מלכיאל שרבט יקבל מאחיו 11 מיליון שקל: "בזזו אותי ונישלו אותי מחלקי בשותפות"

סכסוך בן 30 שנה בקרב בני משפחת שרבט הוכרע בעזרת מומחה מכריע. השופט בדימוס דניאל ארנסט הכריע בחודש שעבר כי חברת הבנייה "האחים שרבט" תשלם כ־11 מיליון שקל למלכיאל שרבט, שטען נגד אחיו ושותפיו לחברה – בנימין, שלום ויצחק – כי הם הבריחו משאבים ופעילות לחברה חדשה שהקימו בשם "יוזמים ובונים", ומשכך יש להעריך מחדש את חלקו בחברת “האחים שרבט”, שפעילותה נפגעה בשל הקמת "יוזמים ובונים". מלכיאל, שנמצא בימים אלה בפשיטת רגל, יוצג בהליך על ידי הנאמן מטעמו, עו"ד ארז חבר.

הסכסוך הנ"ל הוא אחד מכמה סכסוכים שנתגלעו בין בני המשפחה בכל אותה תקופה ארוכה, ובמקביל להליך שהוכרע מתנהל לפחות עוד הליך אחד, וייתכן כי מלכיאל יבקש לתבוע את חלקו בחברות נוספות.

שרבט היא משפחה מוכרת וותיקה בענף הבנייה בישראל. ב־1969 שישה אחים הקימו את "האחים שרבט" (מלכיאל, בכור, יצחק, שלום, בנימין ומנשה. בכור נפטר, ויצחק במצב בריאותי שלא מאפשר לו להיות פעיל), שהתחלקה ביניהם באופן שווה ופועלת עד היום. בשלב מסוים עזב מלכיאל את החברה, וכמה שנים לאחר מכן, בשנת 1988, התגלע סכסוך בינו ובין האחים בנימין, שלום ויצחק שהיו הרוח החיה בחברה.

מלכיאל טען כי חברת "יוזמים ובונים", שאחיו הקימו, הפרה את השוויון ברכוש המשותף שנצבר על ידיהם והחלה לנשל אותו. הצדדים הגיעו בשנת 1989 להליך בוררות, תחילה אצל הרב בצלאל פנחסי, אשר פסק בשנת 1991 בנוגע לניהול החברה ולרכוש המשותף. בשנת 1993 ביקש מלכיאל לפרק את חברת "האחים שרבט" ופנה לבית המשפט בטענה לקיפוח שלו כבעל מניות, ובאותה שנה הוחלט כי האחים ירכשו את חלקו בחברה. לשם כך נקבע מנגנון שיקבע את שווי החברה וכנגזרת את שווי חלקו של מלכיאל. אך במשך שנים הצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא זה, ובשנת 1996 מינה בית המשפט המחוזי את פרופ' אברהם ביגר למומחה מכריע אשר יקבע את חלקו של מלכיאל בחברה.

בשנת 1998 הגיש פרופ' ביגר את חוות דעתו בנוגע לשווי חלקו של מלכיאל, אך הוא לא התייחס לטענותיו שלפיהן אחיו הבריחו נכסים מהחברה אלא רק לשווי החברה באותה העת. על פי חוות דעתו, שווי חלקו של מלכיאל היה 17 מיליון שקל, והוא קיבל אותם. אך מבחינת מלכיאל, ההליך טרם מוצה מכיוון שהוא לא עסק בטענת הברחת הנכסים והזכויות מחברת "האחים שרבט" לחברת "יוזמים ובונים".

לטענתו, "יוזמים ובונים" אשר הוקמה על ידי ארבעה מאחיו (שלום, יצחק, בנימין ומנשה), ישבה ממועד הקמתה במשרדי האחים שרבט, הדירקטורים של החברות היו זהים ונעשה שימוש במשאבי החברה בהיבטים של ניהול, עובדים, הנהלת חשבונות, לקוחות וספקים. עוד נטען על ידיו כי הוחלט ש"יוזמים ובונים" תהיה הקבלן המבצע של שרבט, ופעילותה התאפשרה הודות לשימוש שעשתה בסיווג הקבלני שהיה שייך לשרבט. לפי מלכיאל, ללא העמדת הסיווג הקבלני לטובת "יוזמים ובונים", הפרויקטים יכלו להתבצע בקלות על ידי שרבט, כך שהעברת הפעילות של אותם הפרויקטים שללה ממנו רווחים. לטענתו, קבלת הסיווג הקבלני הגבוה של "יוזמים ובונים" התאפשרה אך ורק בזכות המוניטין והניסיון של חברת שרבט.

עוד טען מלכיאל כי הוזרמו מיליוני שקלים משרבט אל חברת "יוזמים ובונים" הן לצורך מימון שוטף ומימון ביניים, הן כהלוואות והן על חשבון עבודות שתבצע "יוזמים ובונים" עבור שרבט. מומחה מטעמו של מלכיאל קבע כבר בשנת 1990 כי הועברו כ־11.1 מיליון שקל ל"יוזמים ובונים", אך בחברה חלקו על הקביעה.

טענה מרכזית נוספת של מלכיאל הייתה כי ההון הראשוני להקמת "יוזמים ובונים" הגיע גם הוא משרבט, וכי בשנים 1992-1991 היא התבססה באמצעות הון זה, יצרה בזכותו תזרים מזומנים והחלה לרכוש קרקעות ולבנות פרויקטים. כן טען כי באופן קבוע נהגו אחיו להסיט פעילות עסקית רווחית מחברת שרבט ל"יוזמים ובונים", אף ששרבט הייתה יכולה לבצע אותה. אחת הדוגמאות מחוות הדעת שהזמין מלכיאל הצביעה על כך שבשנים 1992-1991 שילמה שרבט כ־12.5 מיליון שקל עבור עבודות קבלנות לפרויקט בנתניה, ו"יוזמים ובונים" גזרה מכך רווח נקי של כ־600 אלף שקל.

מנגד, האחים טענו כי לא הוברחו נכסים וכי מלכיאל לא נפגע וכל הטענות הנוגעות לחברות האחרות והקישור שהוא עושה לחלקו בשרבט כלל אינן רלבונטיות. לטענתם, "יוזמים ובונים" הוקמה חמישה חודשים לאחר המועד שנקבע כמועד הקובע שבו נפרדו דרכיהם של "האחים שרבט" ומלכיאל, וכי טענתו כי מגיע לו 20% גם מחברת "יוזמים ובונים" אינה נכונה.

הדיון הגיע בשנת 2011 אל השופט בדימוס דניאל ארנסט, אשר הבין את מורכבות הנושא, וקבע כי בשלב ראשון ידונו רק בטענות לגבי חלקו של מלכיאל בחברת "יוזמים ובונים". ארנסט כתב בהחלטתו שהתקבלה לאחרונה: "לאחר שעיינתי בכל החומר יש לקבוע כי יש ממש בטענות מלכיאל... השאלה היא מדוע הוקמה 'יוזמים ובונים' והאם היה צורך ממשי להקימה, ומה היה מתרחש אילו לא הוקמה וכיצד היו נראים ספרי החשבונות של ‘האחים שרבט’ ללא ‘יוזמים ובונים’. במילים אחרות, מתברר כי חלקו של מלכיאל אכן דולל מעצם הקמת 'יוזמים ובונים'".

ארנסט התייחס גם למורכבות התיק: "קיימת מורכבות חשבונאית רבה. בנסיבות אלה ההכרעה שנדרשה בנוסף להכרעה המשפטית ולסיווג המחלוקות היא הכרעה חשבונאית". בהמשך כתב ארנסט שנעשה שימוש בזכויות שהיו שייכות גם למלכיאל, ושימוש זה הוביל לכך ש"נשללו מכיסו של מלכיאל כספים שהגיעו לו כחלקו היחסי בחברת ‘האחים שרבט’".

עוד הוא כתב: "הוצאת המשאבים מן החברה התבטאה במתן ערבויות, מתן ידע מקצועי ומתן שירותי ניהול וכל הכרוך בהפעלת חברה חדשה שלא הייתה אלא חלק מהחברה הישנה. לא היה טעם כלכלי מובהק להפעלת המתחרה של החברה החדשה באופן נפרד". ארנסט קבע כי לאחר חישובי הצמדה וריבית, יידרשו האחים שרבט לשלם למלכיאל כ־11 מיליון שקל.

כאמור, מדובר בסכסוך אחד מבין כמה סכסוכים בתוך משפחת שרבט. בעבר נחשף ב"כלכליסט" סכסוך בין יצחק לבין אחיו שלום ובנימין. הטענה העיקרית הייתה כי לאחר שיצחק נפל למשכב שני אחיו, בנימין ושלום, הדיחו אותו מדירקטוריון החברות בקבוצת שרבט ומניהולן, מידרו אותו לחלוטין ממידע הנוגע לחברות, הפסיקו לו תשלומים שונים, בנותיו פוטרו מהחברה, ובמקביל מינו אחיו את בני משפחותיהם למנכ"לים בחברות. כן עלה חשד כי החברות מרוקנות את נכסיהן בין היתר על ידי משיכות של מיליוני שקלים מכספומטים.

עו"ד ארז חבר, ייצג את מלכיאל שרבט. "כבוד הבורר אישר את הטענה כי מלכיאל זכאי לפירות שצמחו מהכספים והמשאבים שהוברחו" | צילום: נמרוד גליקמן

מלכיאל שרבט אמר בתגובה: "שמח שהצדק יצא לאור אף שבאיחור של 33 שנים. הקמתי את האימפריה הזאת, גידלתי את אחיי ולצערי הגולם קם על יוצרו. אחיי בזזו אותי ונישלו אותי מחלקי בשותפות, ולא רק אותי הם בזזו, גם את יתר האחים מנשה ובכור, והם, שלום, בנימין ויצחק, בוזזים זה את זה כיום. הדרך עוד ארוכה ובדעתי לאחד את המשפחה ולהשיב עטרה ליושנה. גם היום אני קורא לאחיי לשבת ולאחד את המשפחה ולתת לי את חלקי בשותפות על מלא מלא".

עו"ד ארז חבר, הנאמן של מלכיאל שרבט, מסר בתגובה: "לאחר מאבקים משפטיים שנמשכים מעל 30 שנה, אנחנו שמחים על החלטת כבוד המומחה המכריע, השופט בדימוס דניאל ארנסט, שבשעה טובה אישרה את טענות הנאמן בקשר לזכויותיו של מר מלכיאל שרבט שעלו לאורך השנים, ובמסגרתה נקבע, בין היתר, כי על האחים שרבט (שלום, בנימין, מנשה ויצחק) לשלם למלכיאל כ־11 מיליון שקל.

"חשוב מכך, במסגרת החלטתו של כבוד המומחה המכריע נקבע כי יש ממש בטענות מלכיאל שלפיהן אחיו של מלכיאל השתמשו בכספים ובמשאבים של חברה משותפת לצורך רכישת נכסים אחרים, שבהם לא היה שותף מלכיאל, ובכך למעשה אישר כבוד הבורר את טענתו של הנאמן שלפיה מלכיאל זכאי לפירות שצמחו מהכספים והמשאבים שהוברחו.

“בהתאם לכך, בכוונת הנאמן להמשיך ולנהל עד תום את כל ההליכים המשפטיים נגד האחים שרבט ‏בקשר לכלל החברות המשותפות, עד לקבלת מלוא הכספים והזכויות המגיעים למלכיאל, המוערכים במאות מיליוני שקל". מחברת “האחים שרבט” סירבו להגיב.