משרד הפנים מציג: התקנה שתגביל את התנגדות הציבור לתוכניות בנייה

אתמול (א') פורסמו באתר התזכירים הממשלתי התקנות החדשות של משרד הפנים, המגבילות את מספר העמודים שהציבור יוכל להגיש במסגרת התנגדויות לתוכניות בנייה ותשתית. מכמות בלתי מוגבלת ניתן יהיה להגיש על פי התיקון החדש שישה עמודים לתוכנית בסמכות ועדה מקומית ו-10 עמודים לתוכנית בסמכות ועדה מחוזית. מה שעומד מאחורי המהלך הוא ניסיון המדינה לצמצם ככל האפשר את משך העיסוק הכרוך בהתנגדויות, הנתפסות כמכשול לקידום בנייה ופיתוח. מצד שני, ארגוני החברה האזרחית רואים במהלך פגיעה בשיתוף הציבור ובאיכות המוצר התכנוני.

יש להבהיר כי הדרך המרכזית שבאמצעותה יכול האזרח בישראל לנסות להשפיע על התכנון בסביבתו היא הגשת התנגדות לתוכנית. בשנים האחרונות מתבצעים אמנם יותר הליכי שיתוף, ובעיקר יידוע ציבור, אולם ההתנגדות נותרה עדיין האמצעי העיקרי של האזרח להשפיע על הבנייה ואפילו לבטלה. בכל מקרה הזכות הזו מוקנית רק אחרי ההפקדה של התוכנית, שהיא שלב מאוחר יחסית בתהליך התכנון.

רעיון צמצום היכולת להתנגד עלה כבר בשנת 2017 באמצעות הצעת חוק שהוגשה על ידי קבוצה של חברי כנסת מסיעות שונות, בראשות יעקב פרי, וביקשה לקצר את המועד שבו ניתן להתנגד לתוכניות בנייה (מ-60 יום מפרסום דבר ההפקדה של התוכנית ל-45 יום בלבד) והטלת אגרה של אלף שקל על המתנגדים. ההצעה מ-2017 לא קודמה במתכונתה המקורית, והתיקון שמובא כעת לעיון והשגות הציבור הוא גרסה מאוד מתונה שלה.

עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה, מסבירה כי הצורך בהגבלת היקף ההתנגדויות נולד מהקושי של מוסדות התכנון להתמודד עם כתבי התנגדות ארוכים במיוחד: "הכנת הדיון במקרה של התנגדויות מתארכת מאוד, וגם הצעות ההחלטה וההחלטות עצמן דורשות יותר זמן הכנה, דבר שמסרבל ומעכב את הליכי התכנון ומאריך אותם באופן שבסופו של יום פוגע בציבור. הגידול בהיקף ההתנגדויות ואורכן נובע במידת מה מה'משפטיזציה' שעבר תחום התכנון והבנייה בשנים האחרונות והמעורבות המשמעותית של עורכי דין בתהליך והתערבות של בתי המשפט בסוגיות שבעבר נתפסו יותר כמקצועיות ותכנוניות. השאלה אם מספר העמודים שנקבע אכן מספיק היא שאלה שעוד תיבחן. ללא ספק הדבר ידרוש מהמתנגדים ומהמייצגים כתיבה תמציתית ומוועדות התכנון יותר סבלנות ואורך רוח בשמיעת ההתנגדויות, כדי לאפשר למתנגדים להשלים את טענותיהם".

מהחברה להגנת הטבע נמסר כי מדובר בפגיעה קשה בזכותו של הציבור להיות שותף להליכי התכנון: "רק בהליך זה של התנגדויות יש לציבור אפשרות להעיר את הערותיו בנוגע לתוכניות הקובעות איך תיראה סביבת מגוריו. חובה לשמור על זכות זו ולא להגביל אותה, כפי שמבקשות התקנון החדשות. במקום לאפשר פגיעה באזרחים, יש לקדם עבודה מקצועית שתבחן כיצד ניתן באמת לייעל את עבודת מערכת התכנון בישראל בצורה שלא תפגע בציבור".