מלחמת נשות ברזל: גם בצל המלחמה נשים נאבקות לשמור על מקומן להשתלב בתעסוקה

בעיצומה של תקופה מורכבת בצל המלחמה, ועם ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, מעניין לגלות כי נשים המועסקות בתקופת הלחימה, עדיין נאבקות על מקומן.

על אף הפיתוי לראות בנשים שותפות בכלל הרבדים, ובמיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל שם זכינו לראות השתתפות נשים בלחימה במתקפת הפתע ואפילו בשטח עזה, נשים עוד רחוקות מלהשיג שוויון מגדרי ובמיוחד בתעסוקה.

הסטטיסטיקות מצביעות כי מרבית העובדים שנעדרו ממקום העבודה בחודש אוקטובר 2023, על רקע המלחמה, הן נשים. מרביתן, נאלצו להיעדר מהעבודה או לצאת לחל"ת (כפוי או יזום) על רקע הצורך בטיפול בילדים, בין היתר בשל סגירת מוסדות החינוך או גיוס בן הזוג לשירות מילואים בצו 8. ברות המזל שהצליחו להינצל מהיציאה לחל"ת, התבקשו להפחית בשכרן או לצמצם את היקף משרתן.

כך, תוצאות סקר שנערך החודש במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו כי שיעור הנשים שהוצאו בזמן המלחמה לחל"ת (10%) כפול משיעור הגברים שיצאו לחל"ת כאמור. בנוסף נמצא ש-53% מהנשים דיווחו שתפוקתן בעבודה ירדה, לעומת 39% מהגברים. מצב זה נובע כנראה מהשילוב של מערכת חינוך שעבדה עדיין באופן חלקי, לצד העובדה שרוב מגויסי המילואים הם גברים, כך שבחלק ניכר מהמקרים הנשים היו אלו שנשארו בבית לטפל בילדים. באופן לא מפתיע התגלה כי שיעור גבוה יותר של נשים דיווחו על הקושי להתרכז בעבודה (64%) ביחס לגברים (46%), נתון אשר קרוב לוודאי מושפע גם הוא מהימצאותם של הילדים בבית בתקופת הלחימה.

התמונה העגומה שמצטיירת היא כי "המלחמה על הבית" אינה נחלתם של גברים בלבד, שכן לנשים מלחמה יומיומית בעורף בין חיי משפחה לבין הצלחה תעסוקתית.

שני אשכנזי | צילום: אייל טואג

היעדרותן של נשים ממקום העבודה, פוגעת בגיוון המגדרי במקום העבודה, ושוחקת את מעמדן של עובדות במקום העבודה. בדומה למשבר נגיף הקורונה שאתגר את הכלכלה הגלובלית והמשקית, לפני מספר שנים, גם עתה נאלצות נשים לקיים בחירה בין הצלחה והזדמנות תעסוקתית, לבין מחויבות משפחתית.

שוק העבודה המערבי נוטה לתגמל בשכר גבוה ובהזדמנויות קידום דווקא עובדים אשר נמצאים במקום העבודה במשך שעות ארוכות – במקרים רבים ללא תלות אמיתית בתפוקה אותה הם מייצרים בשעות אלו.

נכון להיום, קיימים מספר חוקים שעניינם הגנה על נשים במקום העבודה, ובעיקרם חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. אולם חוקים אלו לא הצליחו לשפר באופן משמעותי את מעמדן של נשים במקומות העבודה גם בשגרת עבודה סדירה. למרבה הצער, חוקים אלו לא תוקנו בזמן הלחימה באופן שנותן מענה לצרכי נשים במקומות העבודה, וגם לא חוקקו חוקים אחרים.

דווקא מקום שהמחוקק לא מתערב כדי לשנות את המציאות בעבור נשים עובדות, על אף היתרות והתועלות החברתיות והארגונית, מעסיקים יכולים וצריכים לגלות אחריות, גמישות תעסוקתית ופרקטיות ארגוניות שיצרו סביבת עבודה שתאפשר את שילובן של נשים, גם בעת הלחימה.

להעסקת נשים יתרונות רבים ומשמעותיים למקום העבודה; גיוון מגדרי משפר ביצועי הארגון, מושך מגוון רחב יותר של לקוחות, מקדם חדשנות ורעיונות מגוונים, משפר עבודת צוות ופתרון בעיות ותורם לתדמית חיובית של הארגון ולמשיכת עובדים ועובדות איכותיים. מיצוב נשים בתעסוקה בעת המלחמה, השבתן למעגל התעסוקה ושמירה מפני פגיעה במעמדן הוא חלק בלתי נפרד מיצירת משק מתפקד ועורף חזק שדרושים להמשך הלחימה ולהתאוששות כלכלת ישראל.

*הכותבת היא שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'

d&b – לדעת להחליט