משק בית חרדי משלם רבע מהמסים שמשלם לא חרדי

משק בית יהודי לא חרדי משלם 4,500 שקל מסים ותשלומי חובה בממוצע, כמעט פי 4 ממשק בית חרדי שמשלם 1,250 שקל לחודש. משק בית ערבי משלם 1,800. לעומת זאת משקי בית חרדים מקבלים 4,000 לחודש בממוצע מקצבאות והעברות שונות, 74% יותר ממשק בית יהודי לא חרדי (2,300 שקל).

לפרקים נוספים בדו"ח בנק ישראל לשנת 2022 - לחצו כאן

התוצאה היא שמאזן המסים וההעברות של משק בית חרדי תורם לו 21% מההכנסה הפנויה, אבל הוא מפחית 12% למשק בית יהודי לא חרדי.

מדו"ח בנק ישראל עולה שקיימים פערי שכר גדולים גם בין אקדמאים יהודים לא חרדים לאקדמאים חרדים. הדו"ח מגלה שמקרב הגברים האקדמאים היהודים הלא חרדים קרוב לשני שליש (64%) עוסקים בשלוש הקבוצות של משלחי היד שבהן השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר (רפואה, ניהול ומקצועות טכנולוגיים), בקרב הגברים הערבים 37% ובקרב החרדים 28%.

אצל הנשים, 30% מהאקדמאיות היהודיות הלא חרדיות עסקו בשלושת משלחי היד המכניסים לעןמת 7% מהערביות ו-12% מהחרדיות. תמונת הראי היא ש-67% מהאקדמאיות החרדיות, 65% מהערביות ו-39% מהאקדמאים הגברים החרדים עוסקים בחינוך, לעומת 28% מהאקדמאיות היהודיות הלא חרדיות ו-7% מהאקדמאים.

לפי הדו"ח, השכר הממוצע נומינלי עלה ב-2022 ב-2.9% אבל השכר הריאלי למשרת שכיר ירד ב-1.5% ב-2022. זאת בשל עליית השכר בקצב איטי יותר מהאינפלציה ולעומת עלייה ממוצעת של 2.6% בשנים שלפני משבר הקורונה. בבנק ישראל מציינים שהאינפלציה שוחקת את השכר, ומתמרצת עובדים לדרוש העלאות שכר. זאת במצב של מחסור בעובדים שגם הוא גורם להעלאות שכר. שני הגורמים מעודדים העלאות מחירים, כלומר מזינים את האינפלציה.

הפערים בין חרדים וערבים ליהודים לא חרדים קיימים לא רק בהיקף התעסוקה אלא גם בהיקף שעות העבודה. הדבר תורם כמובן משמעותית להיקף הפערים בשכר בין הקבוצות. כך למשל נשים יהודיות לא חרדיות עבדו ב-2021 37 שעות שבועיות בממוצע, שזה 9% יותר מנשים ערביות (34 ש"ש) ו-23% יותר מנשים חרדיות (30 ש"ש). גברים יהודים לא חרדים עבדו 43 ש"ש בממוצע, שזה מעט יותר מגברים ערבים (42 ש"ש) אבל 26% יותר מגברים חרדים עובדים (34 ש"ש).