אושרה הרפורמה בריבית הפיגורים בהוצאה לפועל: "תהפוך לתמריץ שמעודד תשלום"

ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה היום רפורמה שצפויה להפחית בעשרות אחוזים את תשלומי הריבית והפיגורים המתווספים לחובות בהוצאה לפועל. מדובר במהלך משמעותי הכולל מספר צעדים שישפיעו על כ-2.5 מיליון התיקים המתנהלים כיום בהוצאה לפועל וכן על תיקים עתידיים. כלכליסט עושה סדר:

מה השינוי המרכזי ברפורמה שאושרה היום?

החידוש המשמעותי ביותר הוא פיצול ריבית הפיגורים לריבית ולדמי פיגורים. נסביר: היום, ברוב המקרים של כניסה לחוב, למשל צ'קים שחוזרים, או פיגור בתשלומים לחברות סלולר, לחברת ביטוח, לכבישי אגרה וכל הסכם שחל עליו חוק ריבית והצמדה - המשמש כברירת מחדל בהסכמים רבים ובמאות חוקים שונים - הלווה משלם ריבית פיגורים, שנקבעת על-ידי שר האוצר ומחושבת על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר ועומדת כיום בפועל על 11.73% (בעגה המקצועית - 8.73% צמוד).

ריבית הפיגורים מגלמת שתי תכליות שונות: הראשונה - שבעל החוב ישלם לנושה ריבית ששומרת על ערך כספו של הנושה ומפצה אותו על העיכוב בתשלום. השנייה - לתמרץ את בעל החוב לשלם את החוב כמה שיותר מהר. האיחוד בין שני המרכיבים לריבית פיגורים אחת הנגבית באותו אופן יצר אמנם מנגנון פשוט לתמחור חוב אך גם בעייתי מאוד, שמגדיל באופן משמעותי את החובות ומקשה על בעלי החוב לסגור אותו.

איך הפיצול בריבית הפיגורים יסייע לבעלי החובות?

ברגע שמפצלים את ריבית הפיגורים, אפשר להחיל על כל חלק מנגנון מדויק יותר. על דמי הפיגורים, שלא אמורים לשמור על ערך הכסף אלא רק לתמרץ את סגירת החוב, לא תיגבה כעת ריבית. בנוסף, דמי הפיגורים לא יתווספו יותר לחוב באופן יומיומי אלא רק אחת לרבעון - מה שעשוי לתמרץ עוד יותר את בעל החוב לנסות ולשלם אותו לפני התוספת הרבעונית הבאה. כמו כן, עבור אדם שהחל לשלם את חובו ועומד בתשלומים, דמי הפיגורים לא יתווספו לסכום בכל רבעון בו עמד בתשלומים.

כך לדוגמה, במקום ריבית של 11.73% שצוברת ריבית דריבית והופכת את החוב לכדור שלג מתגלגל, כ-6.5% ימשיכו להיגבות כתשלום ריבית ששומר על ערך הכסף של בעל הנושה, אך יותר מ-5% נוספים ייחשבו בנפרד כדמי פיגורים - כלומר הם יחולו על החוב אחת לשלושה חודשים, ודמי הפיגורים שכבר התווספו לא יכללו בחישוב לדמי הפיגורים העתידיים - ובמילים אחרות: מנגנון הריבית דריבית מבוטל.

מימין מאיר לוין, המשנה ליעמ"שית ויהלי רוטנברג, החשב הכללי. גורמי המקצוע שדחפו וליוו את תהליך החקיקה | צילום: עמית שעל, אוראל כהן

עד כמה זה משמעותי?

במשרד המשפטים טוענים שהדבר יפחית את תוספת התשלום לחוב בן 5 שנים בעשרות אחוזים. כך לדוגמה, עבור חוב של עשרת אלפים שקלים, בעוד שכיום לאחר 5 שנים החוב יתפח ל-14,892 שקל, במנגנון החדש הוא יגדל ל-13,321 שקל - 33% פחות. במקרה של בעל חוב שפרס את החוב ומשלם אותו מדי חודש, הסכום יירד ל-11,424 שקל - 72% פחות.

לכמה תיקים בהוצאה לפועל זה רלוונטי?

כיום ישנם כ-2.5 מיליון תיקים בהוצאה לפועל, המשויכים לכמעט חצי מיליון איש. כ-70% מתוכם, כלומר כ-1.75 מיליון, הם חובות תחת חוק פסיקת ריבית והצמדה.

האם יש שינויים שחלים על כלל התיקים בהוצאה לפועל?

כן. הרפורמה כוללת מספר צעדים נוספים שרלוונטיים לכלל התיקים:

1. כיום, בעל חוב ששילם חלק מהחוב במשך 3 חודשים יכול לבקש הפחתה של 25% בריבית. כעת החקיקה תחייב את ההוצאה לפועל לייצר מערכת שתפחית אוטומטית את החוב לכל בעל חוב שמשלם במשך 3 חודשים ברציפות, מה שצפוי להביא למיצוי זכויות גבוה יותר ולתמרץ עוד יותר את פריסת החוב ושילומו באופן סדיר.

2. הרפורמה משנה גם את סדר הזקיפה של התשלומים. נסביר: בעל חוב צריך לשלם על החוב עצמו, אך לצד זאת עליו לשלם גם על רכיבים נוספים כגון אגרת פתיחת תיק ושכר עו"ד, עליהם הריבית נמוכה יותר. בעוד שכיום סכום הכסף הראשון לסגירת החוב הולך לרכיבים הנוספים, כעת החוב ישולם באופן אוטומטי לרכיב עם הריבית הגבוהה ביותר, מה שיסייע לעצור את קצב גידול החוב.

3. צעד שלישי ואחרון מרחיב את הסמכויות של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את ריבית הפיגורים. עד היום סמכות הרשמים היתה מצומצמת יחסית, וכעת הם יוכלו להתחשב במקרים בהם אדם מוכיח שלא יכול היה לשלם את החוב בשל טיפול רפואי למשל או פטירת קרוב משפחה. בנוסף, החוק יאפשר לרשמים להגיע למעין הסדרי פשרה עם בעלי החוב. כך לדוגמה, רשם שמגיע אליו אדם שחייב 100 אלף שקל אך השיג רק 80 אלף, יכול להחליט להפחית את דמי הפיגורים ובכך לסייע בסגירת החוב.

יש עוד שינויים?

מעבר לשינוי המנגנון עצמו, כפי שתואר לעיל, הרפורמה כוללת מספר שינויים טכניים באופן חישוב הריבית, במיוחד בתקופה שבה מתנהל תהליך משפטי וטרם נפסק חוב. אחד השינויים המשמעותיים הוא קביעת ריבית ברירת מחדל. כיום ריבית הבסיס מחולקת לשלושה סוגים: ריבית שקלית, ריבית צמודה וריבית מט"ח, ובמקרים רבים לא ברור מפסק הדין לאיזו מהריביות יש להצמיד את החוב. כעת יחולו שני שינויים: ריבית המט"ח תבוטל, וברירת המחדל במקרה של אי-ודאות בפסיקה תהיה שימוש בריבית השקלית.

מתי החוק ייושם?

תאריך תחילת החוק נקבע לאוקטובר 2024, כלומר בעוד קצת יותר משנה. הסיבה לעיכוב היא הצורך בהיערכות ההוצאה לפועל, שכן מדובר בשינויים משמעותיים במערכות התפעול שלהם. במידת הצורך ניתן יהיה לדחות את תחילת החוק בשלושה חודשים נוספים, אך במשרד המשפטים מעריכים שלא יהיה בכך צורך.

עד כמה לממשלה הנוכחית חלק באישור הרפורמה?

מדובר במהלך שגורמי המקצוע במחלקה הכלכלית בייעוץ המשפטי לממשלה ובחשב הכללי במשרד האוצר וכן גורמי מקצוע נוספים עבדו עליו במשך למעלה מ-5 שנים, וקודם על-ידי מספר ממשלות. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמנם הצביע לבדו על אישור החוק אך אמר לאחר מכן: "אני שמח על אישור הצעת החוק שהחלה את דרכה עוד ב-2017 ושמח על כך שעלה בחלקנו לברך על המוגמר" והודה לחברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה שהגיעו להסכמה לאורך התהליך.

מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), התייחס למהלך והסביר את שינוי הפרדיגמה שהוביל לרפורמה: "בשנים האחרונות אנחנו בייעוץ וחקיקה יחד עם רשות האכיפה והגבייה מובילים שינוי תפיסתי בעולם ההוצאה לפועל בהגברת השימוש בתמריצים חיוביים לתשלום חובות ובהגברת המידתיות בנקיטת הליכי גבייה. מצאנו שמנגנוני הגבייה אינם נותנים מענה מספק לחייבים אשר פועלים להסדרת חובם אך אינם יכולים לשלם את חובם בבת אחת. במצב היום גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר. הצעת החוק שאושרה היום בועדת חוקה, וביטול ריבית הפיגורים לאדם שעומד בתשלומים, יחד עם צעדים משמעותיים נוספים, תהפוך את ריבית הפיגורים לתמריץ מעודד תשלום במקום אמצעי שמייאש את החייבים ומנפח את חובותיהם".

יהלי רוטנברג, החשב הכללי, התייחס גם כן לאישור ואמר: "התיקון שאושר מאוזן ומבטיח כי בעלי החוב יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות". אורי ורלשטיין, מנהל רשות האכיפה והגבייה, בירך גם כן על האישור והדגיש ש"הרחבת האפשרות להכנסת שיקול דעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה, תסייע ליצירת פתרונות גבייה מותאמים לנסיבותיהם של חייבים ותשרת טוב יותר את החזרי החוב".