מחירים בפיקוח והפחתת המע"מ: אירופה נלחמת בהתייקרות סל המזון

ממשלות אירופה והרשתות הקמעונאיות ביבשת נתונות בעימות הקשה ביותר שלהן זה 50 שנה ברקע הזינוק במחירי המזון וניסיונות קובעי המדיניות להתמודד עם משבר יוקר המחיה החמור ביותר בשנות דור.

אף שהירידה במחירי האנרגיה הקלה מעט את הלחצים, הזינוק בעלויות המזון ממשיך להרקיע שחקים, ובכך מביא למהלכי התערבות חריגים מצד פוליטיקאים, המנסים למתן את הזעם הציבורי.

מחירי המזון באיחוד האירופי טיפסו ב־16.6% בחישוב שנתי באפריל, כך לפי נתוני יורוסטאט, שיעור גבוה הרבה יותר מאשר האינפלציה הכללית העומדת על 8.1%. כמה מהעליות הגדולות ביותר היו במחירים של מוצרי יסוד, כאשר עלות הביצים זינקה ב־22.7% בתקופה זו, החלב המלא ב־25% והסוכר ב־54.9%. "מאז שנות השבעים לא הופעל פיקוח על מחירים כדפוס כללי בעולם המערבי", ציין לארס ג'ונינג, כלכלן שבדי ומומחה למגבלות המחירים השנויות במחלוקת.

מדינות במרכז ובמזרח אירופה, כמו הונגריה וקרואטיה, ספגו את הפגיעה הקשה ביותר מעליות המחירים. המדינות הללו נקטו מהלכים על מנת להגביל את עלויות מצרכי היסוד כדי להגן על האוכלוסייה הפגיעה ביותר, הנוטה להוציא נתח גדול יותר מהכנסתה על מזון. נורה (32), אם לשלושה מבודפשט, אמרה כי זה "נחמד" שהפיקוח על המחירים הוזיל מוצרי יסוד כמו חלב. בה בעת, היא מדגישה כי המרכולים התחילו להגביל את הקנייה של המוצרים הללו, מה שאומר שעליה להגיע לחנות מספר פעמים רב כדי לנצל את המחירים הנוחים.

יוון נקטה גישה חלופית למיתון המחירים, באמצעות הגבלת שולי הרווח של הקמעונאיות על מזון ושאר מוצרים חיוניים. בקרב הכלכלות העשירות יותר, צרפת גיבשה הסכם עם מרכולים, שבמסגרתו הם מציעים מגוון מוצרים במחירים הנמוכים ביותר האפשריים. ספרד היא אחת מכמה מדינות שהורידו את המע"מ על מזון. מדינות אחרות, כמו איטליה, נתונות תחת מכבש לחצים להשית פיקוח על המוצרים הפופולריים ביותר, ובראשם פסטה.

הלחץ המופעל על קמעונאיות להגביל את עליות מחירי המזון מתודלק על ידי נפילה חדה במחירי הסחורות החקלאיות בשנה החולפת. כך, מדד מחירי המזון של האו"ם היה נמוך ב־19.7% באפריל בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. "בעוד חלק מהעלאות המחירים אולי מוצדקות, קיים חשד גובר והולך כי מדובר בתירוצים אופורטוניסטיים של עסקים על מנת לנפח מחירים", ציינה מוניק גויין, מזכ"לית המשרד האירופי למען הצרכנים המייצג 46 ארגוני צרכנים ברחבי היבשת. הארגון קרא לממשלות "לאמץ מהלכים חריפים יותר על מנת להגן על הציבור מפני הזינוק במחירים".

הארגון הבלגי להגנה על הצרכן, טסט אשאט, קרא להפעלת מהלכים דומים להצעתה הראשונית של צרפת לסל אנטי־אינפלציה, פיקוח מחמיר יותר מאשר זה שפריז משיתה כעת. גם במשרד העבודה האוסטרי קראו לנקיטת "רגולציית מחירים" על מזון.

עם זאת, קמעונאים אומרים שאין להאשימם בעליות וכי הם נאלצים לספוג את עלות הפיקוח. קודאלי דליקטסן, מרכול קטן בדרום הונגריה, איגד את המוצרים שמחיריהם הוגבלו תחת שלט המזהיר לקוחות מפני רכישת "מוצרים של הדיקטטורה", זאת בטענה שהמחירים הסיטונאיים של חלק מהמוצרים גבוהים יותר מאשר המחירים המפוקחים. "הרגולציה מכריחה אותנו למכור בהפסד", הדגישו.

עסקים גדולים הפועלים בהונגריה, כמו רשתות לידל, ספאר ואושאן הצרפתית, מציגים טענות דומות. "אם אתה מבצע רכש של סוכר, אתה משלם 500 פורינט (1.35 יורו) לקילו ואתה צריך למכור אותו ב־300 פורינט (0.85 יורו)", ציין נציג מטעם אחת הרשתות הבינלאומיות. "אתה מייצר שוליים שליליים לכל יחידה שנמכרת, שזה מגוחך לחלוטין במגרש כמו קמעונאות המתאפיין בנפחים גדולים ושוליים נמוכים".

בעוד המהלכים הללו סייעו במיתון מחירי מצרכי היסוד, כלכלנים סבורים כי מדובר במדיניות לא יעילה לטווח הרחוק. דו"ח של הבנק העולמי שפורסם בחודש מאי קרא לממשלות אירופה להנהיג "התערבות ממוקדת יותר ורשתות ביטחון סוציאליות" על מנת לתמוך במשקי הבית שמשבר יוקר המחיה פוגע בהם בצורה הקשה ביותר. בה בעת, הבנק הדגיש כי הפיקוח והסובסידיות רחוקים מלהיות יעילים שכן הם "משבשים את איתותי המחירים עבור הצרכנים והיצרנים" בכל הנוגע להיקפי אספקה וצריכה.

הנגיד ההונגרי גיירגי מטולצ'י הרחיק לכת אף יותר בשימוע שנערך בפרלמנט בדצמבר שעבר. "אתה לא יכול לנצח במאבק הזה באמצעות כלים ישנים", הוא אמר. "הפיקוח על מחירים וכל שאר הרעיונות הדומים לכך כבר הוכיחו עצמם כבלתי יעילים במהלך עידן הסוציאליזם".

אך הקושי שמתמודדים עמו הצרכנים פירושו כי פוליטיקאים ימשיכו להשית מגבלות מחירים, חרף יעילותן הנמוכה, זאת למורת רוחם של הכלכלנים. "ככלי להפחתת אינפלציה, הפיקוח על המחירים איננו עובד", ציין ג'ונינג. "אבל מדובר בכלי ממכר שקשה מאוד להיגמל ממנו".