צ'כיה חוזרת בה מהכוונה לרכוש מל"טים של תע"א

משרד ההגנה של צ'כיה נסוג מהתוכנית לרכישת מטוסים ללא טייס מתוצרת התעשייה האווירית, וזאת כשברקע ביקורת פנימית על כך שהמל"טים הישראליים שהתכוון לרכוש במסגרת עסקה שהיקפה כ-70 מיליון דולר נחשבים למיושנים.

מדובר במל"טים מסוג הרון-1 שתע"א השיקה עוד במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. בפרסומים מהחודשים האחרונים בצ'כיה נמתחה ביקורת רבה על המהלך המתוכנן, שכן השוק רווי במל"טים קטנים וחדישים יותר שבכוחם לענות על הצרכים המבצעיים של הצבא הצ'כי.

לפי פרסומים בצ'כיה מהימים האחרונים, משרד ההגנה בוחן רכש של מאות מל"טים קטנים יותר מאלה שהתכוון לרכוש תחילה מהתעשייה האווירית, וזאת בין השאר תוך בחינה של מל"טים שמיוצרים בטורקיה.

התיאבון של צ'כיה למערכות חדשות של מל"טים התעורר לפני כשנה, בעקבות לקחים שהפיקה מהמלחמה שניטשת בין רוסיה לאוקראינה שבה שתי המדינות עושות שימוש נרחב בכלי טיס לא מאוישים. מדובר במל"טים המשמשים למשימות תצפית, איסוף מודיעין, סימון מטרות בלייזר או תקיפה של מטרות באמצעות הטלת חימושים או באמצעות התפוצצות עליהן.

את המשא ומתן לקראת הצטיידות צ'כית במל"טים של תע"א קידם במהלך השנה האחרונה האגף ליצוא ביטחוני של משרד הביטחון, במסגרת עסקה בין שתי הממשלות (G2G).

מתווה העסקה שקודמה בין שתי המדינות דיבר על אספקה של 3 מל"טים, כולל קרונות שליטה ובקרה מתוצרת תע"א, עד שנת 2026. בשנים האחרונות בוצעו כמה עסקות נשק בין חברות ישראליות לצ'כיה, שכוללות הצטיידות במערכות המכ"ם MMR המשמשות בין השאר את מערכת היירוט כיפת ברזל שמתוצרת אלתא מערכות, חברה בת של התעשייה האווירית, ומערכות ספיידר של רפאל המשמשות להגנה אווירית.

גורמים בישראל אמרו ל"כלכליסט" כי חרף ההחלטה שהתקבלה בצ'כיה, יש אפשרות שהתוכנית לרכש מל"טים גדולים מהתעשייה האווירית תצא לפועל בעתיד. אותם גורמים העריכו כי תע"א תנסה להציע לצ'כיה מל"טים קטנים יותר, באופן שיענה לצרכים המבצעיים המידיים שלה.

ביטול עסקת המל"טים בצ'כיה לא צפוי לטלטל את תע"א, שנהנית מעלייה במכירות, בין השאר על רקע אפקט המלחמה באוקראינה, שהעירה צבאות רבים באירופה ובעולם לחדש את ארסנל הנשק שלהם. לפני כשבוע וחצי תע"א פרסמה את הדוחות שלה לרבעון הראשון של 2023, בו היא רשמה צמיחה של 6.6% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והן הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר.

המכירות של תע"א ב-2022 הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר. על ביצועיה הכספיים אשתקד היא העבירה למדינה דיבידנד של כ-380 מיליון שקל בשל היותה חברה ממשלתית. בנוסף, גם עובדי החברה צפויים לקבל בונוסים בסך כולל של כ-61 מיליון שקל. מחצית מהסכום יחולק בין כ-15 אלף עובדי החברה והמחצית השנייה תחולק בין מאות מנהלים בדרג נמוך ועובדים שעמדו ביעדים שהוגדרו להם או הצטיינו בתפקידיהם.