דווקא כשהריבית עולה: קרוב ל-40 מיליארד שקל באג"ח יצטרכו להיפרע השנה

בעוד הבנקים העלו באופן חלקי את הריבית על הפקדונות (ביחס לעליית ריבית בנק שיראל), הם העלו באופן מלא את הריבית ללקוחות על ההלוואות שהם נוטלים אשתקד, כך עולה מהדו"ח השנתי של בנק ישראל.

לפרקים נוספים בדו"ח בנק ישראל לשנת 2022 - לחצו כאן

בדו"ח השנתי של הבנק המרכזי שפורסם היום נכתב שהריבית על האשראי עלתה באופן מלא בדומה לקצב עליית ריבית בנק ישראל אשתקד. העלייה הזו התרחשה על כלל המגזר העסקי, ללא קשר לגודל העסק או לענף בו הוא פועל. גם באשראי למשקי הבית נרשמה עלייה חדה בדומה לקצב עליית ריבית בנק ישראל שעלתה אשתקד מ-0.1% ל-3.25%.

מנתוני הדו"ח עולה כי האשראי בבנקים צמח אשתקד ב-15%, נמוך יותר מקצב הצמיחה בשנת 2021 אז הוא גדל ביותר מ-17%, אולם הצמיחה אשתקד הייתה עדיין בקצב גבוה לעומת הממוצע הרב שנתי שעומד על 7.5% בחמש השנים האחרונות. יחד עם זאת קצב צמיחת האשראי לא היה אחיד, במחצית הראשונה הוא היה גבוה, אפילו יותר משנת 2021, ואולם בעקבות עליית הריבית, הוא הואט במחצית השנייה. "ההאטה בצמיחת האשראי איפיינה את כלל המגזר העסקי, אולם ניכרה ביתר שאת במגזר העסקים הקטנים והזעירים", מציינים בבנק ישראל.

באשר לשוק האג"ח, שם נמשך קצב הגיוס הגבוה גם במחצית השנייה של השנה, ועל אף עליית הריבית. בבנק ישראל מסבירים זאת בכך שהשנה צפוי היקף פירעונות גבוה של חוב ביחס לשנים קודמות - קרוב ל-40 מיליארד שקל השנה לעומת פירעונות בהיקף של 30 מיליארד שקל לשנה בשנתיים האחרונות, קרי עלייה של יותר מ-30%. ככל הנראה היקף הגיוס הגבוה אשתקד נועד בין היתר להקדים מיחזור חוב לפירעונות הצפויים השנה.

ענף הנדל"ן נחשב תמיד לענף מרכזי בגיוס החוב, אולם חלקו גדל אשתקד יותר משנים קודמות. לפי נתוני בנק ישראל, ענף הנדל"ן גייס אג"ח בהיקף של 2.5 מיליארד שקל בממוצע לחודש בשנה שעברה, לעומת ממוצע חודשי של 2 מיליארד שקל בשנת 2021, קרי עלייה של 25%. נתון זה עלול להטריד במיוחד לאור מצב שוק הנדל"ן - עליית הריבית פוגעת בפעילותו הן בצד שערוך הנכסים והן בצד הביקוש. יחד עם זאת בבנק ישראל מציינים כי איכות גיוס החוב לא ירדה, ואף השתפרה, שכן שיעור גיוסי החוב שזכו לדירוג גבוה עמד אשתקד על 51% לעומת 48% בשנת 2021.

עוד עולה מהנתונים כי התנופה בהלוואות שמעניקים המוסדיים למשקי הבית נעצרה במהלך השנה שעברה. המוסדיים מעניקים את ההלוואות בעיקר לעמיתים שלהם בקופ"ג ובקרנות הפנסיה, שמשעבדים בתמורה להלוואה את החסכונות. כך יכולים המוסדיים להציע ריבית נמוכה יחסית בהלוואות שעומדת על סדר גודל של ריבית הפריים, ולפעמים אף פחות מכך.

בעוד בשנת 2021 הלוואות אלה זינקו בכמעט 50% לכ-29 מיליארד שקל, אשתקד הצמיחה מאד התמתנה. בתחילת השנה הצמיחה הייתה חדה, אך לקראת סוף השנה היקף ההלוואות נבלם וסך התיק אף ירד קצת. ובסה"כ עלו ב-12% אשתקד ל-33 מיליארד שקל. בבנק ישראל קושרים את ההאטה בצמיחה להאטה בשוק הנדל"ן, שכן להערכתם במקרים רבים ההלוואות הללו נלקחות כהלוואה משלימה לרכישת נדל"ן, ולכן ההאטה בשוק המשכנתאות משתקפת גם בהאטה בהלוואות מסוג זה. עוד מעריכים בבנק ישראל כי ייתכן וחלק מהירידה נובע מהתקרבות למגבלה של הגופים המוסדיים לשיעור ההלוואות הללו שהם יכולים לתת.