עוד ועידת אקלים נפתחה בצל ססמאות בומבסטיות וספקות גדולים

עם צפי להגעתם של כ-70 אלף בני אדם בסך הכל, ועידת האקלים השנתית של האו"ם (COM28) נפתחה אתמול (ה') בחגיגיות בדובאי שבאיחוד האמירויות. שורה ארוכה של מנהיגים מרחבי העולם כבר הספיקו לנאום היום בכנס הפתיחה של הוועידה הנערכת מזה השנה ה-28, וצפויה להיות הגדולה בכל הזמנים. המלחמה בישראל הובילה את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לוותר על השתתפותו בוועידה, ואילו הנשיא יצחק הרצוג טס כדי לנצל את ההזדמנות לפגישות מדיניות בשולי הוועידה וביטל את נאומו שנקבע להיום לאחר חידוש הלחימה הבוקר.

שורה ארוכה של מנהיגים מכ-200 מדינות משתתפים בוועידה שתימשך שבועיים. בין היתר, הבוקר כבר הספיק לנאום בפתיחת עצרת המנהיגים בכנס צ׳ארלס השלישי, מלך בריטניה, שהפציר במשתתפי הוועידה להפוך את שיחות האקלים השנה "לנקודת מפנה".

גם השנה מעל בימת הכנס מתנוססות מילים גדולות כמו "להתאחד. לפעול. לספק תוצאה", בכדי להזכיר למנהיגי העולם את הדחיפות הרבה לפעול במהירות, שעה שחלון ההזדמנויות לצמצם את השפעותיהם הגרועות ביותר של שינויי האקלים הולך ונסגר. דו"ח מצב האקלים שפרסם אתמול ארגון המטאורולוגיה העולמי ביומה הראשון של הוועידה, מצביע דווקא על כישלון רב שנים בהפיכת הרטוריקה הירוקה בוועידות למעשים חוצי גבולות. לפי הדו"ח, שנת 2023 "ניפצה" את שיאי האקלים, צפויה להיות החמה ביותר מאז תחילת המדידות, עם גובה פני הים שהגיע לשיא כל הזמנים וקרח הים האנטרקטי שנמצא בשפל, לצד אירועי קיצון שהותירו "שובל של הרס וייאוש".

הסיבה לכך היא הצטברות גזי חממה באטמוספירה, הנפלטים בעיקר בשל השימוש האנושי בפחם, נפט וגז. אלו מובילים להתחממות גלובלית, ולשינויי אקלים הגורמים לאירועי הקיצון ההופכים עוצמתיים, ממושכים והרסניים יותר ככל שהעולם מתחמם.

שנת 2024, המתודלקת גם על ידי תופעת האל ניניו המחממת באופן זמני את מי האוקיינוס השקט ומשפיעה על האקלים העולמי, עשויה להפוך לשנת שיא נוספת, ולקרב את העולם לחצייה, זמנית לפחות, של הגבול בו התחייבו מנהיגי המדינות לבלום את ההתחממות – מעלה וחצי. לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי, תשע השנים האחרונות הן החמות ביותר שנרשמו. "איננו יכולים לחזור לאקלים של המאה ה-20, אך עלינו לפעול כעת כדי להגביל את הסיכונים של אקלים פחות ופחות מסביר פנים במאה זו ובמאות הקרובות", אמר מזכ"ל הארגון, פטרי טאלאס.

גייטס דווקא אופטימי

כדי לבלום את ההתחממות ולהימנע מהשפעות חסרות תקדים של אירועי קיצון אקלימיים הרסניים הפוגעים בכלכלות ברחבי העולם, יצטרכו מדינות העולם לחתוך את פליטות גזי החממה שלהן ב-43% כבר בעשור הנוכחי. מי שדווקא אופטימי בנושא, הוא המיליארדר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, אשר הדגיש אמנם שהעולם צפוי לחרוג מ-2 מעלות צלזיוס של התחממות (סף טמפרטורה קריטי שעלול להיות בלתי הפיך), אך בנאומו היום אמר כי הוא מאמין שישנם הרבה פתרונות אקלים מעודדים.

ביל גייטס בוועידת האקלים בדובאי | צילום: גטי אימג'ס

בשיחה עם טניה ברייר מ-CNBC, אמר גייטס כי הוא בהחלט רואה את ״חצי הכוס המלאה" בכל הנוגע למשבר האקלים וכי הוא אופטימי שהוועידה בדובאי יכולה לעזור להניע את ההתקדמות.

למרות האופטימיות של גייטס, יש גם מי שמטיל ספק בנכונות העולמית להתגייס לבלימת המשבר. העולם כבר התחמם בכ-1.2 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, לאחר יותר ממאה שנה של שריפת דלקי מאובנים ושימוש שאינו בר קיימא בקרקע. לקראת הוועידה, הזהירה תוכנית הסביבה של האו"ם כי ההבטחות הנוכחיות של המדינות מציבות את העולם על מסלול התחממות מסוכנת של כ-2.9 מעלות צלזיוס עוד במאה הזאת. המצב מחמיר משנה לשנה, בעולם נמתחה ביקורת ערה על החלטת האו"ם לערוך את הוועידה דווקא באיחוד האמירויות – מדינה שכלכלתה מבוססת על ייצוא של פחם, נפט וגז, ואשר החליטה למנות לנשיא הוועידה האחראי על גיבוש הסכם האקלים השנתי את סולטאן אל ג'אבר, מנכ"ל חברת הנפט הלאומית.

המארחים האמירתים סיפקו עד כה לא מעט שערוריות, עוד לפני שריקת הפתיחה של הכנס. רק השבוע נחשף כי אל ג'אבר השתמש בתפקידו דווקא כדי לקדם בחדרי הוועידה עסקאות נפט וגז עם שורה ארוכה של מדינות, שעה שבלימת שינויי האקלים מחייבת צמצום משמעותי מאוד של שימוש באותם דלקים. חברת הנפט של איחוד האמירויות היא אחת החברות עם תוכניות ההתרחבות הגדולות ביותר בעולם לשנים הבאות, ותחת הנהגתו של אל ג׳אבר אף יגיעו לוביסטים ונציגים של חברות מזהמות בשיעור הגבוה אי פעם לוועידת האקלים. לפי נתונים עדכניים ביותר של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, חברות הנפט והגז מהוות רק 1% מכלל ההשקעות העולמיות באנרגיה מתחדשת ונקייה.

סעודיה כגורם מפריע

מוקדם יותר, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטיירש אמר כי מנהיגים "לא יכולים להציל כוכב לכת בוער עם צינור אש של דלקי מאובנים", ודו"ח חדש של Climate Social Science Network שפורסם היום אף סיפק הצצה לדרכי הפעולה של מדינה שחולשת על משאבי נפט ולוקחת חלק פעיל בשיחות האקלים בעשורים האחרונים: סעודיה. לפי המחברים, סעודיה סבורה כי האינטרס הלאומי שלה הוא דווקא הפרעה למאמצים הבינלאומיים להתמודדות עם שינויי האקלים. הדו"ח מגלה שהמדינה העשירה הקדישה שנים רבות לערעור מדע האקלים, וכי כעת הטקטיקה שלה, שאף משפיעה על שיחות האקלים עצמן, היא קידום טכנולוגיות של לכידה ואחסון של פחמן ושל סילוק פחמן מהאטמוספירה. טכנולוגיות אלו אמנם יאפשרו להמשיך את השימוש בדלקים מזהמים אותם מוכרת סעודיה בשפע, אך הן עדיין בחיתולים ומדענים סבורים שיחלוף זמן מה עד שיהפכו מסחריות, עם בכלל, וכי ייתכן שלעולם לא יוכלו לקחת תפקיד משמעותי בהפחתת שינויי האקלים.

עם פתיחת הוועידה, כבר בשלב מוקדם, יש גם בשורות טובות על הפרק; נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד אל נהיאן, שהכריז על קרן של 30 מיליארד דולר ל"פתרונות אקלים גלובליים". רק אתמול יצאה הוועידה לדרך עם הודעה היסטורית: התחייבות של המדינות המפותחות להשקיע כ-420 מיליון דולר כדי לעזור למדינות הסובלות ביותר מהשפעותיהם החמורות ביותר של שינויי האקלים. מוקדם יותר היום אף התחייבו 134 מדינות לפעול לצמצום פליטות גזי החממה בסקטור המזון, האחראי לכשליש מההתחממות הגלובלית. ההצהרה אמנם מעורפלת ואינה מפרטת כיצד מנהיגי העולם יתמודדו עם פליטות במערכת המזון, אך חתומות עליה גם ארה"ב, סין וברזיל, המייצרות יחד 70% מהמזון בעולם.