רגע היסטורי בצרפת: הזכות להפלות מעוגנת בחוקה

זכות האישה להחליט מרצונה החופשי על הפסקת הריון נכנסה היום (שני) לחוקה הצרפתית, בהצבעה היסטורית בארמון ורסאי של שני בתי הפרלמנט, האספה הלאומית והסנאט. מתוך 925 חברים רק 825 בחרו להצביע. הם אימצו את החוק ברוב של 780 נגד 72, ולקול תשואות רמות. בכך הפכה צרפת למדינה הראשונה בעולם שמעגנת בחוקתה את הזכות להפסיק הריון.

לא מדובר על אישור החוק, שכבר אושר בעבר, אלא בצעד שנועד למנוע תרחיש שהזכות להפלות תילקח מהנשים בצרפת. ביום שישי, יום האישה הבינלאומי, יכריז הנשיא עמנואל מקרון באופן רשמי על סעיף 34 בחוקה, לפיו זכותה של כל אישה להחליט מרצונה החופשי על הפסקת הריון.

את ההליכים לחקיקה הזו החל מקרון לפני 18 חדשים, בתגובה להחלטת בית המשפט העליון בארה"ב ביוני 2022 לבטל את פסק הדין "רו נגד ווייד", שהתיר הפלות ברחבי ארה"ב. ההבנה כי ביום מן הימים יכולה זכות בסיסית שכזו להילקח גם מהנשים בצרפת הביאה את מקרון להכריז כי "ב-2024 זכות האישה להפלה לא תהיה ניתנת לביטול".

צרפת היא מדינה חילונית וליברלית בהשוואה לרוב מדינות אירופה, והיא אישרה את עיגון הזכות להפלות בתקופה של פגיעה בזכות זו בחלק מארצות היבשת. בפולין, אלבניה, אנדורה, ליכטנשטיין, מונקו, מלטה וסן מרינו יש הגבלות קשות על הפסקת הריון. גם הונגריה, סלובקיה וליטא מקשות מאוד על נשים להפיל או לנסוע לבצע הפלה בארצות אחרות.

שני בתי הפרלמנט התכנסו בארמון ורסאי, ואת הדיון פתחה יו"ר האספה האלומית יעל בראון-פיבה. היא הזכירה שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה הצרפתית שבראשה של המליאה המיוחדת עומדת אישה, וזכתה על כך לתשואות ארוכות. "האם צרפת שוחה נגד הזרם?" – היא שאלה – "לא, היא בחוד החנית. זה מקומה, זו שליחותה וזה מה שמצופה ממנה".

את הנאום המרכזי נשא ראש הממשלה גבריאל אטאל, שהגיע בליווי בנה של סימון וייל המנוחה, ניצולת השואה ושרת הבריאות לשעבר שהרגע שבו הביאה את החוק להצבעה, בנובמבר 1974, נותר רגע מכונן בתולדות צרפת המודרנית. וייל נתקלה בזמנו בתגובות אלימוֹת, אך היום כל חברי המליאה קמו על הרגליים והריעו לזכרה במשך דקות ארוכות.

וייל היא אחת הסיבות שהצרפתים קשורים כל כך לזכות הנשים להחליט על הפסקת הריונן. ללא הצל שדמותה ממשיכה להטיל על ההיסטוריה של צרפת המודרנית, בהחלט ייתכן שגם בצרפת היו נשמעים קולות להגבלת החירות הזו. "צרפת אינה רק מולדת זכויות האדם, אלא גם הארץ של זכויות הנשים", הכריז ראש הממשלה אטאל, והזכיר בנאומו את כל המחוקקות, מימין ומשמאל, שהמשיכו את דרכה של וייל. "גוף האישה שייך לה. יש לנו חוב כלפי כל הנשים שסבלו", הוא הוסיף, והתייחס לתקופה בה ההפלות היו מנוגדות לחוק.

אטאל הזכיר בנאומו את הונגריה, פולין וארה"ב, שבהן ההחלטה להפסיק הריון אינה של האישה בלבד. "כשרוצים לפגוע בזכויות האזרח, תמיד מתחילים בצמצום אלו של הנשים׳׳, הוסיף אטאל, וסיים בהכרזה: ׳׳אני אומר לכל הנשים בצרפת ומחוצה לה כי החלה תקופה חדשה של תקווה".

אולם לא כולם מסכימים. הותיקן פרסם הצהרה לפיה הזכות להפלה היא למעשה "זכות לבטל חיי אנוש". חלק קטן מחברי סיעת הימין של מרין לה פן, האיחוד הלאומי, הצביעו נגד עיגון החוק עוד כשעלה להצבעה באספה הלאומית. לה פן עצמה אמנם אמרה שהיא תצביע בעד, אך הדגישה שאינה רואה שום תועלת בהוספת הסעיף לחוקה, מכיוון שזו "אינה זכות הנמצאת בסכנה. מדובר באירוע שעמנואל מקרון ארגן לכבוד תהילתו האישית׳".

נשיאת האסיפה הלאומית, יעל בראון-פיבה, ענתה ללה פן בנאומה כי ׳׳מספיק רגע אחד כדי שכל מה שהשגנו ימחק׳׳ והזכירה שהשוויון בין נשים וגברים טרם הושג.