רשות התחרות פתחה בבדיקה של ריבית הפיקדונות בבנקים

רשות התחרות פתחה בבדיקה בנושא הריבית שמציעים הבנקים בפיקדונות, כך נודע ל"כלכליסט". בשבוע שעבר פנתה הרשות לבנקים וביקשה מהם סדרה רחבה של נתונים ופילוחים שונים הקשורים לריביות המוצעות בפיקדונותיהם. בקשת הנתונים נעשתה לאחר שכבר בספטמבר אשתקד, החלה הרשות לבחון את הנושא, ביקשה מהבנקים נתונים, ובמרץ האחרון ביקשה מהם נתונים עדכניים לאחר שהריבית במשק המשיכה לעלות. בשבוע שעבר החליטה הרשות להרחיב את הבדיקה וביקשה נתונים רבים נוספים.

מרשות התחרות נמסר בתגובה כי "בעקבות עליית הריבית בחודשים האחרונים, הבנקים העלו את הריביות על ההלוואות בשיעור גבוה הרבה יותר מהריבית על פיקדונות. על רקע זה פתחה רשות התחרות בבדיקה נרחבת של תחום הפיקדונות במסגרתה נאספו נתונים מכל הבנקים. בעקבות הממצאים שעלו עד כה מהבדיקה, הוחלט על הרחבתה ובמסגרת זו נשלח השבוע סבב נוסף של דרישות לכל הבנקים".

נזכיר כי בשבוע שעבר שר הכלכלה ניר ברקת ניסה להדיח את יו"ר רשות התחרות מיכל כהן בטענה שאינה נלחמת מספיק כנגד המונופולים בתחום המזון. כהן הודיעה שאין בכוונתה להתפטר, ושלחה הודעה לעובדי הרשות לפיה "ממשיכים כרגיל". מסתבר כי פחות או יותר במקביל לכך נפתח מול הבנקים המהלך הדרמטי לאיסוף הנרחב של המידע והנתונים.

מאפריל אשתקד עלתה ריבית בנק ישראל בחדות מ־0.1% ל־4.75%, מה שהביא לזרימה של עשרות מיליארדי שקלים בחודשים האחרונים אל הפיקדונות, שהחלו להניב תשואה אחרי יותר מעשור של ריבית אפסית. אלא שבעוד הבנקים גלגלו לרוב את העלאת הריבית במלואה על הריבית שהם גובים מלקוחותיהם בהלוואות, הרי שבצד הפיקדונות העלאת הריבית הייתה הרבה יותר איטית. בעקבות הביקורת הציבורית על התנהלות הבנקים, הם האיצו את קצב העלאת הריבית בפיקדונות, אולם בעיקר בפיקדונות לטווח ארוך לשנה ומעלה, בעוד מרבית כספי הציבור נמצאים בפיקדונות הקצרים. כך למשל בעוד הריבית הממוצעת בפיקדונות לתקופה של עד חודש עמדה בחודש אפריל על 2.03%, בפיקדונות לחצי שנה עד שנה היא הגיעה ל־4.3% בממוצע (פיקדונות בריבית קבועה).

בנוסף לכך, יש כיום כ־430 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש של הציבור, ועליהם הבנקים לא משלמים כלל ריבית, על אף שהבנקים יכולים להפקיד את רוב הכספים בבנק ישראל ולקבל בעבורם את ריבית בנק ישראל (כיום 4.75%, ולפני שנה 0.1% בלבד). כתוצאה מכך השתפר באופן משמעותי המרווח הפיננסי של הבנקים, קרי הרווחיות שלהם מפעילות מימון. לפי דו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם בשבוע שעבר, המרווח הפיננסי עלה לאורך 2022 והגיע בדצמבר האחרון ל־2.4%, זאת בהשוואה ל־2.02% בסוף 2021.

את תוצאות השיפור של פעילות המימון ניתן לראות היטב בדו"חות הבנקים. את שנת 2022 סיימו חמשת הבנקים הגדולים עם רווח בלתי נתפס של 24 מיליארד שקל. גם הרבעון הראשון של השנה נפתח בצורה חזקה, עם רווח של 6.3 מיליארד שקל, כאשר הבנקים הבינוניים אף הגיעו לתשואה על ההון בלתי נתפסת של מעל ל־20%.

על אף הביקורת הציבורית בנק ישראל מתנגד להתערבות בתמחור הפיקדונות. בבנק המרכזי מעדיפים מדיניות של העלאת המודעות של הציבור והרחבת המידע על הריביות, והקימו בשנה שעברה מערכת שמאפשרת לציבור לעשות השוואה בין הריביות שמציעים הבנקים השונים.

יו"ר רשות התחרות מיכל כהן. "בעקבות הממצאים שעלו מהבנקים הוחלט על הרחבתה הבדיקה" | צילום: יריב כץ

בשבוע שעבר פורסם הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שהתייחס לנושא הריביות בפיקדונות בהרחבה. לפי הנתונים שפורסמו, בתחילת העלאות הריבית הבנקים גלגלו 25% בלבד מהעלאת הריבית לריבית בפיקדונות. כלומר, על כל העלאת ריבית של אחוז אחד הריבית על הפיקדונות עלתה ב־0.25%. לאחר ביקורת ציבורית נרחבת בעניין, שיפרו הבנקים את שיעור העלאת הריבית, והוא עלה בהדרגה עד שהגיע בפברואר האחרון ל־74%, כאשר לדברי בנק ישראל זהו יחס גלגול מהגבוהים בעולם המערבי.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן התייחס בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים לנושא הריבית בפיקדונות והרווחיות החריגה של הבנקים, ואמר כי יש שיפור בקצב העלאת הריבית בפיקדונות, אך הוסיף כי "הבנקים צריכים לגלגל את העלאת הריבית על הפיקדונות מהר יותר. בנוסף לכך, לא כתוב בשום מקום שהם חייבים להעלות את הריבית על ההלוואות במלואה". הוא רמז בכך שהוא מצפה שירחיבו מבצעים שחלק מהם הודיעו עליהם על הקפאת העלאת הריבית במשכנתא ובאוברדראפט. עוד העריך אבידן שהרווחיות הגבוהה שהציגו הבנקים ברבעונים האחרונים לא צפויה להימשך לאורך זמן.

עוד נציין כי זו אינה הפעם הראשונה שרשות התחרות בוחנת את המערכת הבנקאית. בעבר היא ביצעה בדיקות בנושאים כמו משכנתאות. בדיקה שהסתיימה בדו"ח עם המלצות לשיפור התחרות בתחום זה, שאומצו באופן חלקי על ידי בנק ישראל.