אני מתבייש במובילי ההפיכה - ורועד מפחד ממה שקורה למדינה

• אריה מינטקביץ כיהן בעבר כיו"ר בנק דיסקונט, יו"ר רשות ני"ע וכיועץ המשפטי של משרד האוצר

אני אחד מילדי טהרן. לפני 80 שנה עליתי ארצה עם קבוצת הפליטים הראשונה שהגיעה מהשואה כתינוק בזרועות אמי. אבי עלה ארצה כשנה אחר כך. זכרונות השואה, ובמיוחד דמותה של אחותי שלא שרדה את הבריחה, מילאו את ביתנו.

בבית זה גדלתי להיות פטריוט נלהב ובעל השקפת עולם לאומית. בלשון העם: איש ימין. אני אוהב את מדינת ישראל באהבת אלה שיודעים שבלעדיה אין ליהודים חיים וכבוד.

היום אני מפחד. מה זה מפחד, רועד מפחד. אני רואה את מדינת ישראל שלי, אהבתי הגדולה, משנה את דמותה. לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית, אלא מדינה הדוהרת להיות דיקטטורה ומדינת הלכה לפי המודל האירני.

אל הפחד מצטרפת הבושה. נבחרי הציבור, כך נראה, אינם מתביישים, ואני מתבייש בהם ובשבילם.

אני מתבייש בראש ממשלה שמוביל את המדינה אל התהום, שהורס כל חלקה טובה ואינו מגלה כל עניין באינטרסים החיוניים של המדינה. אני מתבייש בראש ממשלה שאינו מתבייש להשוות אותי ואת חברי המפגינים לפורעי חווארה ומשסה איש באחיו. אני מתבייש במי שמשקר ללא הנד עפעף.

כמה אנשים עדיין זוכרים את עמדתך בתקופת ההתנתקות, מר נתניהו. איך אתה מעז לתאר את עצמך כמי שעמד בראש המתנגדים?

אני מתבייש בשר סמוטריץ׳, שקרא למחוק את חווארה. קריאתו היא אות קין על מדינת העם היהודי. אין מילים לתאר את החרפה הזו, ועמדת משרד החוץ של ארה״ב כי הדברים חסרי אחריות ומגעילים היא בגדר לשון המעטה.

אני מתבייש בשר בן גביר ובמי שמינה אותו לשר לביטחון לאומי. בן גביר הוא שר המדנים והשנאה. ראש הממשלה מינה פירומן לכבאי, את התוצאות אנו כבר רואים.

אני מתבייש בשר לוין המוביל את הרס האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית ומבקש להותיר אותנו חשופים לכוח שלטוני חסר גבולות וחסר מעצורים.

אני מתבייש בחה״כ רוטמן, יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. הדרך שבה הוא מקדם את ההפיכה המשטרית היא התגלמות הדורסנות והבריונות המילולית. הוא מדגים כבר עכשיו, לאיזה משטר ולאיזו תרבות אנו צפויים אם תצלח המזימה.

אני מתבייש בחברי הכנסת המקדמים את ההפיכה, מהללים אותה ומגדילים לתקוף את מתנגדיה בלשון משתלחת ובחוסר תרבות. אלמוג כהן וטלי גוטליב כמשל. קצרה היריעה מלתאר את הביזיון הזה.

לא פחות אני מתבייש בחברי ליכוד שנדם קולם, אף שאין לי ספק שהם מבינים את גודל האסון המתרגש ובא עלינו. איני יודע אם הם מונעים מאהבת הכיסא או שמא נפל עליהם פחד המנהיג ובני משפחתו. כך או כך, בושו לכם.

אני מתבייש בנשיא המדינה. אין ולא יכולה להיות פשרה על קיומנו כמדינה דמוקרטית. על שכמותו אומר, ברוח הימים האלה: אם החרש תחריש בעת הזו, רווח והצלה יעמוד לישראל ממקום אחר.

ולבסוף, אני גם גאה. אני גאה ביועצת המשפטית לממשלה עו״ד גלי בהרב-מיארה, שהיא דוגמא ומופת לדרך שבה צריך לנהוג עובד ציבור. אני גאה בעמדות המקצועיות, ההגונות, הדמוקרטיות והאמיצות שהיא מציגה מול מבול רעיונות העוועים הניתך עלינו. אני גאה גם בעו״ד גור בליי, היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עובד ציבור מסור ומקצועי, העומד ללא מורא מול הבריונות של חה״כ רוטמן. אני גאה גם להיות אחד ממאות אלפי הישראלים שאינם מוכנים לוותר על הדמוקרטיה. הם התנגדו, וממשיכים להתנגד וימשיכו להתנגד עד שיוסר האיום על המולדת. עוד לא אבדה תקוותנו.