מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "מערכת משפט ובנק מרכזי עצמאיים חשובים לכלכלה"

"המחקר הכלכלי מוצא הרבה מאוד קשרים והשפעות של המערכת המוסדית על פעילות הכלכלה. הדגש הוא שמערכת כלכלית צריכה ביטחון", כך אמר היום (ד') עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, בהתייחס להשפעות של שינויים במערכת המשפט על הכלכלה הישראלית. את הדברים אמר ברנדר בשיחה עם עיתונאי כלכליסט אדריאן פילוט בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות מהפניקס בית השקעות.

"משקיעים ואנשי עסקים צריכים לדעת שכשהם משקיעים את הכסף יש להם את היכולת לוודא את הזכויות שלהם ולדעת שיש אכיפת חוזים בצורה הוגנת ויעילה, וגם שהממשלה לא יכולה לסגת ולשנות את הדברים שהיא עושה", הוסיף ברנדר.

"יש עשרות מחקרים שמוצאים קשר בין מוסדות אמידים לבין צמיחה כלכלית. זה נכון בעיקר לגבי מערכת משפטית ומערכות אחרות כמו בנק מרכזי, שהם גם עצמאיים, גם מקצועיים ויכולים לספק את השירות שהציבור העסקי דורש מהמדינה", הסביר ברנדר. "מדינת ישראל ידועה במוסדות החזקים שלה וזוכה להרבה הערכה למערכת המוסדית שתומכת בפעילות העסקית. חשוב מאוד שרפורמות שמתבצעות בישראל ישמרו על המאפיינים האלה כדי לאפשר למשק להמשיך ולעבוד בצורה הכי טובה".

כאשר נשאל לגבי המחקרים על הונגרים וטורקיה, השיב ברנדר ש"הדבר המרכזי שאפשר ללמוד מהם הוא שהדברים לא תמיד קורים מיד. בהונגריה ובטורקיה היו לאורך התקופה אפיזודות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. החולשה בלטה בעיקר כשהיה צריך להתמודד עם משברים. הונגריה היא המדינה המובילה באינפלציה כיום באירופה בצורה חריגה, זה קשור לחולשה של המוסדות. היה שם ניסיון להקים מועצה פיסקלית, שזה גוף שמפקח על הצורה שהתקציבים מתנהלים. ראש המועצה הפיסקלית, הכלכלן המוערך ג'ורג' קופיס, מיהר להגיע לשדה התעופה ביום שעזב את התפקיד. הדברים הגיעו שם למקומות מאוד קיצוניים. זה כנראה לא סוג הדברים שיקרו בישראל, אבל העצמאות של המוסדות מאוד חשובה, וחשוב שגם אצלנו היא תישמר כפי שהיא קיימת כיום".

האם רואים סימנים למשהו חריג במדדי הסיכון של ישראל?

"בבנק ישראל מנטרים את השווקים באופן יומיומי ומחפשים את הסימנים. אין שום סימן שמצאנו למשהו חריג שקורה בשווקים בתקופה הזאת. אנחנו לא רואים בעלייה של ה-CDS (Credit Default Swap - א"פ) סימנים למשהו חריג כרגע. כמובן שכולנו וגם חברות הדירוג מסתכלים על השווקים, ולחברות הדירוג יש את העבודה המקצועית שלהם, אבל ההסתכלות היא הרבה יותר רחבה, היא על המשקיעים באופן כללי".

סיימנו את השנה עם עודף תקציבי , הכל נראה דבש. איזה סכנות אתה רואה כשאתה מתסכל היום על התקציב?

"אכן הכל נראה דבש. סיימנו באמת עם גירעון נמוך. ההתפתחויות פה דומות למה שקורה בעולם והמאפיין הבולט זה זינוק חריג בהכנסות ממיסים. הזינוק הזה חריג במובן שמעבר לגידול בתוצר. התוצר חזר לקו המגמה שלו מלפני הקורונה כבר ב-2022, וזה כמובן משפיע על המיסים באופן ישיר. יש כוחות אחרים בכלכלה שפעלו בתקופה הזאת: ההייטק הוא מוצר עתיר מיסים והוא הוביל את הצמיחה בשנתיים האלה. הייצוא הוביל את היציאה של ישראל ממשבר הקורונה. הצריכה הפרטית עוד לא חזרה לרמה שלה ביחס לתוצר, אבל הייצוא וההשקעות הם אלה שהובילו. חלק משמעותי מההשקעות זה הנדל"ן, והוא גם עתיר הכנסות ממיסים.

"לכן, כשאנחנו מסתכלים על התמונה הפיסקלית הוורודה, אנחנו קוראים לזהירות בהתייחסות לתקבולי המיסים שיש לנו היום כמשהו יציב. בסך הכל, שיעור המיסים בתוצר עלה ב-2.5%, בלי שהיה שינוי מהותי בשיעורי המס, בלי איזו רפורמת מיסים שהייתה. הייתה לנו אפיזודה דומה לזה בין 2004 ל-2007, כשהייתה שנה של אבטלה נמוכה וגירעון נמוך. גם שם קרה הפלא הזה כי שיעורי המיסים הופחתו ולא ראינו את הירידה בגביית המיסים ביחס לתוצר, כי הדברים לא לינאריים. ב-2008 המיסים חזרו בדיוק למקום שהיה צפוי שיגיעו, וזה נשאר ככה במשך 12 שנים עד הקורונה. בסופו של דבר, כשהמיסים עולים בצורה חריגה ביחס לתוצר הם יורדים בחזרה. זה דבר אחד שצריך להיות זהירים איתו כשבונים את התחזית קדימה".

ברנדר ציין עוד כי מה שתרם למצב החיובי הוא הקפאת הסכמי השכר במגזר הציבורי: "ההסתדרות הסכימה בקורונה להקפיא את הסכמי השכר במגזר הציבורי. אנחנו רואים את הפער שנפתח בין השכר במגזר הציבורי לבין השכר במגזר העסקי. כשמסתכלים על הוצאות הממשלה ביחס לתוצר, הן נמוכות ממה שצפו שיהיה כי הסכמי השכר עוד ייכנסו ויגדילו אותם בצורה מסוימת. יש לנו איזה בונוס כרגע שעזר לנו להפחית את החוב, אבל יהיה תיקון.

"לכן, אם אני מסכם את הדברים, בתקציב הקרוב חשוב מאוד להיות זהירים מלקחת את התמונה הנוכחית כתמונת הבסיס שאפשר לבנות עליה לטווח ארוך. דבר שני, בהינתן מצב המשק והאינפלציה, בלי קשר לכמה הגירעון נמוך או גבוה, זו לא התקופה לתת דחף פיסקלי נוסף שיאיץ את הכלכלה יותר ממה שצריך בתקופה שבה בנק ישראל פועל להרגיע ולרסן כדי לעצור את האינפלציה".

אז זה לא זמן להפחתת מיסים?

"לא. זה לא זמן להפחתת מיסים כי היא מגבירה את הפעילות ודוחפת אותה באופן פרו מחזורי, וכרגע אנחנו עם אבטלה מאוד נמוכה, משק שפועל קרוב לפוטנציאל".

אתמול מושל הפד של אטלנטה ומיניאפוליס אמר ש"הריבית לא תעצור ב-5%". אתה שותף לעניין הזה?

"כשאנחנו מסתכלים על המשק הישראלי אנחנו מעריכים שנוכל להחזיר את האינפלציה לתחום היעד, קרי מתחת לגבול העליון של 3% לקראת סוף השנה. ואנחנו מעריכים שנוכל לעשות את זה בריבית של 4%-4.25%. לארה"ב יש את הסיטואציה שלה, וגם בישראל הכל מותנה בסיכונים. אף אחד לא צפה את אוקראינה בינואר 2022. כמובן שזעזועים שיגיעו מהעולם יכולים לשנות את זה, אבל ההערכה בהנחה של התרחישים הבסיסיים היא כזאת".