוחה ילודה

"הירידה בפריון במהלך משברים כלכליים ומיד לאחריהם נגרמת על ידי זוגות שדוחים את הלידה לנוכח האבטלה הגואה, חוסר הביטחון הגובר במקום העבודה והירידה בהכנסה של משק הבית", אמרה. "התמריצים המוניטריים שנתנו ממשלות במדינות מסוימות סייעו למנוע ירידות חדות יותר בפריון בתחילת המגפה". ועדיין, פצצת הזמן הדמוגרפית שאיימה על העולם לפני המגפה, עדיין שם: ירידה בשיעורי הפריון שמאיימת להאט את הצמיחה ומאלצת מדינות להתמודד עם העלויות של הזדקנות האוכלוסייה.

שיעור הפריון העולמי הגיע לשיא של חמישה ילדים בממוצע לאישה ב־1960 ומאז הוא נמצא בצניחה חופשית. כתוצאה, דמוגרפים מאמינים שאחרי מאות שנים של שגשוג, העולם נמצא על סף ירידה טבעית באוכלוסייה. לפי מאמר של כתב העת "לאנסט" מ־2020, אוכלוסיית העולם תגיע לשיא של כ־9.7 מיליארד ב־2064 ותרד ל־8.7 מיליארד בסביבות סוף המאה. כ־23 מדינות יכולות לצפות שאוכלוסייתן תצטמצם בחצי עד 2100. אוכלוסיית יפן תקטן משיא של 128 מיליון ב־2017 לפחות מ־53 מיליון, ואילו אוכלוסיית איטליה תצטמק מ־61 מיליון ל־28 מיליון.

שיעורי פריון נמוכים מייצרים שרשרת של אירועים כלכליים. המשמעות של פלח צעירים קטן יותר היא התכווצות כוח העבודה, מה שפוגע בהכנסות ממסים ובהפרשות לפנסיות וביטוחי בריאות. "כלכלה שמתאפיינת במחסור בכוח אדם עלולה לחוות עלויות עבודה גבוהות יותר, ירידה בפריון העבודה ורמת חיים נמוכה יותר", אמרה צ'וי.

כריסטופר מארי, ממחברי הדו"ח של "לאנסט", סבור כי קשה להפריז בהשפעה הכלכלית והחברתית שתהיה לירידה בפריון. "נצטרך לבצע ארגון מחדש של החברה", אמר.

אבל העתיד לא חייב להיות אפוקליפטי. לפי פרטנר, בנוסף ליתרונות הסביבתיים, הירידה בפריון עשויה להוביל ממשלות להשקיע יותר בחינוך. "כששיעורי הפריון יורדים, לממשלות יש יותר משאבים להפנות להוראה", אמר. "הרבה מההשלכות הכלכליות השליליות של ירידה בפריון יכולות להתקזז באמצעות פריון העבודה הגבוה יותר שיהיה לילדים הללו בעתיד".