ביום שלא יהיה חשמל: חברות הטעינה שמוכנות לתרחיש, מי לא ומי מתחמקות?

בימים אלה אחד התרחישים הבעייתיים ביותר עמם מתמודדת מדינת ישראל הוא סיכוי ל"תרחיש עלטה", מצב בו רשת החשמל של המדינה תקרוס למשך כמה ימים. המצב נותח לעומק בכתבתו של יובל אזולאי - המסתמכת על דו"ח של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן.

המחקר צופה שיגורים של אלפי טילים ביום למדינת ישראל, כשחלקם ימוקד ספציפית במתקני ייצור והולכת חשמל. מטרת החיזבאללה ברורה: יצירת נזק, כאוס ופגיעה בתושבי מדינת ישראל שעשויים למצוא עצמם יושבים במקלטים במשך שבועות. זהו התרחיש היותר חמור, אבל בנקודה זו נשאלת שאלה נוספת: מה יקרה בתרחיש "פחות חמור" בו רק רשת החשמל ומתקני ייצור החשמל יפגעו? את התשובה מספקים כיום עשרות אלפי ישראלים שממהרים להצטייד בגנרטורים ניידים, תאורת חירום מכל הבא ליד, גזיות ניידות וכל אמצעי אחר לייצור חשמל.

בכל הכאוס הזה, בל נשכח, יש בישראל גם כ 115 אלף ישראלים שמוצאים עצמם בבעיה מסוג שונה: הם תלויים בחשמל כדי להגיע ממקום למקום, כי יש להם מכונית חשמלית - שבתרחיש עלטה עלולה להיות חסרת שימוש.

ראשית, אם וכאשר תתרחש מתקפה על תשתיות בישראל, גם רשת הולכת הדלק עלולה להיפגע. תחנות דלק עשויות "להתייבש" - פאניקת הציבור עלולה לעשות זאת, פגיעה בנמלי ישראל עלולה לעשות זאת או אפילו פגיעה אנושה ברשת החשמל שתנטרל תחנות דלק. הסבירות הגבוהה יותר היא שאם וכאשר רשת הולכת החשמל תיפגע, או שחשמל להנעת רכבים "יוקצב" על ידי צורכי הרשת, בעלי חשמליות ימצאו עצמם בבעיה יותר אקוטית מבעלי מכוניות בנזין או דיזל, וזאת כמובן בהנחה שבמקרה של "תרחיש עלטה" הישראלים בכלל יוכלו לצאת מביתם ולא יקבלו בכל מקרה הוראה להישאר צמודים למקלט.

את טעינת הרכב החשמלי בישראל ניתן לחלק בגסות לשני סוגים: טעינה ברשת הציבורית וטעינה ביתית. כלומר, טעינה דרך ספקיות הטעינה הגדולות, קרי אפקון, ג'ינרג'י ודומותיהן וטעינה בעמדת החשמל הביתית. המסקנה בשני המקרים דומה: "תרחיש עלטה" יפגע ברשתות באופן ניכר. במקרה של רשת ההולכה הביתית, אם וכאשר לא יהיה חשמל לחימום או לבישול, לא יהיה חשמל גם לטעינת הרכב החשמלי, במקרה של רשת חברות הטעינה, בין אם מדובר בעמדות AC (רגילות) או בעמדות DC (מהירות) חברות הטעינה יפגעו. בחברות הללו מסבירים כי יש להן גם על מי להסתמך במקרה בו חברת החשמל לא תוכל לספק חשמל, אך מבהירים כי בתרחיש אמיתי של מלחמה ייתכן שהלקוחות יצטרכו למצוא דרכים אחרות להגיע ממקום למקום או לסירוגין להסתפק בטעינה איטית יותר.

בפועל, ספקיות האנרגיה מדגישות כולן כי הן "עובדות על פתרונות" שיאפשרו טעינה של חשמליות ממקורות חלופיים ומדגישות את תרומתן לסביבה, אבל רק לחלקן יש באמת פתרון לתרחיש עלטה.

אפקון: הרבה פרסומת, אין תשובה ברורה

אפקון (ON) מסרה ל"כלכליסט" כי "קבוצת אפקון ואפקון תחבורה חשמלית בפרט מתמחות בפתרונות של אגירת אנרגיה, אשר ייעודם גם לספק מענה בתרחישי OFFGRID. פתרונות אגירת האנרגיה של אפקון משתלבים בפרויקטי ענק ציבוריים כמו אגירת אנרגיה לתחנת הכוח דליה וכן בפרויקטים המבוססים על מקורות אנרגיה חלופיים כמו שדות טורבינות. ללקוחות פרטיים, אפקון תחבורה חשמלית מציעה מענה לסוגיית אגירת וייצור אנרגיה חלופית עם מעטפת "בית ירוק" הכולל מערכות פוטו-וולטאית סולארית, סוללות אגירת אנרגיה וכן אפשרות לשימוש ברכב החשמלי כספק כוח ביתי. באשר לרשת הטעינה הציבורית ON, המשותפת לאפקון תחבורה חשמלית ודור אלון, מתקיימים בימים אלה מספר פיילוטים בשילוב חברות מובילות במשק, לפתרונות אגירת אנרגיה ומענה לתרחישי OFFGRID".

פז צ'ארג': העמדות המהירות לא יפעלו

פז צ'ארג' הדגישה כי היא מוכנה לתרחיש עלטה- אך העמדות המהירות לא יפעלו. לפי החברה: "פז תמשיך להציע שרותי תדלוק גם בתרחיש של עלטה. עמדות הטעינה האולטרא מהירות שדורשות חשמל לא יפעלו".

ג'ינרג'י: חלק מהאתרים יפעלו

ג'ינרג'י מסרה ל"כלכליסט" כי "אתרי הטעינה של החברה מנוהלים בהתאם להספק החשמל הפנוי. במקרה של בעיה באספקת חשמל, חלק מאתרי החברה ימשיכו לפעול בהספקים נמוכים יותר. בנוסף, ישנם אתרים בעלי גיבוי של 30% מההספק באמצעות מקורות אנרגיה חליפיים".

EV EDGE: סומכים על המתחמים המסחריים

מחברת EV-EDGE נמסר בתגובה כי:"בראש ובראשונה, האחריות על אספקת החשמל במדינת ישראל היא של חברת החשמל ומנהל המערכת. יחד עם זאת, מאחר ומרבית עמדות הטעינה של חברת EV-Edge מותקנות במתחמים מסחריים גדולים (מליסרון, אמות, G-City, ריט1, ישפרו, איקאה ועוד) ובסביבת בתי מלון (ישרוטל, פתאל וורט) המחזיקים במערכות גיבוי חשמל – אנו צופים כי מערכות אלה יאפשרו את המשך פעילותן של עמדות הטעינה במקרה של הפסקת חשמל. אולם, ברור כי מערכות אלו לא יהוו הפתרון למצב קיצון בו לא תהיה כלל אספקת חשמל במדינת ישראל לאורך זמן. חרף זאת, ועל מנת להיערך, ככל הניתן, לאתגרי אספקה שונים אשר צפויים להשפיע על אספקת השירות, אנו פועלים בימים אלה לפיתוח מערכות DR מתקדמות (המשכיות עסקית) לניהול יתירות וזמינות מערכות ניהול הרשת שלנו. במקביל, אף מבצעים פיילוטים לשילוב מערכות אגירה באתרי טעינה ציבורית לצד פאנלים סולריים במתחמי מסחר גדולים".

עד כאן החסרונות, אבל לבעלי החשמליות יש גם יתרון: מכונית חשמלית המצוידת בשקע V2L (כלומר, שקע שמאפשר "הוצאה" של אנרגיה יכול לשמש בסוללת הרכב כמעין גנרטור לשעת חירום. בהתחשב בקיבולת ממוצעת של סוללה של רכב חשמלי סיני, שנעה בין 70 ל-100 קילוואט, מדובר בקיבולת שיכולה להבטיח הפעלת מכשירי חשמל לפרק זמן ממושך.

כאן מדובר כבר בשיקולים לוגיסטיים. כלומר, לא בטוח שכל בעל רכב חשמלי יגרור את מכונת הכביסה לחניה, אבל אם ניקח למשל תנור ביתי שצורך 3 קילוואט לשעה נגלה שניתן להפעילו מרכב חשמלי במשך כמעט יממה, אם מישהו אכן ימצא עצמו מפעיל תנור ביתי כזה. במקרים אחרים, הגיוניים יותר, למשל טעינת טלפון סלולארי, מדובר באלפי שעות טעינה, אם כי מן הסתם כל מכונית בעלת מנוע בנזין תוכל לעמוד במשימה כזאת בפשטות.