סין נפתחת מחדש אחרי שלוש שנים, ולא ברור עד כמה זה טוב לכלכלה העולמית

1. אחרי כמעט שלוש שנים שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם חיה בין מצב של סגר מוחלט למצב של סגר כמעט מוחלט בגלל מגפת הקורונה, ובעיקר בגלל מדיניות ה"אפס סובלנות" שננקטה שם, אתמול קרה דבר לא צפוי: סין פתחה את גבולותיה והחזירה את התחושה של השגרה ערב המגפה. לפחות על הנייר.

שיבתה של סין לקדמת הבמה הבינלאומית כבר מחוללת דיונים, ויכוחים ודילמות בסדר גודל שלה: 5.5% מסך הכלכלה הגלובלית נכון ל־2022. המגזין "אקונומיסט" כבר הגדיר את פתיחתה של סין כ"אירוע הכלכלי של שנת 2023" אך לא מעט שחקנים, כלכלנים, וגופים פיננסיים מסרבים להתרגש יתר על המידה. חשוב להבהיר: השפעת האירוע הזה על הכלכלה הישראלית ועבור הישראלים היא בעיקר דרך השפעתה על הכלכלה הגלובלית כולה. וכפי שראינו וחווינו בעבר, המגמות הללו מאוד משפיעות על ישראל.

הנה הנתונים: משקלה של סין ביצוא הסחורות של ישראל ירד ב־2022 מ־8.3% ב־2021 לעומת 7.5% השנה (ללא חודש דצמבר). וזאת למרות שבאותה תקופהיצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים) זינק ב־21.7% - יותר מ־10 מיליארד דולר. אין זה אומר שניתן לזלזל בהשפעה הישירה של סין: מדובר בשוק היעד השלישי בעולם של יצוא הסחורות הישראלי - כ־4.2 מיליארד דולר לשנה, אחרי ארה"ב (פי 3 יותר) והאיחוד האירופי כאשר מחשבים אותו כשוק אחד. ויש גם שירותים שמגדילים עוד יותר את ההשפעה.

משקלה של סין ביבוא הישראלי לא נפגע והיא עדיין במקום השני אחרי האיחוד האירופי: מעל 12% מייבוא הסחורות של ישראל מגיע מסין - מקום ראשון בדירוג לפי מדינה בודדת.

2. "לראשונה מזה 40 שנים הצמיחה השנתית בסין צפויה להיות זהה לצמיחה העולמית או נמוכה ממנה, מה שעשוי למשוך מטה את הפעילות הכלכלית העולמית. זה מעולם לא קרה לפני כן", אמרה קריסטלינה גאורגייבה יו''ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לפני שבוע בראיון לרגל השנה החדשה. התיאור הזה מסביר הכל: סין היא גורם קריטי לצמיחה הכלכלית העולמית. סין בסגר מוחלט וסין פתוחה - זה אירוע אחר לגמרי, לבטח עבור סין עצמה אשר צמיחתה צפויה להתאושש. אך זהו אירוע דרמטי גם לכלכלה העולמית שמאז המשבר הפיננסי הגדול של 2009-2008 זו היתה סין שהובילה את הצמיחה הכלכלית הגלובלית.

הכלכלה הגלובלית נראית אחרת כאשר מצב רוחם של 1.4 מיליארד סינים מרומם כי הסגר נפתח והם גם מוכנים לפתוח את הארנק (הדיגיטלי). ניתן כבר לומר כי לא יהיה סקטור אחד בכלכלה שלא ירגיש את זה: מהתיירות שנפתחת היום ותאפשר ל־180 מיליון סינים עם ויזה לשוב להסתובב בעולם - השווים יותר מרבע טריליון דולר לפי נתוני 2019 ערב המגפה - ועד התעשייה היפנית, דרום קוריאנית ובעיקר הגרמנית שכולה נבנתה על הביקושים הסינים שקצת הלכו וקטנו מאז מגפת הקורונה והטלת הסגרים. שלא לומר מה יקרה ליצוא של מזרח אסיה, ולפיכך לצמיחה, אחרי הפתיחה של סין.

אך לצד הדחיפה הבלתי צפויה לצמיחה המדשדשת מאוד הצפויה בשנת 2023, שיבתה של סין מאותתת בעיקר עלייה באינפלציה. זאת באמצעות עליית מחירי הסחורות וחומר הגלם, שדווקא בחצי השנה האחרונה התמתנו, אחרי הזינוק החד של השנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והתפרצות המלחמה שם.

הנתונים מראים כי החל ממחצית שנת 2022, מחירי הסחורות ללא אנרגיה שמרו על יציבות יחסית כמו כן גם מחירי הנפט. יתרה מזו, בחודשים האחרונים, גם בגלל ההאטה החריפה שניבאו לסין, החלו הכלכלנים והבנקאים המרכזיים לדבר על "דפלציה של סחורות", דבר שעורר ציפיות כי ההידוק המוניטארי (העלאות ריבית) שהפך לגולת הכותרת וסימן ההיכר של 2022 - יתמתן. שיבתו של הענק הסיני לא תשאיר את המחירים על כנם ועל כך אין מחלוקת.

לפי הנתונים המעודכנים ביותר (2021), סין היא היבואנית הגדולה ביותר של נפט, גז נוזלי, פחם, עפרת ברזל, נחושת, ניקל. העלייה הצפויה בביקושים לסחורות, חומרי גלם ואנרגיה עלולה ליצור מכה אינפלציונית שנייה (חוזרת) ולתופעה הזו כאמור השלכות על המדיניות המוניטרית.

3. אלא שלצד אלו שסבורים כי אנו בפני "אירוע השנה" שילך ויתעצם במהלך 2023 שרק החלה, יש גם את הספקנים אשר יש להם כמה וכמה נימוקים טובים. ראשית, אחרי מה שראינו בחודשים האחרונים בסין, לא מעט סבורים כי אנו עומדים מול תרגיל מתוחכם של הנשיא שי ג'ינפינג שנאלץ לשחרר לחץ לקראת השנה החדשה הסינית אחרי גל ההפגנות חסר תקדים שנראה ברחובות המדינה לאחרונה כמחאה על מדיניות כושלת.

כלומר, בעוד זמן מה, ובעיקר אחרי שמספר החולים והמאושפזים בגל הנוכחי יעלה כפי שצפוי, שי וחבריו למפלגה הקומוניסטית יסבירו שוב שאין ברירה ואחרי שהם ניסו את ה"פתיחה", אין מנוס מלשוב ל"סגירה".

חשוב גם לזכור כי סין אכן היתה בסגר אך הוא לא היה הרמטי ועדיין קיימה יחסי גומלין עם העולם, כך שמדובר בתוספת מסוימת אך לא במצב של מעבר מסגירה מוחלטת לפתיחה מוחלטת. יתרה מזו, כלכלנים רבים מסבירים כי כאשר אנו מדברים על ההשפעה של סין על הכלכלה הגלובלית הכוונה העיקרית בתקופה האחרונה היתה על שרשראות האספקה בהן סין שיחקה תפקיד חיוני ומרכזי.

גרף שמככב בדיונים המוניטאריים של בנק ישראל מראה כי אותם שיבושים שאיפיינו את העולם בתקופה הפוסט־קורונה והפתיחה העולמית והגיעו לשיאם במחצית השנייה של 2021 - כמעט ונעלמו. ולראייה: סטיית התקן (הפער הממוצע) של מדד הלחץ בשרשראות האספקה בישראל (ISCPI) שהגיעה במחצית השנייה של 2021 לפי 2.5, חזר בנובמבר האחרון לכמעט 0 (0.19) - כלומר לממוצע הרב־שנתי של כל הזמנים (ראו תרשים). הסיבה לכך ברורה: ישראל, כמו יתר המדינות בעולם, נאלצה להסתגל מהר ליציאה של סין מהמשחק ומצאה דרכים חלופיות, קיצורי דרך ואף ספקים חלופיים כדי לקבל את אותם סחורות וחומרי גלם. כלומר, המדינות לא חיכו לסין או לשינוי בגחמות של שי כדי להקטין את התלות בסין.

נקודה נוספת: כלכלת סין מתמתנת לא רק בגלל הקורונה אלא גם בגלל מינוף היתר העצום אליה היא נקלעה שפגע בעיקר בנדל"ן. מהבעיה הזו סין עוד לא השתחררה. גם המשקיעים הזרים לא צפוים למהר לשים שם את כספם בחזרה אחרי העוינות שהפגין שי כלפי כל סממן ושחקן המזוהה עם כלכלת שוק. גם התמיכה של סין בנשיא פוטין ומה שנראה כהיווצרות של גוש גיאו־פוליטי־כלכלי עוין למערב עלול לבשר על פרק חדש ביחסים בין סין לכלכלה הגלובלית.